ביאור:המה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

המיה = קול גדול, שוטף ומטביע[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: המה
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: המה

א. השורש " המה " מציין את קולם של מי הים:

  • (ישעיהו נא טו): "וְאָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ"
  • (ירמיהו ה כב): "הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ידוד אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ, וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ"
  • (ירמיהו לא לד): "כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ"
  • (תהלים מו ד): "יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו, יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה"

בהשאלה משתמשים בו גם כדי לציין קולות שמזכירים את קולם של מי הים - קולות רבים ועצומים, שמאיימים לשטוף ולהטביע את האדם:

ב. קולות של אנשים רבים ששוטפים ומטביעים את הפרט, או של עמים רבים ששוטפים ומטביעים את העמים הקטנים:

  • (ישעיהו יז יב): "הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים, כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן, וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים - כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן"
  • (ירמיהו נא נה): "כִּי שֹׁדֵד ה' אֶת בָּבֶל וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל, וְהָמוּ גַלֵּיהֶם כְּמַיִם רַבִּים, נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם"
  • ירמיהו ו כג, ירמיהו נ מב"קשת וכידון יחזיקו, אכזרי הוא ולא ירחמו; קולם כים יהמה, ועל סוסים ירכבו; ערוך כאיש למלחמה עליך..."
  • (מלכים א א מא): "וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר 'מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה?'"
  • (תהלים מו ז): "הָמוּ גוֹיִם, מָטוּ מַמְלָכוֹת; נָתַן בְּקוֹלוֹ, תָּמוּג אָרֶץ"
  • (תהלים לט ז): "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ, אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן, יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם"
  • (תהלים נט ז): "יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב, יֶהֱמוּ כַכָּלֶב, וִיסוֹבְבוּ עִיר"
  • (תהלים פג ג): "כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן, וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ"
  • (משלי א כא): "בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא, בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר"- החכמה מתגברת על הקולות הרבים של העיר, המאיימים לסחוף ולהטביע את האדם בתוכם.
  • (ישעיהו כב ב): "תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה, עִיר הוֹמִיָּה, קִרְיָה עַלִּיזָה; חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה"
  • (ישעיהו נט יא): "נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ, וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה; נְקַוֶּה לַמִּשְׁפָּט וָאַיִן, לִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ"- בהתחלה אנחנו משמיעים קול גדול וכובש כמו דובים, ומקוים לנצח במשפט; כשזה לא מצליח, אנחנו משמיעים קול רך ומתחנן כמו יונים, ומקוים לישועה מבחוץ (מלבי"ם).
  • ואולי מכאן באה המילה המון שמציינת ריבוי גדול; ובלשון חז"ל " "קול המונה של רומי" ".

ג. לפעמים גם איש אחד או אישה אחת יכולים להשמיע קולות כובשים ושוטפים:

  • (משלי ז יא): "הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת, בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ"- האישה הזונה, המשמיעה את קולות העולם הגדול,  ואינה מתעניינת במשפחתה ( פירוט );
  • (משלי ט יג): "אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה, פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה"
  • (משלי יט יח): "יַסֵּר בִּנְךָ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה, וְאֶל הֲמִיתוֹ אַל תִּשָּׂא נַפְשֶׁךָ"- לפי חלק מהפירושים הכוונה לבכיו ותחינתו של הילד, שכובשים את לבם של הוריו וגורמים להם לוותר על העונש החינוכי (אבל לדעתי הפירוש הנכון הוא אחר )

ד. קולות של יין, שמטביעים את השותה בשיכרות ואלכוהול:

  • (זכריה ט טו): "ה' צבאות יגן עליהם, ואכלו וכבשו אבני קלע, ושתו המו כמו יין, ומלאו כמזרק, כזויות מזבח";
  • (משלי כ א): "לץ היין, המה שכר, וכל שגה בו לא יחכם"( פירוט )

ה. וגם קולות פנימיים מתוך המעיים או הלב - קולות של רחמים, פחד או צער - רגשות ששוטפים וכובשים את נפשו של האדם:

  • (ישעיהו טז יא): "עַל כֵּן מֵעַי לְמוֹאָב כַּכִּנּוֹר יֶהֱמוּ, וְקִרְבִּי לְקִיר חָרֶשׂ"
  • (ירמיהו מח לו): "עַל כֵּן לִבִּי לְמוֹאָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה, וְלִבִּי אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ כַּחֲלִילִים יֶהֱמֶה, עַל כֵּן יִתְרַת עָשָׂה אָבָדוּ"
  • ירמיהו ד יט: " "מֵעַי" "מֵעַי [אוחילה], קִירוֹת" "לִבִּי, הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ, כִּי קוֹל שׁוֹפָ" "ר [שָׁמַעַתְּ] נַ" "פְשִׁי, תְּרוּעַת מִלְחָמָה" "
  • (ירמיהו לא יט): "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים; כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹֹֹֹ רַחֵם ארחמנו נְאֻם ה'"
  • (תהלים מב ו): "מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו", תהלים מב יב, תהלים מג ה
  • (תהלים עז ד): "אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה, אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה"
  • (שיר השירים ה ד): "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר, וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו"

ראו גם: נהם .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:המיה - קול גדול, שוטף ומטביע

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hma