מ"ג שמות כא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


מ"ג שמות כא · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִלֵּין דִּינַיָּא דְּתַסְדַּר קֳדָמֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
ואלה וְאִלֵּין הִינוּן סִדְרֵי דִינַיָא דִי תְסַדֵּר קֳדָמֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלה המשפטים" - (ש"ר) כל מקום שנא' אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש (ס"א המזבח)

"אשר תשים לפניהם" - אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו לכך נא' אשר תשים לפניהם כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם

"לפניהם" - (גיטין פח) ולא לפני עו"א ואפי' ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל אל תביאהו בערכאות שלהם שהמביא דיני ישראל לפני ארמיים מחלל את השם ומיקר את שם האלילים להשביחם (ס"א להחשיבם) שנא' (דברים לב) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים כשאויבינו פלילים זהו עדות לעלוי יראתם

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" - כי רצה להקדים להם המשפטים כי כאשר היה בעשרת הדברות הדבור הראשון בידיעת ה' והשני באיסור ע"ז חזר וצוה את משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (לעיל כ כב) שתזהירם אתה עוד שיתנו לבם למה שראו ויזהרו במצות האלו שצויתים כי אתם ראיתם כנגד דבור אנכי ולא תעשון אתי כנגד לא יהיה לך להשלים ענין ע"ז ואלה המשפטים כנגד לא תחמוד כי אם לא ידע האדם משפט הבית או השדה ושאר הממון יחשוב שהוא שלו ויחמדהו ויקחהו לעצמו לפיכך אמר תשים לפניהם משפטים ישרים ינהיגו אותם ביניהם ולא יחמדו מה שאינו שלהם מן הדין וכן אמרו במדרש רבה (שמות ל טו) כל התורה כלה תלויה במשפט לכן נתן הקב"ה דינין אחר עשרת הדברות וכן יפרש באלה המשפטים המשפט בעבודה זרה (להלן כב יט) ובכבוד האב (שם כא טו יז) והרציחה (שם כא יב יד) והניאוף (שם כב יח) הנזכרים בעשרת הדברות ודרשו לפניהם ולא לפני כנענים (תנחומא א גיטין פח) מפני שהיה ראוי לומר אשר תשים להם כמו שאמר (לעיל טו כה) שם שם לו חק ומשפט ואמר לפניהם שהם יהיו הדיינין כי על השופט יבא הלשון הזה ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' לפני הכהנים והשופטים (דברים יט יז) עד עמדו לפני העדה למשפט (במדבר לה יב) לפני כל יודעי דת ודין (אסתר א יג) ודרשו עוד (שם) לפניהם ולא לפני הדיוטות מפני שכתב במשפטים והגישו אדוניו אל האלהים (להלן פסוק ו) עד האלהים יבא דבר שניהם (להלן כב ח) וכתוב גם כן ונתן בפלילים (להלן פסוק כב) שהם הדיינין המומחין הסמוכים עד משה רבינו ולכך אמר בכאן שהמשפטים האלה ישימו אותם לפני האלהים שיזכיר ולא לפני גוים ולא לפני מי שאינו שופט על פי התורה והוא הדיוט לזה שאסור לבא בפניו כשם שאסור לבא לפני הגוים ואע"פ שידוע שההדיוט הזה יודע שורת הדין וידין לו כהוגן אבל הוא אסור לשומו דיין ולצעוק לו שיכוף את בעל דינו לדון לפניו וההדיוט עצמו אסור לדון להם ואף על פי שהזכירו חכמים שתי הכתות האלה כאחת יש הפרש ביניהם שאם רצו שני בעלי הדין לבא לפני ההדיוט שבישראל מותר הוא ובדקבלום עילויהו דינו דין אבל לפני הגוים אסורין הם לבא לפניו שידון להם בדיניהם לעולם ואפילו היו דיניהם כדיננו באותו ענין

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


י. ואלה המשפטים ר' ישמעאל אומר אלו מוסיפין על העליונים, מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני. (רבי עקיבא אומר ואלה המשפטים למה נאמר -לפי שהוא אומר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, אין לי אלא פעם אחת מנין שנה ושלש ורבע עד שילמדו, תלמוד לומר ולמדת את בני ישראל (דברים לא). יכול למדין ולא שונין -תלמוד לומר שימה בפיהם. יכול שונין ולא יודעין -תלמוד לומר ואלה המשפטים וגו' ערכם לפניהם כשלחן ערוך כענין שנאמר אתה הראית לדעת (שם ד).

יא. רבי יהודה אומר אלה המשפטים במרה, שנאמר שם שם לו חק ומשפט (שמות טו ). רבי אלעזר בן עזריה אומר, הרי הכותים שדנו בדיני ישראל שומע אני יהו קיימים -תלמוד לומר ואלה המשפטים וגו' אתה דן את שלהם והם אינן דנין את שלך. מכאן אמרו, (גיטין פח) גט המעושה בישראל כשר ובכותים פסול. אבל כותים חובטין אותו ואומרין לו עשה מה שישראל אומר לך כשר. רבי שמעון אומר מה ראו דינין לקדום לכל מצות שבתורה שכשהדין בין אדם לחברו תחרות ביניהם, נפסק הדין נעשה שלום ביניהם. וכן יתרו אומר אם את הדבר הזה תעשה וגו'.