ירושלמי גיטין דף ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


מאן אמר דלא. ר' עזרא בעי קומי ר' מנא איש ואשה שהיו תפושין בגט היא אומרת זכיתי. והוא אמר לא זכיתה. תפלוגתא דרבי ודרשב"ג דאיתפלגון המלוה והלוה שהיו תפושין בשטר המלוה אומר שלי הוא שאבד ממני. והלוה אומר שלי הוא שפרעתיו לך יתקיים השטר בחותמיו דברי רבי. רשב"ג אומר יחלוקו. א"ר לעזר הכל הולך אחר התפוש בעדים. מה פליגין כשכתבו לאורך ושניהן תפושין בעדים. א"ל דברי הכל היא. הכא אפי' כולו בידו וחוט אחד בידה[1] אינו גט דכתיב (דברים כד, א) וְנָתַן בְּיָדָהּ. עד שיהא כולו בידה. מתיב רבי לעזר לרבנן כמא דאית לכון המביא גט ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. אף אנא אית לי המביא ממדינה למדינה בארץ ישראל צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. א"ר יעקב בר זבדי מעשה באחד שהביא את הגט מלמינה של קיסרין אתא עובדא קומי רבי אבהו א"ל אין צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם. ואין למינה של קיסרין כקיסרין. אמר ר' אבין ספינה מפרשת היתה. ותני כן המביא גט מן הספינה כמביא מח"ל וצריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. היתה הגמונייא אחת ונעשית שתים אינו צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם וכן שתים ונעשו אחת.

הלכה ב משנה[עריכה]

רבי יהודה אומר מרקם ולמזרח ורקם כמזרח מאשקלון ולדרום ואשקלון כדרום מעכו ולצפון ועכו כצפון. ר' מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין.

הלכה ב גמרא[עריכה]

רבי יוחנן אמר לציפורייא אתון אמרין בשם ר' (יוחנן[2]) חנינה[3] אף המביא מבבל לכאן אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נכתם ואני אומר שהוא צריך דהיא מתניתא רבי יהודה אומר

שנויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ כולו בידו וחוט אחד בידה בדפוס ויניצי' כולה בידה וחוט אחד בידו.
  2. ^ יוחנן כ"ה בדפוס ויניצי'.
  3. ^ חנינה בדפוס ויניצי' ליתא.