נדרים צא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · נדרים · צא ב

ובמהדורה המבוארת


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | ר"ן | תוספות | עין משפט

אהלויי דהוו הכא האידנא אי אנת לא דילמא מנהון אמר רב נחמן עיניה נתנה באחר ולית בה מששא במלה ההיא איתתא דלא הוה בדיחא דעתה בהדי גברא אמר לה האידנא מאי שנא אמרה ליה מעולם לא צערתן בדרך ארץ כי האידנא אמר לה לא הוה הדא מילתא האידנא אמרה ליה א"כ הלין נכרים נפטויי דהוו הכא האידנא אי אנת לא דילמא חד מנהון אמר להו רב נחמן לא תשגיחון בה נותנת עיניה באחר הואי ההוא גברא דהוה מהרזיק בביתא הוא ואינתתא על אתא מריה דביתא פרטיה נואף להוצא וערק אמר רבא איתתא שריא אם איתא דעבד איסורא ארכוסי הוה מירכס ההוא נואף דעל לגבי דההיא אנתתא אתא גברא סליק נואף איתיב [בכלאי] בבא הוה מחתן תחלי תמן וטעמינון חויא בעא מרי דביתא למיכל מן הנהו תחלי בלא דעתא דאינתתא אמר ליה ההוא נואף לא תיכול מנהון דטעמינון חויא אמר רבא אינתתיה שריא אם איתיה דעבד איסורא ניחא ליה דליכול ולימות דכתיב (יחזקאל כג, לז) כי נאפו ודם בידיהן פשיטא מהו דתימא איסורא עבד והאי דאמר ליה דניחא ליה דלא לימות בעל דתהוי אינתתיה עלויה (משלי ט, יז) מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם קא משמע לן:


רש"י[עריכה]

אהלויי מוכרי אהלות בשמים: נפטויי - מוכרי נפט:

דהוה מהרזק בביתא - שהיה סגור עם אשה בבית:

פרטיה נואף להוצא - פרץ הגדר:

הוה מירכס - בביתה היה מתחבא בבית שלא ירגיש בו הבעל:

בלא דעתא דאיתתא - שאילו היתה יודעת לא היתה מניחתו לאכול:

כי נאפו ודם בידיהן - דנואפים הורגין הבעלים: מהו דתימא איסורא עבד האי בהדה והאי דאמר ליה הכי משום דלא לימות דתיהוי איתתיה עלויה כי מים גנובים ימתקו קמשמע לן דלא אמרינן הכי ושריא:

ר"ן[עריכה]

אהלויי. נכרים מוכרי אהל:

נפטויי. מוכרי נפט:

מהרזיק. שהיה נחבא עם אותה אשה וכדאמר פ' החובל (ב"ק דף פה:) דהרזקיה באנדרונא:

פרטיה נואף להוצא. פרץ מחיצה של הוצא ודפנא:

אירכוסי הוה מירכס. שהיה מחביא עצמו כדי שלא יראה קלונו:

בכלאי בבא. במסך שלפני הדלת והא דאצטריכי להני טעמי לאו למימרא דבלאו הכי איתתא אסירא דליתא שאין האשה נאסרת על בעלה אלא בקינוי וסתירה או בעדי דבר ברור אלא דאי לאו משום הני טעמי היה ראוי בכיוצא בזה לכל בעל נפש לחוש לעצמו כדי לצאת ידי שמים:

אלהים משמים יאיר עינינו בתורתו כאור החמה שבעתים. ויזכנו לראות בבנין ירושלים אמן:

תוספות[עריכה]

אהלויי. מוכרין אהל:

שמא עיניה נתנה באחר. ומיירי באשת כהן דאי לאו עיניה נתנה באחר אף בביאת אונס בחיוב שסבורה שהוא בעלה [אסורה]:

נפטויי. מוכרי נפט והבעל היה כהן כדפרישית:

דהוה מהרזק. נהגו ביחוד וחבירו בהחובל (דף פה:) דהרזקיה לאינדרונא:

פרטיה נואף להוצא וערק. כלומר פרץ המחיצה ויצא כך כתוב בספרים. ובערוך פירש דהוי נואף הבעל וערק הבעל:

איתתא שריא דאם איתא דעבד איסורא אירכוסי הוי מירכס. פירוש היה נטמן מפני הבעל פירשתי ביבמות:

בבא דכפא. בכניסת הפתח:

פשיטא. (דהתם) שאף חשוד על שפיכת דמים:

מים גנובים ימתקו. כדאמר בסנהדרין ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה קמ"ל דנואף אינו יודע זה וניחא ליה דלימות בעל כדי שישאנה בפרהסיא:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/נדרים/פרק יא (עריכה)

עב א טוש"ע אה"ע סי' קעח סעי' ו: