ירושלמי גיטין א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק א · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה[עריכה]

המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו. המביא גט ממדינת הים ואינו יכול שיאמר בפני נכתב ובפני נתחת' אם יש עליו עדים מתקיים בחותמיו. אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים שוין במוליך ובמביא זו אחד מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים.

הלכה ג גמרא[עריכה]

מי עירר. רב חסדא אמר הבעל עירר. אמר רבי יוסי הלקוחות עוררין שלא תיטרף מידן. רבי יודן בעי עד כדון בערר שחוץ לגופו. ערר שבגופו תפלוגתא דרבי יוחנן ורבנין דתמן. על דעתיה דרבנין דתמן לא שנייה הוא ערר שחוץ לגופו הוא ערר שבגופו על דעתיה דר' יוחנן‏[1] ערר שחוץ לגופו עררו בטל. וערר שבגופו עררו קיים. דתני המביא גט ממדינת הים ולא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו הרי מחזירו למקומו. ועושה עליו בית דין ומקיימו בחותמיו ואינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח ב"ד אני.


שנויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ על דעתיה דר' יוחנן בדפוס ויניצי' ליתא.