שולחן ערוך יורה דעה רסז עה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · רסז · עה · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה

שולחן ערוך

האומר "עשיתי פלוני עבדי בן חורין" והוא אומר "לא עשאני", חוששין שמא זיכה לו על ידי אחר. אבל אם אמר "כתבתי גט שחרור ונתתי לו" והוא אומר "לא כתב ולא נתן" -- הודאת בעל דין כמאה עדים והרי זה עבד.

הגה: [ואם חזר רבו ואמר "לא נתתיו"] לא יוכל העבד לחזור ולומר קבלתיו. ואם רבו עומד בדבורו -- כופין אותו וכותב לו גט שחרור (טור בשם הרמ"ה).

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(צו) חוששין שמא זיכה לו על ידי אחר. והרי ישראל גמור הוא וחייב במצות אבל לא שרי בבת חורין בלא גט שחרור כ"כ הר"ן אבל התוס' והרא"ש מפרשין דהאי חוששין הוי כמו ודאי וכתב הב"ח והטעם דכיון דהאדון טוען ודאי והעבד לא ידע אין ספקו מוציא מידי ודאי ומותר בישראלית פירוש ה"ה ב"א לענין זה דלא בעי גט שחרור כשישא ישראלית אבל ודאי דצריך לטבול לשם שחרור מקמי נישואין כיון דלא אמר עשאני ב"ח הרי הודה שלא טבל עכ"ל:



באר היטב

(נח) זיכה:    והרי ישראל גמור הוא וחייב במצות אבל לא שרי בבת חורין בלא גט שחרור וגם אסור בשפחה. כ"כ הר"ן.


(נט) עבד:    והתוספות כתבו טעם לזה דלגבי הרב אין אומרים הודאת בע"ד וכו' דהוא סובר שהעבד קיבל וזכה בו ובאמת לא קיבל.







▲ חזור לראש