ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק ראשון

פרק ראשון – המביא גט קמא

-----------------------------------דף א

ירושלמי מאיר גיטין א

ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה א

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני’: המביא גט ממדינת הים, צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, אף המביא מן הרקם ומן החגר _{עירות סמוכות לארץ ישראל}. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, אפילו מכפר לודים ללוד _{עיירות מובלעות בארץ ישראל}. וחכמים אומרים. ^א_אאינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם, אלא המביא ממדינת הים. והמוליך והמביא ממדינה למדינה וממדינת הים, צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אפילו מהגמוניא להגמוניא:

גמ’: וקשיא, אילו המביא שטר מתנה ממדינת הים, שמא חש לומר בפני נכתב ובפני נחתם? ולמה בגט צריך לאמר? אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°.שנייא היא, שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין _{ולא יודעים שצריך לכתוב לשמה}. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לפי שאין עדים מצויים לקיימו, קל היקלו עליה שלא תהא יושבת עגונה. והיינו קל? אינו אלא חומר. שאילו לא אמר לה בפני נכתב ובפני נחתם, הגט בטל ואף את אינך מתירה להינשא. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. חומר שהחמרתה עליה מתחילה, שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. היקלתה עליה בסוף. שאם בא הבעל ועירער, עררו בטל. רבי מנא רבי מנא° סבר מימר, מה שעירעורו של הבעל בטל, זה דווקא בערר שחוץ לגופו, כגון שטען שלא כתב גט. אבל בערר שבגופו, כגון שטוען שהגט נכתב במחובר לקרקע או שלא לשמו, יהיה הבעל נאמן. באיזה מקרה ערעורו בטל, בערר שאין בו ממש, או אפילו בערר שיש בו ממש _{שיש קול שמסייע לדבריו}? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. מכיון דתימר, דטעמא משום חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נחתם, היקלתה עליה בסוף, ^א_בשאם בא וערר עררו בטל. הווי אומר לא שנייא. הוא ערר שחוץ לגופו. הוא ערר שבגופו. הוא ערר שאין בו ממש, הוא ערר שיש בו ממש, בכל מקרה אין הבעל נאמן. וחש לומר שמא באמת הגט פסול שחתמו בו עדים פסולין? אמר רבי אבון רבי אבין°. אינו חשוד לקלקלה בידי שמים, _{שהרי אם היה רוצה לקלקלה בידי שמים, היה ממתין שתנשא באיסור}. אבל בבית דין הוא חשוד לקללה ולטעון שהגט פסול כדי לעגנה. וכשתקנו שאם אמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם, אין הבעל נאמן לפסול את הגט. מתוך שהוא יודע שאם בא ועירער, עירעורו בטל. אף הוא מחתמו בעדים כשירים, שלא להכשילה אם ידחה ערעורו, שהרי אינו רוצה לקלקה בידי שמים. היה כתוב בו מתנה ואמר בפני נכתב ובפני נחתם. מאחר שעררו בטל אצל הגט, עררו בטל אצל המתנה?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] או שעררו בטל אצל הגט, אבל עררו קיים אצל המתנה? תנינן דבתרה _בסיפא. אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים ^א_גשוין במוליך ובמביא. היה כתוב בו בגט שיחרור, שהאדון נותן מתנה לעבד. ואמר השליח בפני נכתב ובפני נתחתם, והאדון מערער על המתנה. האם מאחר שעררו בטל אצל הגט, עררו בטל אצל המתנה? או מאחר שעררו קיים אצל המתנה, עררו קיים אצל הגט, ורק באשה הקלו משום עיגונה? או שנאמן על הגט ואינו נאמן על המתנה? כתב כל נכסיו לעבדו. את אמר, ^א_דהוא גיטו הוא מתנתו. אם בא הבעל וערער , מה את עבד לה? כגט הוא ועררו בטל. או כמתנה הוא ועררו קיים? וייבא כהדא. כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת, והיו עדים כשרין לזה ופסולין לזה. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אמי רבי אמי°. אתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש°. חד אמר, ^א_המאחר שהן פסולין לזה, פסולין לזה. וחרנה אמר כשירין לזה ופסולין לזה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 א_א מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף א', סמ"ג עשין נ :

2 א_ב מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב:

[ע"ב]

3 א_ג מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ה', מיי' פ"ו מהל' עבדים הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף מ"ה, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף נ"א, סמ"ג עשין פז :

4 א_ד מיי' פ ז' מהל' עבדים הלכה ב', מיי' פ ג' מהל' זכיה ומתנה הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף נ"ז:

5 א_ה מיי' פ י"ד מהל' עדות הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' נ"א סעיף ו':

-----------------------------------דף ב

ירושלמי מאיר גיטין ב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] רבי מנא רבי מנא° לא מפרש _{מי אמר כל אחת מהסברות}. רבי אבין רבי אבין° מפרש. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. וריש לקיש ריש לקיש° אמר, כשרין לזה ופסולין לזה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. ^א_ואף הג' נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. אתפלגון רבי חנינא חברין דרבנין רבי חנינא חברין דרבנין° ורבנין. חד אמר, יאות אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° _{שהמשנה כדעת רבי יוחנן רבי יוחנן°}. וחרנה אמר, לא אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° יאות שאין דמיון בין הדברים. מאן דאמר יאות אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, כיוון שהמתנה נכתבה בשטר אחד ובנוסח אחד, נעשית כעדות אחת באיש אחד. ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ומאן דאמר לא אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° יאות, כיוון שמדובר בשני בני אדם, אף שנכתב רק שטר אחד, הרי הן שני עדויות שונות, כאילו העידו לכל אחד ממקבלי המתנה בפני עצמו, ואין העדות לכשר נפסלת מפני שהעידו גם לפסול. ואילו המשנה מדברת באיש אחד ובעדות אחת. תנן, המביא גט ממדינת הים, צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם. _{אחר שאמר בפני נכתב ובפני נחתם, בית דין חוקרים אותו. ואין מכשירים את הגט}, עד שיאמר בפני נכתב ביום ונחתם ביום. עד שיאמר נכתב לשמה ונחתם לשמה _{וכן לכל דקדוקי הגט}. בעו קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. צריך שיהא מכיר שמותן של עדים _{שהם יהודים} בשעת חתימתן? אמר לון ^א_זשמות עובדי כוכבים ומזלות לוקין חתומין עליו.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] ואתם אמרין אכין _{שאולי אינו צריך להכיר העדים שהם ישראל}? מתניתא מסייעא לרבי יוחנן רבי יוחנן° דתני, ^א_חכל הגיטין הבאין ממדינת הים אף על פי ששמותן כשם עובדי כוכבים ומזלות הרי אילו כשירין, מפני שישראל שבחוצה לארץ שמותן כשם העובדי כוכבים ומזלות. לא אמר שגטים כשרים אף ששמות החתומים עליו כשמות עובדי כוכבים ומזלות אלא שבחוץ לארץ. הא גיטין שבארץ ישראל לא. מאי כדון, _{מה נעשה אם אין שליח שמכיר את העדים החתומים}? אמר רבי ביבי רבי ביבי° בשם רבי אסי רבי אסי°. עד שיכתוב במקום יהודאיקי _{שכונה יהודית}. אם אין שם יהודאיקי, יכתוב בבית הכנסת. אם אין שם בית הכנסת ^א_טמצרף עשרה בני אדם _{שבודאי אחד מהם היה יודע אם העדים עכום}. אמר רבי אבין רבי אבין°, נוח לו לקיימו בחותמיו ולא לצרף עשרה בני אדם ואיזה קולה הקלתה עליו? מאי כדון? אפילו בחנותן של ישראל _{כיוון שישראל מוכר יותר יקר בגלל שצריך לעשר, ודאי רוב הקונים שם ישראל}. ממה שרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר שצריך שהשליח יכיר שהעדים יהודים ולא אמר שצריך שהשליח יאמר נכתב ביום ונחתם ביום, נכתב לשמה ונחתם לשמה. משמע שפשיטא ליה שלא צריך. אין מכאן ראיה, נימר מה דשאיל האמורא לרבי יוחנן רבי יוחנן° הוא ענה לו. ויידא אמרה שרבי יוחנן רבי יוחנן° סובר שלא צריך? דאמר רבין בר רב חסדא רבין בר רב חסדא°, שליח דאייתי גיטא ונתנו לה ולא אמר לה בפני נכתב ובפני נחתם, אתא עובדא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לו, ^א_יטליהו ממנה ואמור לה בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם. ולא אמר לו שיאמר גם שהגט נכתב ביום ונחתם ביום, ונכתב לשמה ונחתם לשמה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

6 א_ו מיי' פ ה' מהל' עדות הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ו סעיף א', סמ"ג לאוין ריג :

7 א_ז טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ל סעיף י"ט:

[ע"ב]

8 א_ח טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ל סעיף י"ט:

9 א_ט טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף א'-כולו:

10 א_י מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף ז', סמ"ג עשין נ :

-----------------------------------דף ג

ירושלמי מאיר גיטין ג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] ולמה לא יכול לאמר בפני נכתב ובפני נחתם כשהגט בידה, האם רבי יוחנן רבי יוחנן° כ°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר? דתני, אמר לה כנסי שטר חוב זה, או שמצאתו מאחוריו וקוראת בו והרי זה גיטה, אינו גט עד שיאמר לה הא גיטך. °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אמר, אינו גט עד שיטול ויאמר לה בשעת נתינה הרי גיטיך. דרבי יוחנן רבי יוחנן° רובא _{מחדש חידוש גדול יותר} מן °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. וכי לא מודה °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר שאם אמר לה בשעת מתנה שהוא גיטיך שהוא גט, אף שלא אמר בשעת נתינה בפני נכתב ובפני נחתם? והא הכא לרבי יוחנן רבי יוחנן°, אפילו אם אמר לה בשעת מתנה שהוא גיטיך אינו גט, עד שיאמר לה בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם. אלא מיסבר סבר רבי יוחנן רבי יוחנן° שאין האשה נאמנת לומר התקבלתי גיטי מיד שליח בעלי. _{ואם לא יאמר לה בפני שנים לא תהא נאמנת אחר כך להנשא בגט זה} והא תנינן ^א_יאהאשה עצמה מביאה גטה. ואם אינה נאמנת לאמר שקיבלה גט משליח הבעל, נחוש לומר שמא משלוחי הבעל קבלה ולא נתירה להנשא בגט זה? אלא על כרחך שהאשה נאמנת, מאי כדון _{למה צריך שיתן לה את הגט בפני שנים}? לעולם נאמנת. וטעמא דרבי יוחנן רבי יוחנן°, כדי להחזיקה גרושה בפני שנים. אתא עובדא קומי רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר ליה לית צריך _{ליטול ממנה את הגט ולאמר בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם}. מחלפה שיטתיה דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°? תמן כששאלנו למה בשטר מתנה לא הצריכו שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם, אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. והכא אמר אכן? חברייא אמרי בשם דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] הדא דאת אמר, בראשונה שלא היו חבירים מצויין בחוץ לארץ. אבל עכשיו שחבירים מצויין בחוץ לארץ, בקיאין הן. והא תנינן והמוליך מארץ ישראל לחוץ לארץ צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. אפילו תימר אין חבירים מצויין בחוץ לארץ, והא מצויין הם בארץ ישראל, ולמה המוליך מארץ ישראל לחוץ לארץ צריך שיאמר? שלא לחלוק בגיטין בחוץ לארץ. מעתה המביא גט ממדינת הים לארץ ישראל, לא יהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. שלא לחלוק בגיטי ארץ ישראל? מאי כדון? מחמירין בקל מפני החמור. ואין מקילין בחמור מפני הקל. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא°. מה דאמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° שאין צריך לאמר בפני נכתב ובפני נחתם, לשעבר _בדיעבד אבל בתחילה אוף רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° מודה, שמא יחזור הדבר לקלקולו. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב רב (אמורא)° ורבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם אבא בר חנה אבא בר חנה°. ^א_יבשנים שהביאו את הגט, אינם צריכים לומר בפנינו נכתב ובפנינו נחתם _{שהרי הם יכולים לקיים את הגט}. רבי יוסי בן יוסי רבי יוסי בן יוסי° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, צריך. הוא _הבעל עצמו שהביא את הגט, אינו צריך ליתנו לה בפני שנים כדי להחזיקה גרושה בפני שנים. שכל התקנה הייתה שמא יבא הבעל ויערער. ואם הבעל עצמו מביא את הגט, ודאי שלא יערער. ^א_יגנתן לה גיטה, נטלו ממנה והשליכו לים או לנהר. ולאחר זמן אמר לה, נייר חלק היה, או שטר פרוע היה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

11 א_יא מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף י"ג, סמ"ג עשין נ :

[ע"ב]

12 א_יב מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף י"ח, סמ"ג עשין נ :

13 א_יג מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' קל"ה סעיף ב', סמ"ג עשין נ :

-----------------------------------דף ד

ירושלמי מאיר גיטין ד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א] לא הכל ממנו לפוסלה. _{קא סלקא דעתין שנתנו לה בלא עדים}. רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעא קומי רבי זעירא רבי זעירא°. הוא אינו פוסלה כשאומר שלא כתב גט. מי פוסלה? שהרי אין עדים שמעידים אחרת? אמר ליה בשנתנו לה בפני שני עדים _{שראו שזה גט רק הוא טוען שהחליף ונתן לה נייר}. מכיון שהוחזקה גרושה בפני שנים והייתה מותרת לעולם, לא הכל ממנו לפוסלה לעולם. נתן לה גיטה. ואשכחוניה _ונמצא דהוה גט פסול. אתא עובדא קומי רבנין כפוניה ויהב לה חורין. ולא כן איתמר, לא הכל ממנו לפוסלה? ולמה היה צורך בגט אחר ? תמן לא הוכח פסול. הכא הוכח פסול. כהדא חיננא בריה דרבי אסי חיננא בריה דרבי אסי° הוה מיסן _{איש מריבה}. וזרק גיטא לאיתתיה _לאשתו. אמר לה הרי גיטיך. צווחת ועלון מגירתא  צעקה ונכנסו השכנות, חטפיה מינה ויהב לה נייר חלק. אתא עובדא קומי רבנין וחשון שמא היה הראשון גט _{ואסרו אותה עליו שהיה כהן}. ולא כן אמר רבי ייסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° שאם יצא על אשה שם שגרשה בעלה, ונבדק השם ונמצא שהקול יצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם, והרי כאן השכנות הן מקור השמועה ולמה מקבלים את דבריהם? תמן שיצא לה שם שגרשה בעלה לא הוזכר איך יצא השם שנתגרשה. ברם הכא הוזכר שנתגרשה שנתן לה בעלה גט ואמר לה הרי זה גיטך. ואית דבעי מימר, הוא עצמו אמר גט כשר היה. צווחת ועלון מגירתא  צעקה ונכנסו השכנות, חטפיה מינה ויהב לה נייר חלק. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. כתבו בארץ ישראל וחתמו בחוץ לארץ. והלך ליתנו לה בחוץ לארץ ולא מצאה בחוץ לארץ, ובא ומצאה בארץ ישראל. ^א_ידצריך שיאמר לה בפני נכתב ובפני נחתם? כל הספק של רבי ירמיה רבי ירמיה° זה במקרה שכתבו בארץ וחתמו בחוץ לארץ. אבל נכתב בארץ ישראל ונחתם בארץ ישראל. והלך ליתנו לה בחוץ לארץ. ולא מצאה ובא ומצאה בארץ ישראל, פשיטא שאינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. כתב וחתם בארץ ישראל ונתן את גיטה בחצרה שבעכו _{שהיא חוץ לארץ לעניין גיטין} ולאחר מכן פגש אותה בארץ ישראל ואמר לה שהגט בחצרה בעכו. ואמרה תזכה לי חצירי שבעכו, האם השליח צריך לאמר בפני נכתב ונחתם _{כיוון שהגט נמצא בחוץ לארץ}.? _{או כיוון שהאשה הזוכה בגט נמצאת בארץ אינו צריך}. אמר רבי חיננא רבי חיננא° _{חצרה משום ידה} נעשית כמי שהיתה ידה ארוכה. אילו מי שהיתה ידה ארוכה ועמדה בארץ והושיטה את ידה ונטלתו מחצרה שבעכו. שמא אין צריך לאמר בפני נכתב ונחתם? אמר רבי אבא רבי אבא°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] מאן אמר דלא כך ההלכה? _{שאם גם השליח וגם האשה בארץ ישראל והושיטה ידה לחוץ לארץ וקיבלה גיטה שאינו צריך לאמר בפני נכתב ונחתם}. רבי עזרא רבי עזרא° בעי קומי רבי מנא רבי מנא°. איש ואשה שהיו תפושין בגט. היא אומרת זכיתי בגט. והוא אמר לא נתתי לה את הגט. תפלוגתא ד°רבי רבי יהודה הנשיא וד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, דאיתפלגון. המלוה והלוה שהיו תפושין בשטר. המלוה אומר, שלי הוא שאבד ממני. והלוה אומר, שלי הוא שפרעתיו לך. ^א_טויתקיים השטר בחותמיו דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. _{דסבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו, וללא קיום השטר אינו שוה כלום אף שהלוה מודה}. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, יחלוקו, _{דסבר מודה בשטר שכתבו אין צריך לקימו, וכיוון ששניהם אוחזים בשטר יחלוקו}. אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, הכל הולך אחר התפוש במקום חתימת העדים _{שזה עיקר קיום השטר}. מה פליגין? כשכתבו לאורך ושניהן תפושין בעדים. אמר לו _{המשנה שלנו} דברי הכל היא. שניא היא הכא בגט דאפילו כולו בידו, וחוט אחד בידה ^א_טזאינו גט. דכתיב (דברים כי תצא כד א) ונתן בידה. עד שיהא כולו בידה. תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, אפילו מכפר לודים ללוד _{עיירות מובלעות בארץ ישראל}. מתיב °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לרבנן. כמא דאית לכון, ^א_יזהמביא גט ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. לפי שאין השיירות מצויות ואין העדים מצויין לקיימו. אף אנא אית לי המביא ממדינה למדינה בארץ ישראל צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. לפי שאין השיירות מצויות ואין העדים מצויין לקיימו. ולמה אין אתם מודים לי בזה? אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי°. מעשה באחד שהביא את הגט מהנמל של קיסרין. אתא עובדא קומי רבי אבהו רבי אבהו°. אמר לו, צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואין הנמל של קיסרין כקיסרין? אמר רבי אבין רבי אבין° ספינה מפרשת _מפליגה היתה _{שבא נכתב ונחתם הגט}. ותני כן. המביא גט מן הספינה, כמביא מחוץ לארץ וצריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. תנן, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אפילו מהגמוניא להגמוניא. היתה הגמונייא אחת ונעשית שתים, אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. וכן שתים ונעשו אחת

ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ב

מתני’: °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מרקם ולמזרח, ורקם כמזרח. מאשקלון ולדרום, ואשקלון כדרום. מעכו ולצפון, ועכו כצפון. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, עכו כארץ ישראל לגיטין:

גמ’: רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לציפורייא _{לאנשי ציפורי}. אתון אמרין בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, אף המביא מבבל לכאן ^א_יחאינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם _{לפי שבני בבל בקיאים לשמה ושיירות מצויות}. ואני אומר, שהוא צריך, דהיא מתניתא. דתנן °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

14 א_יד מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה י"א: טור אה"ע סי’ קמב:

[ע"ב]

15 א_טו מיי' פ י"ד מהל' מלוה הלכה י"ד, טור ושו"ע חו"מ סי' ס"ה סעיף ט"ו, סמ"ג עשין צד :

16 א_טז מיי' פ ה' מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ח סעיף ב', סמ"ג עשין נ :

17 א_יז מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף א', סמ"ג עשין נ :

18 א_יח מיי' פ"ז מהל' גירושין הלכה י':

-----------------------------------דף ה

ירושלמי מאיר גיטין ה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ואפילו תימא חלוקין על °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאין רקם כמזרח, אבל כל המחלוקת רק על מקומות הצמודים לארץ ישראל כמו רקם. האם מצאנו שחכמים חלקו עליו גם כשמביא גט מבבל לכאן? רב רב (אמורא)° אמר עשינו עצמינו כארץ ישראל לגיטין. _{לפי שכולם בקיאים שצריך לכתוב את הגט לשמה} ואין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר, אפילו משכונה לשכונה בבבל צריך לאמר. בעו קומי רב רב (אמורא)° את הקושיא שהקשה רבי יוחנן רבי יוחנן° לאנשי ציפורי, בעי רב רב (אמורא)° מיחזור ביה  רצה רב לחזור בו. אמר ליה כהנא. ומה נעשה לראשונות שנישאו? אמר לו, ומה בידך לחשוש? הרי אם יבא הבעל לערער יתקיים הגט בחותמיו. ורב כהנא רב כהנא° סבר כהדא ד°רבי רבי יהודה הנשיא, שצריך לאמר בפני נכתב ובפני נחתם בזמן נתינת הגט. וכל שלא עשה כן, אפילו אם לא ערער הבעל, הגט פסול. ואם נישאה בו, תצא והולד ממזר. דתני המביא גט ממדינת הים ולא אמר נכתב לפניו ולא נחתם לפניו ונשאה בו, תצא בשלשה עשר דבר דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. _{שתצא מזה ומזה, וצריכה גט מזה ומזה, ואין לה לא כתובה, ולא פירות, ולא מזונות, ולא בלאות, לא על זה ולא על זה, אם נטלה מזה ומזה תחזיר, והולד ממזר מזה ומזה, ולא זה וזה מטמאין לה, ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה. היתה בת ישראל נפסלת מהכהונה. בת לוי מן המעשר. בת כהן מן התרומה. ואין יורשין של זה ויורשין של זה יורשים כתובתה. ואם מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין}. אבל חכמים לא הודו לדבר. הכל מודין שאם אמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם אפילו במקום שלא חייבים והלכה ונשאה בגט זה. ואחר כך ^א_יטבא הבעל ועירר, עררו בטל. עד כדון כשעירר משנישאת. עירר עד שלא נישאת ונישאת מהו? נישמעינה מן הדא. מעשה באחד שהביא את הגט לפני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. אמר לו מניין את? אמר ליה, מכפר סמיי שבתחום עכו. אמר ליה, אף את צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. כדי שאם יבא הבעל ויערער, לא תזקק לעדים. וכשיצא. אמר לו °רבי אילעאי רבי אלעאי, רבי, והלא כפר סמיי, מארץ ישראל היא. וקרובה לציפורין יותר מעכו, ולמה הצרכתה אותו לאמר בפני נכתב ובפני נחתם? אמר ליה, הואיל ויצא המעשה בהיתר, יצא. מהו הואיל ויצא המעשה בהיתר יצא? אמר רבי זעירא רבי זעירא°. שאם יבא הבעל ועירר, עררו בטל. אילו המביא מארץ ישראל לארץ ישראל שמא הוא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם? ואמר °רבי ישמעאל רבי ישמעאל שאם אמר בפני נכתב ובפני נחתם, אין הבעל יכול לערער כמו המביא גט ממדינת הים. וכמו שהמביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם, שוב אין הבעל יכול לערער בין קדם שתנשא בין אחר שתנשא. אף המביא ממקום למקום בארץ ישראל ואמר בפני נכתב ובפני נחתם אין הבעל יכול לערער ולא שנייה הוא עירר משנישאת, הוא ערר עד שלא נישאת ונישאת. תנן, °רבי מאיר רבי מאיר אומר, עכו כארץ ישראל לגיטין: אמר רבי יעקב בר אדא בר עתליי רבי יעקב בר אדא בר עתליי° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, הלכה כ°רבי מאיר רבי מאיר שעכו כארץ ישראל לגיטין. והוה רבי זעירא רבי זעירא° מסתכל ביה. אמר ליה, למה את מסתכל בי? והרי נאמר שהלכה כמי שהוא מיקל בדברי סופרין. והחיוב לאמר בפני נכתב ובפני נחתם זה מדברי ספרים. והוא סבר מימר, הני מלי ביחיד אצל יחיד. אבל ביחיד אצל חכמים לא. והכא יחיד אצל חכמים, שהרי חולקים חכמים על °רבי מאיר רבי מאיר ולא היה צריך לפסוק כמותו. אמר רבי חייה רבי חייא רבה°, רבי אבא רבי אבא° אמר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] ^א_כ המוכר עבדו לעכו, יצא לחירות. רבי ישמעאל אבוה דרבי יודן רבי ישמעאל אבוה דרבי יודן° אמר ואפילו מעכו לעכו. ואתייא כיי דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי אמי רבי אמי°. מן תרין עובדוי ד°רבי רבי יהודה הנשיא אנן ילפין  משני מעשים של רבי נלמד דעכו יש בה ארץ ישראל ויש בה חוץ לארץ. _{ראיה שחלק מעכו כארץ ישראל} ד°רבי רבי יהודה הנשיא הוה בעכו. חמתון  ראה אותם אכלון פיתה נקייה. אמר לון, מה אתון לותתין את החיטים, הרי אתם מכשירים את התבואה, וכשאתם מוסרים אותה לטוחן הגוי הוא יטמא אותה ואסור לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל? אמרו ליה, תלמיד אחד בא לכאן והורה לנו ^א_כאעל מי ביצים שאינן מכשירין. ואנן שלקן ביעין  ביצים, ולתין במיהון. סברין מימר, מי שלק של ביצים. ולא אמר, אלא של ביצים עצמן. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי°. מאותה שעה, גזרו ^א_כבשלא יהא תלמיד מורה הורייה. רבי חונה רב הונא° בשם רבי חונא רב הונא° אמר. תלמיד שהורה אפילו כהלכה, אין הורייתו הורייה. תני, ^א_כגתלמיד שהורה הלכה לפני רבו חייב מיתה. תני בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, לא מתו נדב ואביהוא, אלא על ידי שהורו הלכה לפני משה רבן. מעשה בתלמיד אחד שהורה לפני °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס רבו. אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לאימא שלום אשתו, אינו מוציא שבתו. ולא יצאה שבתו עד שמת. אמרו לו תלמידיו, רבי, נביא אתה? אמר להן, לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך אני מקובל, שכל תלמיד שמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. תני^א_כד אסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו, עד שיהא רחוק ממנו שנים עשר מיל כמחנה ישראל. ומה טעם? דכתיב ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים בערבות מואב. וכמה הן? שנים עשר מיל כמחנה ישראל. כהדא. רבי תנחום בר ירמיה רבי תנחום בר ירמיה° הוה בחפר. והוה שאלון ליה, והוא מורה. אמר ליה, ולא כן אולפן  למדנו רבי שאסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו שנים עשר מיל כמחנה ישראל? והא רבי מנא רבי מנא° רבך יתיב בציפורין? אמר לון, ייתי עלי דלא ידעית. מן ההיא שעתא לא אורי. _{וראיה שחלק מעכו כחוץ לארץ} °רבי רבי יהודה הנשיא הוה בעכו. חמא  ראה חד בר נש מכיפתא ולעיל. אמר ליה, לית את בריה דפלן כהנא. ולא הוה אבוך כהן ולמה אתה יוצא מתחום ארץ ישראל? אמר לי, עיניו של אבא היו גבוהות. ונשא אשה שאינה הוגנת לו וחילל אותו האיש. עיירות שבתחום ציפורין הסמוכות לעכו, ועיירות שבתחום עכו הסמוכות לציפורין. מה את עבד לון? כעכו או כציפורין?

ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ג

מתני’: ^א_כההמביא גט בארץ ישראל, אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם. אם יש עליו עוררין, יתקיים בחותמיו. ^א_כוהמביא גט ממדינת הים, ואינו יכול שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם, אם יש עליו עדים מתקיים בחותמיו. ^א_כזאחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים שוין במוליך ובמביא _{שצריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם}. זו אחד מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

19 א_יט מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף א':

[ע"ב]

20 א_כ מיי' פ ח' מהל' עבדים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף פ"ב, סמ"ג עשין פז :

21 א_כא מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה א', מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה ב', מיי' פ"י מהל' טומאת אוכלין הלכה א':

22 א_כב מיי' פ"ה מהל' תלמוד תורה הלכה ב', מיי' פ"ה מהל' תלמוד תורה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף ד', סמ"ג עשין יג :

23 א_כג מיי' פ"ה מהל' תלמוד תורה הלכה ב', מיי' פ"ה מהל' תלמוד תורה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף ד', סמ"ג עשין יג :

24 א_כד מיי' פ"ה מהל' תלמוד תורה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף ד', סמ"ג עשין יג :

25 א_כה מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף א', סמ"ג עשין נ :

26 א_כו מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף ו', סמ"ג עשין נ :

27 א_כז מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף מ"ה, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף נ"א, סמ"ג עשין פז :

-----------------------------------דף ו

ירושלמי מאיר גיטין ו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] גמ’: תנן אם יש עליו עוררין, יתקיים בחותמיו. מי עירר? רב חסדא רב חסדא° אמר, ^א_כחהבעל עירר, _{אבל אם באו שני עדים ואמרו שהגט פסול, לא יועיל קיום דהוי תרי ותרי ותשאר בחזקתה שהיא אשת איש}. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר הלקוחות עוררין שלא תיטרוף מידן לתשלום כתובתה. רבי יודן רבי יודן° בעי, עד כדון קיום מועיל בערר שחוץ לגופו _{כגון שאמר שלא כתב את הגט}. אבל האם קיום מועיל גם בערר שבגופו? _{כגון אם אמר שהגט נכתב במחובר לקרקע או שלא לשמו}. תפלוגתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° ורבנין דתמן. _{שלמדנו שם(כתובות י ב) ראובן אוכל שדה בחזקת שהיא שלו, והביא שמעון עדים שמת אביו מתוכה, מפקין לה מראובן ומחזירין ליה לשמעון. חזר ראובן והביא עדים שלא מת אביו מתוכה, אמר רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°}, _{אנא אפיקתיה}  אני הוצאתי_{מראובן, ואנא מחזיר ליה לראובן. רבנין דהכא סברין כן. רבנין דתמן אמרין, משעה שיצאת, בעדות ברורה יצאת ואף שהביא עדים שעדי שמעון שיקרו, לא מוצאים מידו עד שיביא עדים שהקרקע שלו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מודו רבנין דתמן, שאילו משעה ראשונה שנים אומרים מת אביו מתוכה, ושנים אומרים לא מת מתוכה, שהשדה בחזקת ראובן. דאוקי תרי בהדי תרי והשדה נשארת ביד המחזיק. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° ותני כן, שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת. לא תינשא, ואם נישאת לא תצא. שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה. לא תינשא, ואם נישאת תצא. תמן אמרו, לא שנייא, היא מיתה היא גירושין לא תינשא, ואם נישאת לא תצא. על דעתיה דרבנין דתמן ניחא, שהשוו מדותיהם, היא מיתה היא גירושין. על דעתיה דרבנן דהכא, מה בין מיתה מה בין גירושין}? _{רבי זעירא רבי זעירא° אמר לה סתם, רבי חייה רבי חייא רבה° אמרה בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הדעת מכרעת בעידי מיתה שודאי האשה תבדוק ולא תסמוך רק על העדים, מאחר שאילו יבוא הוא מכחיש. אבל בגרושין אם יבא הבעל ויטען שלא גרש, יכולה היא לטעון שכן גרש דכיוון שיש עדים מעיזה פניה. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. רבנן דתמן כדעתין. כמו דרבנן דתמן אמרי, בשעה שיצאה השדה מראובן, בעידות ברורה יצאה שהרי הייתה רק עדות אחת. כן רבנין דתמן אמרין, בשעה שניסית, בעידות ברורה נישאת}. על דעתיה דרבנין דתמן, לא שנייה. הוא ערר שחוץ לגופו, הוא ערר שבגופו. שכיוון שבשעה שניסית, בעידות ברורה נישאת _{שהוכשר הגט על ידי העדים הראשונים}, אפילו מאה עדים שיבואו אחר כך אינם יכולים לפוסלו. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, ערר שחוץ לגופו עררו בטל. וערר שבגופו עררו קיים. דאוקי תרי בהדי תרי והאשה נשארת בחזקתה. תנן המביא גט ממדינת הים ואינו יכול שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם, אם יש עליו עדים מתקיים בחותמיו. ותני כן, המביא גט ממדינת הים, ולא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו הרי מחזירו למקומו _{ששם מכירים העדים}. ועושה עליו בית דין ומקיימו בחותמיו ואינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח בית דין אני

ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] מתני’: כל ^א_כטגט שיש עליו עד כותי _{לפי הדעה שהם גרי אמת, אף על פי כן פסול לפי שהם חשודים לשקר} פסול. חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים. מעשה שהביאו לפני °רבן גמליאל רבן גמליאל לכפר עותני גט אשה. והיו עידיו עידי כותים, והכשירו. ^א_לכל השטרות העולין בערכאות של גוים, אף על פי שחותמיהן גוים, כשירין _{לא משום עדות אלא משום ראיה, דלא מרע נפשיהו}. חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, כולן כשירין _{דעדי מסירה כרתי והם ישראל}. לא הוזכרו, אלא בזמן שנעשו בהדיוט _{שבשטרי ממון הם חשודים לשקר וגזרו שטרי גיטין אטו שטרי ממונות}:

גמ’: תנן, כל גט שיש עליו עד כותי פסול. חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים. על הממון נחשדו הכותים, ועל הממון נפסלו. לא נחשדו על העריות ולכן לא נפסלו בגיטין. ועדי נפשות כעדי עריות שהכותים כשרים. מעתה למה אמרה המשנה שגט כשר רק בעד אחד כותי אבל בשנים פסול? שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. מעתה אפילו כותי אחד יהא פסול? אמר רבי אבין רבי אבין°, תיפתר ^א_לאשחתם ישראל בסוף. ואם לא היה יודע באותו כותי שבקיא בדקדוקי גיטין, לא היה חותם אחריו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אתייא כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא כנגד זה. ברם כמאן דאמר אין עדים חותמין ^א_לבאלא זה בפני זה, אפילו חתם כותי בסוף כשר. שהרי הישראל יודע מי נמצא עימו בחדר, ולא היה חותם אם לא היה מכיר שכותי זה בקיא. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר בשם רבי יסא רבי אסי°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

28 א_כח מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף א', סמ"ג עשין נ :

[ע"ב]

29 א_כט מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף מ"ז, סמ"ג עשין פז :

30 א_ל מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ה', מיי' פ כ"ז מהל' מלוה הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף מ"ה, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף מ"ו, טור ושו"ע חו"מ סי' ס"ח סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ל סעיף י"ט, סמ"ג עשין פז :

31 א_לא מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף מ"ז, סמ"ג עשין פז :

32 א_לב מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ו', מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה כ"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף נ', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ל סעיף י"ג:

-----------------------------------דף ז

ירושלמי מאיר גיטין ז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] אתייא כמאן דאמר אין העדים חותמין אלא זה בפני זה. ברם כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא בפני זה, אפילו חתם ישראל בסוף פסול, שחוששים שמא הניח מקום למי שזקן ממנו ולא ידע שיחתום כותי. שטר שנחתם בארבעה עדים, ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים, ^א_לגכשר ותתקיים העדות בשאר. ויעשה כהרחק עדות ויהא פסול? שהרי אסור שיהיה מרווח שתי שורות בין השטר לחתימות העדים. לית יכיל למימר הכי. דאמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. עדים פסולין, אינן נעשין כהרחק עדות. שלא באו אלא להכשירו של גט. _{שאם היה מרווח שתי שורות בין הגט לחתימות, השטר פסול כיוון שאפשר לזייף ולהוסיף בו תנאים. לכן, ממלאים את המרווח אפילו בחתימות עדים פסולים כדי להכשירו}. כותים משום מה הן פסולין לבא בקהל אפילו אם ירצו להתגייר ? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, משום שהם גירי אריות ולא התגיירו באמת. וקשיא, אילו מי שלא נתגייר לשום שמים, וחזר ונתגייר לשום שמים, ^א_לדשמא אין מקבלין אותו? ולמה הכותים פסולים, אפילו אם יחזרו ויתגירו לשם שמים? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. הכותים כשהיה להם דין של גויים, נשאו נשים מישראל, ולכן אף אם יתגיירו כבר הם פסולים. משום _{לפי הדעה} נכרי ועבד הבא על בת ישראל שהוולד ממזר. והאמר °רבי עקיבה רבי עקיבא, גירי צדק הן מתחילתם? אלא על שם שהן מייבמין את הארוסות, ומוציאין את הנשואות. _{והסיבה שהם נהגו כך} לפי שהם דורשים מהפסוק לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. שרק ארוסה שהיא עדין בחוץ ולא נכנסה לביתו בנישואין, לא תהיה לאיש זר _{ול°רבי עקיבא רבי עקיבא יש ממזר מחייבי לאוים}. והא רבנין אמרין ^א_להאין ממזר ביבמה, והלכה כמותם? אלא, על שם שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. וכיוון שהגיטין שלהם פסולים, יש בהם הרבה ממזרים. והא °רבן גמליאל רבן גמליאל מכשיר בגיטיהן? דתנן, מעשה שהביאו לפני °רבן גמליאל רבן גמליאל לכפר עותני גט אשה, והיו עידיו עידי כותים והכשירו. אלא אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. על שנתערבו בהם כהני במות שהיו מהפסולים לבא בקהל. דכתיב (מלכים א י"ב, ל"א) ויעש כהנים מקצת העם. ואמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° מן הקוצים שבעם, ומן הפסולת שבעם _ממזרים. תנן כל השטרות העולין בערכאות של גוים, אף על פי שחותמיהן גוים, כשירין. חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים. למה שטרי ממון שנעשו בערכאות של גויים כשרים? אמר רבי אחא רב אחא°. קול יוצא בארכיים. מעתה אפילו גיטי נשים ושחרורי עבדים יהיה כשר ? שהיה הוא _{תנא קמא} אומר שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין. והא °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מכשיר בגיטיהן _{האם הוא סובר שהם בקיאין}? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. אתייא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. כמה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר, ^א_לואף על פי שאין עליו עדים כשר, דעדי מסירה כרתי. כן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, אף על פי שאין עליו עדים כשר דעדי מסירה כרתי. מעתה אפילו נעשה בהדיוט? ולמה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מכשיר רק בנעשה בארכאות? לכן הוי צורכא לההוא דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. קול יוצא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] בארכיים _{דכיוון שהם מומחים לא מרעי נפשייהו. אבל בבתי דין של הדיטות כיוון שבשטרי ממון הם חשודים לשקר, גזרו אף על שטרי גיטין}. שטר יוצא בבית שאן והיו עדיו עדי גוים. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר, איתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש° . חד אמר פסול. וחד אמר כשר. רבי אבהו רבי אבהו° מפרש. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר פסול. וריש לקיש ריש לקיש° אמר כשר. ומה טעמא דריש לקיש ריש לקיש° ? שלא להפסיד לישראל ממון _{שאם נפסול את השטר, יפסיד המלוה את הכסף שנתן}. מה הועלתה, הרי אם לא תפסול את השטר, אפילו דלית אתה מפסיד לדין _למלוה, מפסיד אתה לדין _ללוה? אמר רבי יודן רבי יודן°. אלא כדי שלא לנעול את הדלת לפני בני אדם. שלמחר הוא מבקש ללות, והוא אינו מוצא. _{שכיוון שאינו מוצא אלא עדים גויים וארכאות גויים נמנע ולא מלוה}:

ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ה

מתני’: האומר תן גט זה לאשתי, ושטר שיחרור זה לעבדי. אם רצה להחזיר בשניהן, יחזיר דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, ^א_לזבגיטי נשים ^א_לחאבל לא בשיחרורי עבדים, ^א_לטלפי שזכין לו לאדם שלא בפניו. ואין חבין לו אלא בפניו. _{ולעבד זה רק זכות שאף מזונות אין האדון חייב לו} שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי. _{אבל לאשה הגט זה חובה. שהרי מפסיד אותה מזונות שהבעל חייב לה שהרי אם הוא רוצה} ושלא לזון את אשתו, אינו רשאי. אמר להן, והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו? אמרו לו, _{אין העבד אוכל תרומה מפני זכותו אלא} מפני שהוא קנינו _{של האדון, ואם ירצה האדון יכול למכרו לישראל ולאסור אותו בתרומה}. ^א_מהאומר תן גט זה לאשתי, ^א_מאושטר שחרור זה לעבדי ומת. לא יינתנו לאחר מיתה. ^א_מבתנו מנה לאיש פלוני ומת. יתנו לאחר מיתה:

גמ’: תנן, האומר תן גט זה לאשתי, ושטר שיחרור זה לעבדי. אם רצה להחזיר בשניהן, יחזיר דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, בגיטי נשים אבל לא בשיחרורי עבדים. בכל אתר את אמר תן כהולך _{ואין המקבל זוכה עד שיגיע לידיו}. והכא את אמר תן כזכה? _{שהרי לחכמים בגט שיחרור אינו יכול לחזור בו. ואם לא היה צד חובה לאשה להתגרש ולעבד להשתחרר, כולם היו מודים שהם זכו אף שאמר תן. אלא במקום תן צריך לגרוס זכה} כיני מתניתא  כך כוונת המשנה, האומר זכה גט זה לאשתי. או זכה שטר שיחרור זה לעבדי. ואף לשון מתניתא אמרה כן דתנן, לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו. משמע שאכן המשנה דיברה באומר זכה. °רבי מאיר רבי מאיר אומר חובה הוא בין לזה בין לזה. ורבנין אמרין זכות הוא לעבד וחובה היא לאשה. רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° אמר, רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי, אם זו כל הסיבה להבדל בין עבד לאשה. הגע עצמך שהיה עבדו של קצין שחי ברווח וכבוד, הרי חובה הוא לעבד להשתחרר. חברייא אמרי, רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי. הגע עצמך שהיתה אשתו של מוכי שחין, שודאי היא מעוניינת בגט, הוי זכות הוא לאשה להתגרש. אלא לית לך _{הסבר למה השיחרור חל והגט לא}, אלא כהדא. אילו המוכר את עבדו שלא מדעתו שמא אינו מכור? _{וכיוון שלא צריך את ידיעתו לכן יכול גם לשחררו על ידי זיכוי לאחר בלי ידיעתו}

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

33 א_לג מיי' פ ה' מהל' עדות הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' מ"ה סעיף י"ב:

34 א_לד מיי' פ י"ד מהל' איסורי ביאה הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ח סעיף י"ב, סמ"ג לאוין קטז :

35 א_לה מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף י"ג, סמ"ג לאוין קיז :

36 א_לו מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ג סעיף א', סמ"ג עשין נ :

[ע"ב]

37 א_לז מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף א', סמ"ג עשין נ :

38 א_לח מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ע"ו:

39 א_לט מיי' פ ד' מהל' זכיה ומתנה הלכה ב', מיי' פ ה' מהל' זכיה ומתנה הלכה ב', מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ג סעיף א':

40 א_מ מיי' פ ט' מהל' גירושין הלכה ב', מיי' פ ט' מהל' גירושין הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף נ"ח, סמ"ג עשין נ :

41 א_מא מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ע"ו:

42 א_מב מיי' פ י' מהל' זכיה ומתנה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ג סעיף י"ח, סמ"ג עשין פב :

-----------------------------------דף ח

ירושלמי מאיר גיטין ח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] והמגרש את אשתו שלא מדעתה, שמא מגורשת היא? _{וכיוון שחייב את ידיעתה, לא יכול לזכות לה גט על ידי אחר}. תנן, אמר להן °רבי מאיר רבי מאיר, והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה וזה חוב הוא לעבד? אמרו לו, מפני שהוא קנינו. מהו מפני שהוא קנינו? אמר רבי אבין רבי אבין° מה שאוכל העבד בתרומה אינו מפני זכות שלו, אלא מפני זכותו של האדון _כהן שיכול להאכילו תרומה מפני שהוא קנינו. _{ואם ירצה האדון יכול למכרו לישראל בפרוטה והוא פוסלו מן התרומה אפילו אם יברח}. ^א_מגהאומר טבי עבדי עשיתיו בן חורין. עושה אני אותו בן חורין, הרי זה בן חורין, זכה. אמר רבי אינייא רבי אינייא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ^א_מדובלבד שיכתוב כך בשטר. ואם כתב יעשה בן חורין, °רבי רבי יהודה הנשיא אומר זכה, שודאי כוונתו שיעשה בן חורין בשטר זה. וחכמים אומרים לא זכה לפי שאין כוונתו אלא הבטחה שבעתיד יעשה אותו בן חורין. תנו שטר שיחרור זה לעבדי ומת. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, לא זכה שאין גט לאחר מיתה. וחכמים אומרים זכה וכופין את היורשין לשחררו, שמצוה לקיים דברי המת. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בסתם חלוקין. דמה אנן קיימין? אם באומר שחררו, אף °רבי רבי יהודה הנשיא מודה. אם באומר כתבו ותנו, אף רבנין מודו שלא התכוון אלא לשחררו בשטר, ואין שטר לאחר מיתה. אלא כן אנן קיימין באומר תנו. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, האומר תנו כאומר כתבו ותנו, _{ואין שטר לאחר מיתה}. ורבנין אמרין, האומר תנו כאומר שחררו. האומר ינתנו כל נכסיו לפלוני, והיה אותו פלוני כהן, והיו שם עבדים. אף על פי שאמר אי איפשי בהן, ^א_מההרי אילו אוכלין בתרומה. °רבי שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. מכיון שאמר אי איפשי בהן, זכו בהן היורשין. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, בסתם חלוקין. מה אנן קיימין? אם בשקיבל עליו את העבדים משעה ראשונה, אף °רבן גמליאל רבן גמליאל מודה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד ב] אם בשלא קיבל עליו משעה ראשונה, אף רבנן מודו. אלא כן אנן קיימין, בסתם. שבתחילה שתק ולבסוף אמר אי אפשי. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, לית בר נש אמר אי איפשי, אלא מכיון שקיבל עליו, ואחר שהגיעו לידו אינו יכול לסלק עצמו מהם. °רבי שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. מכיון שאמר אי איפשי, הוכיח סופו על תחילתו שכבר מתחילה קדם שהגיעו לידו לא רצה לזכות בהם. ^א_מוהאומר תן מנה זה לפלוני שאני חייב לו. או ^א_מזהולך מנה זה לפלוני בפקדון שיש לו בידי. אם רצה להחזיר, לא יחזיר. שכבר זכה למקבל. אבל אף על פי שזכה המקבל, מכל מקום המשלח חייב באחריותו, עד שיקבל אותו האיש את שלו. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, ^א_מחהמתנה כחוב. ולכן האומר , תן מנה זה לפלוני. הולך מנה זה לפלוני. תן שטר זה מתנה לפלוני. הולך שטר זה מתנה לפלוני. אם רצה להחזיר לא יחזיר. ^א_מטהלך ומצאו שמת, יחזיר למשלח. ואם מת המשלח, יתן ליורשיו. זכה מנה זה לפלוני. קבל מנה זה לפלוני. זכה שטר זה מתנה לפלוני. קבל שטר זה מתנה לפלוני. אם רצה להחזיר, לא יחזיר. הלך ומצאו שמת, יתן ליורשיו של מקבל. ואם התברר שכבר מת המקבל קדם שאמר המשלח זכה לפלוני, יחזיר למשלח. שאין אדם זוכה לאחר מיתה. מי שאמר מנה זה לפלוני. ^א_נטול מנה זה לפלוני. יהא מנה זה לפלוני בידך. אם רצה להחזיר לא יחזיר. והדין דזכי לחבריה, ^א_נאלא יכיל לחזור ביה. דלמא  את זה מספרים רבי דוסתאי בי רבי ינאי רבי דוסתאי בי רבי ינאי° ו°רבי יוסי בן כיפר רבי יוסי בן כיפר, נחתון לבבל מיגבי חוב לחבריה מתמן.  ירדו לבבל לגבות חוב עבור בני הישיבה משם ואיתאמרת עליהון לישן ביש שאינם נאמנים. אתון בעיי מיפקא מיניה  באו ורצו להוציא מהם את הכסף. אמרין לון, כבר זכינן. אמרין לון, אנן בעי תקימינון טבאת  אנו רוצים שתקבלו אחריות. אמרין לון שומר חנם אנחנו.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

43 א_מג מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ע"ד:

44 א_מד מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ע"ד:

45 א_מה מיי' פ"ט מהל' תרומות הלכה ו':

[ע"ב]

46 א_מו מיי' פ ט"ז מהל' מלוה הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף א', סמ"ג עשין צד :

47 א_מז מיי' פ"א מהל' שכירות הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף א', סמ"ג עשין פט :

48 א_מח טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף ט':

49 א_מט טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף ט':

50 א_נ טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף א':

51 א_נא טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף א':

-----------------------------------דף ט

ירושלמי מאיר גיטין ט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד א] אתון לגבי רבי דוסתאי בי רבי ינאי רבי דוסתאי בי רבי ינאי° להכריח אותו שיחזיר את הכסף, אמר לון, ההנו כולה _{כל הכסף אצל °רבי יוסי בן כיפר רבי יוסי בן כיפר} נסבין ל°רבי יוסי בן כיפר רבי יוסי בן כיפר, ופטרוי _הכוהו ואפקון מיניה  והוציאו ממנו. כד סלקון להכא, אתא לגבי אבוי _{רבי ינאי}. אמר לו, לית את חמי מה עבד לי ברך  כשעלו לארץ ישראל בא רבי יוסי לגבי רבי ינאי ואמר לו ראה מה שעשה לי בנך. אמר לו מה עבד לך? אמר לו. אילו אשוויי עמי _{בדעה אחת}, לא הוון מפקין מינן כלום. אמר לו לבריה למה עבדת כן? אמר לו. ראיתי אותן בית דין שוה _{שכולם בדעה אחת}. הן אמה וכובעיהן אמה. ומדברין מחציים _{קולם עבה}. ויוסי אחי כפות. ורצועה עולה ויורדת. ואמרית שמא דוסתאי אחר יש לאבא? אמר לו, אם כך, טוב עשיתה שהחזרתה להם את הכסף. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°. ^א_נבהדא דתימר _{שטוב עשה שהחזיר להם את הכסף} דלא יכיל מיקם עליהם טבאות _{שאינו יכול להתנגד} שהם אנשים קשים. ברם ההוא דיכיל מיקמה טבאות _{מי שיכול להתנגד} אם החזיר, פושע הוא וחייב לשלם. ומיפק לון מן הדא ויתנון לדין _{מוציאים מהשליח ונותנים למקבל}.^א_נג דין דמחל שטר חוב לחבריה _{שחברו חייב לו}, רבי חיננא רבי חיננא° ורבי מנא רבי מנא°. חד אמר מחל. וחרנה אמר לא מחל עד דמסר ליה שטרא. אמר תן מנה זה לפלוני ומת. ^א_נדאם רצו היורשין לעכב, אינן יכולין. ואין צריך לומר באומר זכה לו או התקבל לו, שבלשון זו ודאי כבר זכה משעה ראשונה ולא יכולים היורשים לעכב. אמר רבא בר ממל רבא בר ממל°, ^א_נהבשכיב מרע היא מתניתא. אם בשכיב מרע, בהדא שייך לאמר אין צריך לומר זכה לו התקבל לו? הרי בשכיב מרע כל הלשונות טובים באותה מידה. שדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי. אמר רבי מנא רבי מנא°. קיימתיה מדאמר רבי אבא בר רב הונא רבי אבא בר רב הונא° בשם רב רב (אמורא)°, ^א_נועשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן. ^א_נזוהוא שמת מאותו חולי. הא אם הבריא, לא. לכן אמר אין צריך לומר באומר זכה לו או התקבל לו. שבלשונות אלו אף אם הבריא זכה. תנן, תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה. אמר רבי אבין רבי אבין° בשם רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. בשכיב מרע היא מתניתא, ולכן יתנו לאחר מיתה, אבל בריא שאמר תנו ומת, לא יתנו לאחר מיתה, מכיון שכשאומר תנו, הרי זה כמי שאמר הולך.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

52 א_נב טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף א':

53 א_נג טור חו"מ סי’ יב , טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"א סעיף ב':

54 א_נד מיי' פ י' מהל' זכיה ומתנה הלכה י"ב, טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף ט':

55 א_נה מיי' פ י' מהל' זכיה ומתנה הלכה י"ב, טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף ט':

56 א_נו מיי' פ י' מהל' זכיה ומתנה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ג סעיף כ', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"נ סעיף א', סמ"ג עשין פב :

57 א_נז טור ושו"ע חו"מ סי' ר"נ סעיף ב':
[ע"ב]

הדרן עלך פרק המביא קמא