משלי ט
קיצור דרך: t2809
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
ט א חׇ֭כְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ
חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה׃
ב טָבְחָ֣ה טִ֭בְחָהּ מָסְכָ֣ה יֵינָ֑הּ
אַ֗֝ף עָרְכָ֥ה שֻׁלְחָנָֽהּ׃
ג שָׁלְחָ֣ה נַעֲרֹתֶ֣יהָ תִקְרָ֑א
עַל־גַּ֝פֵּ֗י מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃
ד מִֽי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה
חֲסַר־לֵ֗֝ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ׃
ה לְ֭כוּ לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י
וּ֝שְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי׃
ו עִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ
וְ֝אִשְׁר֗וּ בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה׃
ז יֹ֤סֵ֨ר ׀ לֵ֗ץ לֹקֵ֣חַֽ ל֣וֹ קָל֑וֹן
וּמוֹכִ֖יחַ לְרָשָׁ֣ע מוּמֽוֹ׃
ח אַל־תּ֣וֹכַח לֵ֭ץ פֶּן־יִשְׂנָאֶ֑ךָּ
הוֹכַ֥ח לְ֝חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃
ט תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
הוֹדַ֥ע לְ֝צַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח׃
י תְּחִלַּ֣ת חׇ֭כְמָה יִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑ה
וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים בִּינָֽה׃
ג יא כִּי־בִ֭י יִרְבּ֣וּ יָמֶ֑יךָ
וְיוֹסִ֥יפוּ לְּ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃
יב אִם־חָ֭כַמְתָּ חָכַ֣מְתָּ לָּ֑ךְ
וְ֝לַ֗צְתָּ לְֽבַדְּךָ֥ תִשָּֽׂא׃
יג אֵ֣שֶׁת כְּ֭סִילוּת הֹמִיָּ֑ה
פְּ֝תַיּ֗וּת וּבַל־יָ֥דְעָה מָּֽה׃
יד וְֽ֭יָשְׁבָה לְפֶ֣תַח בֵּיתָ֑הּ
עַל־כִּ֝סֵּ֗א מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃
טו לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־דָ֑רֶךְ
הַֽ֝מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם׃
טז מִֽי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה
וַחֲסַר־לֵ֗֝ב וְאָ֣מְרָה לּֽוֹ׃
יז מַֽיִם־גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ
וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם׃
יח וְֽלֹא־יָ֭דַע כִּֽי־רְפָאִ֣ים שָׁ֑ם
בְּעִמְקֵ֖י שְׁא֣וֹל קְרֻאֶֽיהָ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה
ב טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה
ג שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת
ד מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו
ה לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי
ו עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה
ז יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו
ח אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך
ט תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח
י תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה יא כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים יב אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא יג אשת כסילות המיה פתיות ובל ידעה מה יד וישבה לפתח ביתה על כסא מרמי קרת טו לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם טז מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו יז מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם יח ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה
א חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה.
ב טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ.
ג שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת.
ד מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ.
ה לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי.
ו עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה.
ז יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ.
ח אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.
ט תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח.
י תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה. יא כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים. יב אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא. יג אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה. יד וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת. טו לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם. טז מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ. יז מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם. יח וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ.
(א) חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה.
(ב) טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ.
(ג) שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת.
(ד) מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ.
(ה) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי.
(ו) עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה.
(ז) יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ.
(ח) אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.
(ט) תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח.
(י) תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה.
(יא) כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים.
(יב) אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא.
(יג) אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה.
(יד) וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת.
(טו) לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם.
(טז) מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ.
(יז) מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם.
(יח) וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ.
שני פרקים נוספים בספר משלי מתארים אישה חכמה הקוראת לתלמידים. ראו החכמה קוראת |
- א חָכְמוֹת אישה חכמה בָּנְתָה בֵיתָהּ בית ספר שבו היא מלמדת את חכמתה, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה הרבה עמודים, לשם נוי
להרחבה. - ב טָבְחָה טִבְחָהּ שחטה בשר למאכל, מָסְכָה יֵינָהּ מזגה וערבבה כדי לעשות קוקטייל
להרחבה, אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ.
- ג שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ, תִקְרָא כדי שתקרא ותכריז באמצעותן, עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת האגפים הגבוהים של העיר.
- אָמְרָה כל אחת מנערותיה של החכמה, בשם החכמה לּוֹ לכל פתי וחסר-לב שמגיע לסביבתה:
- ה "לְכוּ, לַחֲמוּ בְלַחֲמִי אכלו בסעודה שהכנתי, וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי מהיין שמזגתי!"
- ו "עִזְבוּ פְתָאיִם עזבו את חבריכם הפתיים ואת דרך הפתיות
להרחבה וִחְיוּ, וְאִשְׁרוּ צעדו בדרך שתביא לכם אושר
להרחבה בְּדֶרֶךְ בִּינָה בדרך אל בית הספר, שם תרכשו בינה. - ז יֹסֵר המנסה להטיף מוסר ע"י איומים ל-
להרחבה לֵץ אדם הלועג ומזלזל בחכמה
להרחבה - לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן "זוכה" לבושה וחרפה, כי הלץ מבזה אותו, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע המנסה להוכיח את הרשע ע"י ויכוח ושכנוע
להרחבה - מוּמוֹ "זוכה" לכך שהרשע מאשים אותו באותה הבעיה בדיוק שהוא מצא ברשע והוכיחו עליה
להרחבה. - ח אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ!
- ט תֵּן תן דברי חכמה ותוכחה לְחָכָם - וְיֶחְכַּם עוֹד ויבקש ללמוד ולהחכים עוד יותר, הוֹדַע לְצַדִּיק - וְיוֹסֶף לֶקַח לימוד."
- ו "עִזְבוּ פְתָאיִם עזבו את חבריכם הפתיים ואת דרך הפתיות
- {פ}
עוד על הקשר בין יראת ה' לבין חכמה ובין אהבת ה' לבין בינה. ראו חכמה בינה יראה ואהבה |
- י "תְּחִלַּת חָכְמָה תנאי מקדים לחכמה - יִרְאַת יְהוָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים היכרות קרובה ואהבה אל ה' שהוא אלוהים קדושים
להרחבה - בִּינָה תנאי מקדים לבינה. - יא כִּי בִי בזכותי, בזכות החכמה יִרְבּוּ יָמֶיךָ, וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים.
- יב אִם חָכַמְתָּ - חָכַמְתָּ לָּךְ אתה תיהנה מפירות חכמתך, אף אחד לא יוכל לקחת אותם ממך
להרחבה, וְלַצְתָּ ואם לעגת וזלזלת בלימודים - לְבַדְּךָ תִשָּׂא תסבול מעונש ומחוסר חכמה."
- י "תְּחִלַּת חָכְמָה תנאי מקדים לחכמה - יִרְאַת יְהוָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים היכרות קרובה ואהבה אל ה' שהוא אלוהים קדושים
- יג אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה משמיעה דברים כובשים ושוטפים
להרחבה - פְּתַיּוּת משמיעה דברי פיתוי
להרחבה וּבַל יָדְעָה מָּה ואינה יודעת ללמד שום דבר אמיתי. - יד וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ, עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת במקומות הגבוהים בעיר, כלומר במשרה בכירה.
- טו לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ, הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם המנסים להתנהג בדרך טובה וישרה:
- טז "מִי פֶתִי? יָסֻר הֵנָּה!"
- "וַחֲסַר לֵב?"
- וְאָמְרָה לּוֹ:
- יח וְלֹא יָדַע וההולך אחריה אינו יודע כִּי רְפָאִים מתים שָׁם בביתה של הכסילות, בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ המוזמנים ל'סעודתה' של הכסילות, כלומר מנסים ליהנות בלי להתאמץ, מאבדים את חייהם.
- {פ}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: