ירושלמי גיטין דף ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


ואתם אמרין אכין מתניתא מסייעא לר' יוחנן כל הגיטין הבאין ממדינת הים אף על פי ששמותן כשם גוים הרי אילו כשירין מפני שישראל שבחוצה לארץ שמותן כשם[1] הגוים. לא אמר אלא שבחוצה לארץ הא שבארץ ישראל לא. מאי כדון. רבי ביבי בשם רבי אסי עד שיכתוב במקום יהודאיקי. אם אין שם יהודאיקי בבית הכנסת. אם אין שם בית הכנסת מצרף עשרה בני אדם. א"ר אבין נוח לו לקיימו בחותמיו ולא לצרף עשרה בני אדם. מאי כדון אפילו בחנותן של ישראל. ולא אמר נכתב ביום ונחתם ביום נכתב לשמה ונחתם לשמה. נימר מה דשאיל אמורא. א"ל ויידא דאמר רבין בר רב חסדא אייתי גיטא ונתנו לה ולא אמר לה בפני נכתב ובפני נחתם. אתא עובדא קומי ר' יוחנן א"ל טליהו ממנה ואמור לה בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם.

 

עין משפט

8 א_ח טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ל סעיף י"ט:

9 א_ט טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף א'-כולו:

10 א_י מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף ז', סמ"ג עשין נ :




שנויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ כשם בדפוס ויניצי' כשמות.