קטגוריה:משלי ט יז

המים והלחם בפסוק זה עומדים בניגוד ליין ולבשר שמגישה החכמה (בפסוק 2): חכמות מכינה לתלמידיה סעודה גדולה עם בשר ויין, וכסילות בל ידעה מה - אינה יודעת להכין סעודה - כל מה שיש לה להציע זה מים גנובים ולחם סתרים. ניתן לפרש את דבריה של כסילות בכמה דרכים:

1. "אמנם אני מציעה לכם רק מים גנובים, אולם הם מתוקים כמו היין שמגישה החכמה; אמנם אני מציעה לכם רק לחם סתרים, אולם הוא נעים וטעים כמו הבשר שמגישה החכמה".

לפי זה, חכמות וכסילות מסמלות את החריצות והעצלות: חכמות מעודדת את האדם ללמוד כישורי חיים, לרכוש מקצוע על-מנת להתפרנס בכבוד, ללמוד תקשורת רגשית ולהשקיע בזוגיות על-מנת ליהנות ממנה בכבוד. כסילוּת מפתה את האדם לחפש את הדרך הקלה - מעשי נוכלות שיביאו לו כסף קל (מים גנובים), או מעשי זנות שיביאו לו הנאה מהירה (לחם סתרים; לחם בתנ"ך הוא משל ליחסי איש ואשה).

2. "המים הגנובים שאני מציעה לכם מתוקים יותר מהיין שמגישה החכמה; לחם הסתרים שאני מציעה לכם נעים יותר מהבשר שמגישה החכמה" (הגר"א, מלבי"ם, מצודות, רש"י).

לפי זה, כסילות מסמלת את המשיכה לחטא: יצר הכסילות גורם לאדם להרגיש, שדווקא מעשים אסורים יביאו לו הנאה גדולה יותר ממעשים מותרים: אדם העושה איסור מרגיש הנאה גדולה יותר מאשר אדם שעושה אותו מעשה בדיוק, כאשר המעשה מותר. כך למשל, נשים מסויימות נמשכות דווקא לגברים נשואים (ולהיפך), אנשים מסויימים נמשכים דווקא לרכוש הזולת, וכן הלאה.

1. המים הגנובים הם משל לחמדת רכוש הזולת המובילה לגניבה, ולחם הסתרים הוא משל לתאוות זנות (רמ"ד ואלי). ראיה לפירוש זה: הלחם הוא משל ליחסי איש ואשה גם בתורה, כפי שאפשר להיווכח מבראשית לט6-9, שמות ב 20-21 ועוד. ראו גם יוסף, שלמה וספר משלי.

2. המים הגנובים הם משל לתאוות זנות, ולחם הסתרים הוא משל לחמדת ממון ושאר דברים: "ואמר אצל מים 'ימתקו', ואצל לחם 'ינעם', כי: 'ינעם' הוא בלא הנאת הגוף אלא במראה הוא נעים, לכן בלחם, שהוא דבר ממש ושייך בו מראה, אמר 'ינעם'; אבל המים, שאין שייך בהם מראה כי אם הנאת הגוף, לכן אמר 'ימתקו' בטעם" (הגר"א). ראיה לפירוש זה: המים הם משל ליחסים בין איש לאשה גם במשלי ה15-18.

3. על-דרך הדרש, מים גנובים ימתקו הם מים עם סוכר וחומרי-טעם מלאכותיים בטעם מיץ ענבים. במקום להגיש יין טבעי ובריא, הכסילות מגישה לאורחיה משקה ממותק הגורם למחלות ולמוות בטרם עת, בעמקי שאול קרואיה.

שלושה סוגי לחם רע נזכרו בספר משלי:

האישה מפתה בלחם סתרים, (משלי ט יז): "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם";

הגבר מפתה בלחם כזבים, (משלי כג ג): "אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו, וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים"*;

האדם מפתה את עצמו בלחם שקר, (משלי כ יז): "עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר, וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ"*.