שולחן ערוך יורה דעה רסז עו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · רסז · עו · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

אמר לאחר "זכה בגט שחרור זה לעבדי" -- יצא העבד לחירות אע"פ שלא הגיע ליד העבד. אבל אם אמר "תנו גט זה לעבדי" אינו יכול לחזור בו ולא יצא העבד לחירות עד שיגיע הגט לידו. לפיכך האומר "תנו גט זה לעבדי" לא יתן לאחר מיתה.

הגה: ויש אומרים דאם נתן הגט ליד השליח ואמר "תן לעבדי גט זה" הוי כאילו אמר לו "זכה לו" (טור בשם ר"ת ורא"ש ורשב"א ור"ן)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(צז) אמר לאחר זכה כו'. עיין בח"מ סי' קכ"ה כו' ועיין ב"ח ודרישה סי' זה:



באר היטב

(ס) זכה:    כתב הט"ז נראה ברור דהזכיה בזה היא כדין הגבהה שהיא קונה בכל מקום ואין צריך כאן שימסור מיד ליד דוקא ודלא כב"ח ועיין בחושן משפט סימן קכ"ה.


(סא) תן:    אע"ג דבמתנה לא הוי תן כזכי מ"מ כאן קנה במוסר לידו והטעם דשחרור הוה כמו פרעון חוב דאי לאו דעביד ליה טיבותא לא שחררו אף על גב דגבי מתנה נמי אמרינן בש"ס אי לאו דעביד ליה טובה לא יהיב ליה מתנה מ"מ מצינו לפעמים שאדם נותן מתנה לאוהבו בחנם. כ"כ הרא"ש בסוף פ"ק דגיטין.







▲ חזור לראש