טור אבן העזר קלג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן קלג | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

צריך שיהיו שני עדים כשרים בשעת מסירת הגט שימסרנו לה בפני שניהם.

מסרו לה שלא בעדים, או אפילו בעד אחד, או שנמצאו עדי מסירה פסולין, אינו גט.

ואף על פי שצריך למוסרו לה בעדים, תקנו חכמים להחתים עליו שני עדים, שמא ימותו עידי מסירה ויבוא הבעל ויערער לקלקלה, לכך תקנו עידי חתימה ומשרואין אותן חתום בו תולין שבודאי נמסר כראוי בעידי מסירה. אבל אם ידוע שלא נמסר בעדים, אינו גט כלל.

ורב אלפס ז"ל כתב: ודאי לכתחילה צריך עידי מסירה ועידי חתימה, אבל בדיעבד שלא היו אלא עדי מסירה או עדי חתימה, או שנמצאו עדי מסירה פסולין, סגי בעדי חתימה ולא אמרינן עדיין היא אשת איש, הואיל ואיכא עידי חתימה והם כשרים והגט יוצא מתחת ידה, גט מעליא הוא. וכן כתב הרמב"ם: חתמו בו שנים ועבר ונתנו בינו לבינה או שנמצאו עדי מסירה פסולין, הרי זה כשר הואיל ועדים שבו כשרים והרי הוא יוצא מתחת ידה, ויש מהגאונים שהורו שהוא פסול. ואדוני אבי ז"ל כתב כדברי הגאונים.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

צריך שיהיו שני עדים כשרים בשעת מסירת הגט שימסרנו לה בפני שניהם כלומר שיהיו שניהם יחד בשעת מסירה לאפוקי אם מסרו לה בפני אחד וחזר ומסרו לה בפני אחר:

מסרו לה שלא בעדים או אפי' בעד אחד וכו' בפרק המגרש (דף פו.) תנן רבי אליעזר אומר אף ע"פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם ואמרינן בגמרא (שם) דהלכה כרבי אליעזר בגיטין וכתב הרי"ף דמהא שמעינן דלא בעינן עידי מסירה היכא דאיכא עידי חתימה והיינו דתנן בהשולח שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם דאי ליכא בגט עידי חתימה אלא ניתן בעידי מסירה בלבד זימנין דמייתי עידי מסירה ואתי בעל ומערער ומקלקל לה הילכך תקינו שיהיו העדים חותמין בגט דאי אתי בעל ומערער מפקא ליה לגיטא ומקיימא ליה בעידי חתימה ודחיא ליה ואי ס"ד דלא סגי לן בעידי חתימה אלא עד דאיכא עידי מסירה מאי תיקון העולם איכא וכו' אלא ודאי כל היכא דאיכא עידי חתימה לא בעינן עידי מסירה וכל היכא דאיכא עידי מסירה לא בעינן עידי חתימה דבחד מינייהו סגי אלא מיהו ה"מ בדיעבד אי נמי דאשתכחו עידי מסירה פסולין אבל לכתחלה בעינן עידי מסירה והן העיקר שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם עכ"ל והביא ראיות לדבריו ולפי זה כי א"ר אלעזר עידי מסירה כרתי פירושו אף עידי מסירה כלומר בעידי חתימה לחודייהו סגי וה"ה בעידי מסירה לחוד ולר"מ דוקא עידי חתימה כרתי לחודייהו אבל עידי מסירה לחודייהו לא כרתי והרא"ש דחה ראיותיו וכתב עוד ומדקאמר בכל דוכתא עידי מסירה כרתי משמע שהכריתות תלוי רק בעידי מסירה וזולתם אינו גט כלל והא דקאמרינן שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם לא קאמר שלא יהיו צריכים לעידי מסירה בשעת נתינה אלא ה"ק תיקון העולם הוא שיהיו גם עידי חתימה עם עידי מסירה כדי שלא תצטרך לחזור אחר עידי מסירה היום ולמחר כשתביא הגט לראיה דכיון שהגט בידה ועדים חתומים בו תלינן דמסתמא בהכשר נעשה גט בעידי מסירה דהכל יודעים דאין דבר שבערוה פחות משנים וא"א להתיר אשת איש אם לא נמסר לה הגט בפני שנים להתירה לשוק ואף לרבי מאיר דאמר עידי חתימה כרתי לעולם אינה מותרת לשוק אם לא שנמסר בפני עדים דעידי חתימה אינם מעידים שבא לידה וכן פר"ת וכן משמע בפרק השולח (לו.) ולדברי הרי"ף ז"ל לא ידענא מאי עיקר וטפל שייך במידי דאורייתא וכו' ועוד תימא הוא וכו' אלא ודאי לכ"ע צריך שיבא הגט לידה בפני עדים אלא דר"מ דריש וכתב דקרא וחתם ומצריך חתימה לשמה אבל כתיבה לשמה לא בעי' ורבי אלעזר בעי כתיבה לשמה ולא מצריך חתימה כלל אלא הכל תלוי בעידי מסירה ואם נמסר לה בפני עדים פסולים אינה מגורשת אפי' חתומים עליו עדים כשרים עכ"ל ודעת הרא"ש הוא כדברי התוס' בריש גיטין (ג:) וזה דעת רש"י כדמשמע מדבריו בפרק התקבל (סד.) גמרא האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שני כיתי עדים דאמר רבא הא מני ר' אלעזר הוא דאמר עידי מסירה כרתי ופירש"י רבי אלעזר הוא. דאמר אין גט כשר בלא עידי מסירה וכבר כתבו שם התוס' דמיירי כשאין עדים חתומים בו אבל אם עדים חתומים בו כשר אפי' אין עידי מסירה לפנינו דמסתמא נמסר בפני עדים וכתבו הרשב"א והר"ן בהמגרש שרבינו אפרים והרז"ה דחו דברי הרי"ף ומשמע דס"ל כדעת התוספות וכן דעת סמ"ג והתרומה והמרדכי. ומה שמזכירים תוספות והרא"ש עדים חתומים בו היינו לומר שמכירים חתימות ידי העדים דאל"כ לא מחזקינן ליה שנמסר בהכשר כיון דאכתי לא נתקיים בחותמיו וכ"כ רבינו בהדיא בסי' קמ"א גבי הא דכתב הרמב"ם שאם גט יוצא מתחת יד שליח קבלה אין צריך עדים אבל הר"ן מסכים לדעת הרי"ף וכן נראה שהוא דעת הרשב"א מתוך מה שכתב בהמגרש אע"ג דבריש גיטין ובפרק התקבל משמע דס"ל כדעת התוס' וכתבו ג"כ שהרמב"ן השיב להעמיד דברי הרי"ף וכתב הרשב"א שגם הראב"ד פסק דאף עידי חתימה כרתי לרבי אלעזר וגם רבינו ירוחם בח"ב מסכים לדברי הרי"ף וכן דעת הרמב"ם בפ"א מהלכות גירושין וכתב הרשב"א בפרק התקבל שכתב בעל העיטור הא מני רבי אלעזר הוא דאמר עידי מסירה כרתי ואין גט כשר בלא עידי מסירה כסתמא דמתני' ב' שאמרו בפנינו קבל אפילו איכא עידי חתימה לא נראו דבריו כלל ואיפשר שגם הוא לכך נתכוון כמ"ש עכ"ל כלומר דמשמע מפשט דברי בעה"ע שאם לא באו עידי מסירה לפנינו אפילו איכא עידי חתימה לא מתכשר וכתב הרשב"א שאיפשר דה"ק אם לא ניתן הגט בעידי מסירה אפי' איכא עידי חתימה אינו כשר וכדעת התוספות וסייעתם והוי יודע שכתב רש"י בריש גיטין דלרבי אלעזר אפי' לכתוב לכתחלה ולתת לה בעידי מסירה בלא עידי חתימה מכשיר וכתבו שם התוספות והרשב"א שכן נראה מדתנן בפ"ב (כא:) אין כותבין על נייר המחוק ועל הדפתרא מפני שיכול להזדייף וחכמים מכשירים חכמים היינו ר"א דאמר עידי מסירה כרתי כדאמר התם מדאמר ת"ק אין כותבין ואיהו קא מכשר משמע דמכשירים לכתוב וליתן קאמר והא דתנן בהשולח התקין ר"ג שיהיו העדים חותמים על הגט מפני תיקון העולם לאו למימרא שיהא צריכין לכך לכתחלה אלא תיקן ולמד דעת את העם לעשות כן שלא יצטרכו לעידי מסירה אבל אם באים לסמוך לכתחלה אעידי מסירה סומכין וכ"כ גם הרא"ש בהשולח ולפי זה כשכתב רבינו תיקנו חכמים להחתים עליו ב' עדים לא תיקון ממש קאמר אלא כעין עצה טובה היא מפני תיקון העולם אבל אם רצה לסמוך אעידי מסירה לחודייהו אפילו לכתחלה סומך:

וכ"כ הרמב"ם חתמו בו ב' וכו' דברי הרמב"ם הם בפ"א מהלכות גירושין וכתב שיש מהגאונים שהורו שהוא פסול כלומר מדרבנן כמ"ש בפי' שכל מקום שכתב פסול היינו מדרבנן וכן פירש הר"ן בהשולח דברי הרמב"ם שהגאונים הורו שהוא פסול מדרבנן ולדברי הרא"ש משמע דבטל נמי הוי ורבינו כתב שהרא"ש סובר כדברי הגאונים כלומר שאינם מכשירים בעידי חתימה לחודייהו ולא נחת רבינו לדיוקי תיבת פסול על מה מורה. צריך שיהיה הגט וגם החתימות יבשים בשעת נתינת הגט כדי שלא יהיה קרוי כתב שיכול להזדייף כ"כ בסמ"ג וסמ"ק וכלבו והלכות גט דמרדכי והמרדכי עצמו בפ"ב דגיטין בשם התוספות והגהות בפ"ד בשם סמ"ג והתרומה רגילות ליתן הגט במנין כ"כ בקונדריסין בשם רפ"א וכתב סמ"ק וצריך ליתן לה בפני עדים כשרים ואפי' יהיו אותם החתומים בגט כשרים וכתוב בקונדרסין ולי הדיוט נראה דטוב ליקח החתומים : (ב"ה) והרמב"ם כתב בפרק א' נותנו לה בפני שנים בין אותם החתומים בין אחרים אם גירשה בעדים פסולים דאורייתא או דרבנן נתבאר בסי' מ"ב:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

צריך שיהיו שני עדים וכולי עד אינו גט פי' אינו גט כלל ושריא לחזור לבעלה כהן ואמר עוד דתקנת חכמים להחתים עליו ב' עדים וכולי ופירשו התוס' דאם לא החתים עליו אינו פסול אלא תקנה זו כעין עצה טובה היא וכפי' ב"י לדבריהם וכתב עוד ב"י שמ"ש רבינו בפני שניהם כלו' שיהיו שניהם יחד בשעת מסירה לאפוקי אם מסרו לה בפני אחר וחזר ומסרו לה בפני אחר עכ"ל ודין זה צ"ע אם הגט בטל לגמרי או פסול הוא בלבד:

ויש מהגאונים שהורו שהוא פסול כתב ב"י כלומר מדרבנן וכן פי' מהר"ן בהשולח דלהגאונים פסול מדרבנן ולדברי הרא"ש משמע דבטל נמי הוי ורבינו כתב שהרא"ש סובר כדברי הגאונים כלומר שאינם מכשירים בעידי חתימה לחודייהו ולא נחת רבינו לדיוקי תיבת פסול על מה מורה עכ"ל וכ"כ מהרש"ל דלהרא"ש לאו דוקא פסול כדברי הגאונים אלא הגט בטל והבנים ממזרים וכן פסקו התוס' דלר"א עידי מסירה כרתי ולא עידי חתימה ואינו גט כלל בלא עידי מסירה וכן עיקר עכ"ל:

דרכי משה[עריכה]

(א) ועיין לעיל סי' ק"ל כתבתי כן בשם הפוסקים: