ברכות נח ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
ת"ר אהרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה בחורבנן אומר ברוך דיין האמת בבתי עובדי כוכבים בישובן אומר (משלי טו, כה) בית גאים יסח ה' בחורבנן אומר (תהלים צד, א) אל נקמות ה' אל נקמות הופיע עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי נגד רב חסדא ואתנח אמר ליה עולא אמאי קא מתנחת והאמר רב אנחה שוברת חצי גופו של אדם שנאמר (יחזקאל כא, יא) ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים וגו' ור' יוחנן אמר אף כל גופו של אדם שנאמר (יחזקאל כא, יב) והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה [כי באה] ונמס כל לב וגו' א"ל היכי לא אתנח ביתא דהוו בה שיתין אפייתא ביממא ושיתין אפייתא בליליא ואפיין לכל מאן דצריך ולא שקל ידא מן כיסא דסבר דילמא אתי עני בר טובים ואדמטו ליה לכיסא קא מכסיף ותו הוו פתיחין ליה ארבע בבי לארבע רוחתא דעלמא וכל דהוה עייל כפין נפיק כי שבע והוו שדו ליה חטי ושערי בשני בצורת אבראי דכל מאן דכסיפא מילתא למשקל ביממא אתי ושקיל בליליא השתא נפל בתלא ולא אתנח אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו שנאמר (ישעיהו ה, ט) באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדולים וטובים מאין יושב. ואמר ר' יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן שנאמר (תהלים קכה, א) שיר המעלות לדוד הבוטחים ביי' כהר ציון מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישובו אף בתיהן של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירן לישובן חזייה דלא מיישב דעתיה א"ל דיו לעבד שיהא כרבו
ת"ר גהרואה קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין ואסף אתכם בדין ועתיד להקימכם בדין מר בריה דרבינא מסיים בה משמיה דרב נחמן ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם ברוך מחיה המתים קברי עובדי כוכבים אומר (ירמיהו נ, יב) בושה אמכם וגו'
אמר ריב"ל דהרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה לאחר י"ב חדש אומר ברוך מחיה המתים אמר רב אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חדש שנאמר (תהלים לא, יג) נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הוו קאזלי באורחא פגעו ביה ברב חנינא בריה דרב איקא אמרו ליה בהדי דחזינך בריכינן עלך תרתי ברוך אשר חלק מחכמתו ליראיו ושהחיינו אמר להו אנא נמי כיון דחזתינכו חשבתינכו עלואי כשיתין רבוון בית ישראל וברכינא עלייכו תלתא הנך תרתי וברוך חכם הרזים אמרו ליה חכימת כולי האי יהבי ביה עינייהו ושכיב
אמר ריב"ל הרואה את הבהקנים אומר ברוך משנה הבריות מיתיבי הראה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הקפח ואת הננס ואת הדרניקוס אומר ברוך משנה את הבריות ואת הקטע ואת הסומא ואת פתויי הראש ואת החגר ואת המוכה שחין ואת הבהקנים אומר ברוך דיין אמת ל"ק הא ממעי אמו הא בתר דאיתיליד דיקא נמי דקתני דומיא דקטע שמע מינה ת"ר זהרואה פיל קוף וקפוף אומר ברוך משנה את הבריות חראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו:
על הזיקין:
טמאי זיקין אמר שמואל כוכבא דשביט ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו וגמירי דלא עבר כסלא ואי עבר כסלא חרב עלמא והא קא חזינן דעבר זיויה הוא דעבר ומתחזי כדעבר איהו רב הונא ברי' דרב יהושע אמר וילון הוא דמקרע דמגלגל ומחזי נהורא דרקיעא רב אשי אמר כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכסלא וחזי ליה חבריה מהך גיסא ומיבעית ומחזי כמאן דעבר שמואל רמי כתיב (איוב ט, ט) עושה עש כסיל וכימה וכתיב (עמוס ה, ח) עושה כימה וכסיל הא כיצד אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל וגמירי אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור כל מאן דהוה טריקא ליה עקרבא לא הוה חיי והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב (איוב לח, לא) התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח מאי כימה אמר שמואל כמאה ככבי אמרי לה דמכנפי ואמרי לה דמבדרן מאי עש אמר רב יהודה יותא מאי יותא אמרי לה זנב טלה ואמרי לה רישא דעגלא ומסתברא כמאן דאמר זנב טלה דכתיב (איוב לח, לב) ועיש על בניה תנחם אלמא חסרה ומתחזיא
רש"י
[עריכה]
ברוך מציב גבול אלמנה - כגון בישוב בית שני:
אמאי - קא מתנחת:
נפל ליה בתלא - שנפל לו ונעשה תל:
דיו לעבד שיהא כרבו - שהרי בית המקדש חרב שהוא ביתו של הקב"ה:
ככלי אובד - וסתם כלי לאחר י"ב חדש משתכח מן הלב דיאוש בעלים לאחר י"ב חדש בפרק אלו מציאות (ד' כח.) מי שמצא כלי או שום מציאה חייב להכריז שלש רגלים ואם נמצא אחר הסוכות צריך להמתין ולהכריז בפסח ובעצרת ובחג דהיינו י"ב חדש ושוב אין צריך להכריז:
אשר חלק ושהחיינו - דלאחר שלשים יום הוה:
מחכמתו ליראיו - כרב חנינא דחכים טפי:
בהקנים - לינטייליו"ש (לינטילו"ש: עדשנים, שעורם מנומש בכעין עדשים) כעדשים:
כושי - שחור הרבה:
גיחור - אדום הרבה רו"ש (אדמוני) בלעז:
לווקן - לבן יותר מדאי:
קפח - בטן גדול מתוך עוביו נראית קומתו מקופחת לשון אחר קפח ארוך הרבה ופרצופו שמוט ובולט דמכוער הוי:
הדרניקוס - רודא"ש (וירואו"ש: מיובל, שערו מכוסה יבלות) לשון אחר פיו עקום:
פתויי ראש - ששערו כנמטא כל שערו דבוק זה בזה פלטדי"ר ([[{קטן (פילטרי"ר: לרפד לדבק כפי שמדובקים נימי הלבד)|{קטן (פילטרי"ר: לרפד , לדבק כפי שמדובקים נימי הלבד)]])} בלעז:
אומר ברוך משנה את הבריות - דממעי אמן הוו:
קטע - שנקטעו ידיו הכא הוא דקטע משמע דידים הוא משום דקתני תרתי קטע וחגר אבל היכא דקתני קטע לחוד משמע דרגלים כדתנן (שבת פ"ו ד' סה:) הקטע יוצא בקב שלו:
היכא דאיתרע ליה בתר דאתיליד - לאחר שנולד נולדו בו:
אומר ברוך דיין האמת - דומיא דקטע וקטע בתר דאתיליד הוא:
קפוף - עוף שקורין וולטי"ר (וולטו"ר: עזניה) ויש לו לסתות ולחיים כאדם:
כוכבא דשביט - כוכב היורד כחץ ברקיע ממקום למקום וארוך כשבט שהוא יורה ונראה כמו שפותח רקיע:
וגמירי דלא עבר כסלא - שאינו מעביר מזל כסיל כשהוא שביט:
כסלא - כסיל:
רב הונא אמר - מאי זיקין וילון הוא דמקרע ומתחזי רקיע דרך הקריעה כרומח:
כתיב עושה עש כסיל וכימה - דקדמיה ליה כסיל לכימה:
הא כיצד - מלמד ששניהן שוין:
שאלמלא חמה של כסיל וכו' - כסיל שולט בימות החמה להכי אקדמיה קרא כימה שולט בימות הגשמים ולהכי אקדמיה קרא:
עקרב - היינו כימה וממזל טלה הוא:
נהר דינור - מתשת כחו של עקרב:
עוקצא דעקרבא - זנב העקרב:
מעדנות כימה - קשרים של כימה:
כמאה ככבי - יש בין הכוכבים של כימה שהן כחה של כימה:
אמרי לה דמכנפי - אותן שהן כחה של כימה ואמרי לה דמבדרן:
יותא אמרי לה - דקיימא בזנב טלה ואמרי לה דקיימא בריש עגלא:
רישא דעגלא - ראשו של עגל והיינו מזל שור והוא נמשך אחר מזל טלה ראש השור סמוך לזנב טלה שכן הסדר טלה שור תאומים:
ומסתברא כמאן דאמר זנב - היינו כוכבים העשויין כזנב מדכתיב ועיש על בניה תנחם:
אלמא חסרה - והאי זנב מחזי כטרפא דטריף:
תוספות
[עריכה]
הרואה חבירו אחר שלשים יום אומר שהחיינו. אומר ר"י דוקא חבירו החביב עליו אבל בענין אחר לא:
וילון הוא דמקרע ומחזי נהורא ברקיע. לפי הענין משמע דבא רב הונא לתרץ דלא עבר כסלא ולא קאי אמתניתין לפרושי מאי זיקין דהא רב אשי דבתריה. קאי אשנויא דלא עבר כסלא ודלא כפירוש רש"י:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט (עריכה)
לא א מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י', סמ"ג עשין כז, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף י':
לב ב מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף י"א:
לג ג מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י' והלכה יט, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף י"ב:
לד ד מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ב', סמ"ג עשין כז, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ה סעיף א':
לה ה מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ה סעיף ח':
לו ו מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ה סעיף ט':
לז ז מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ה סעיף ח':
לח ח מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ה סעיף י':
לט ט מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ד, וסמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ז סעיף א':
ראשונים נוספים
הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן וכו'. שנינו במס' בכורות בפ' מומין אלו (בכורות דף מה) הכושי והגיחור והלווקן והכיפח והננס כו' פסולין באדם כשרין בבהמה ופרישנא בגמ' כושי אוכמא גיחור סומקא לווקן חיורא כיפח גיבח [שם הגי' גבוה] וכדאמר רב פפא אריכא שמוטא סניא ננס ידוע הוא בלשון חכמים שהוא הקצור בקומה:
הרואה את חברו לאחר ל' יום מברך שהחיינו לאחר י"ב חודש מברך ברוך מחיה מתים: ודוקא חברו החביב לו ונהנה ממנו. אסיקנא דעל כל דבר לקות ושינוי אם הוא ממעי אמו אומר ברוך משנה הבריות ואם לקה אח"כ אומר דיין האמת, וכתב הראב"ד ז"ל נ"ל כל זה על אדם שהוא מצטער עליו דומיא דרואה בריות טובות שיש בהן הנאה לרואה אבל בענין אחר אינו מברך, וכתב שאינו מברך על היפים ועל המכוערים אלא פעם ראשונה ודוקא שלא ראה נאים מהם:
הרואה חברו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו. נרא' דהיינו חברו דחביב עליו ושמח בראייתו אבל בענין אחר לא.
וילון הוא דמיקרע ומחזי נהורא דרקיעא. נראה דרב [הונא] בא לפרש דלא עבר כסלא ולא קאי אמתניתין לפרושי מהו זיקין דהא רב אשי בתר הכי קאי אשינוייא דלא עבר כסלא.
מתוך: מאירי על הש"ס/ברכות/פרק ט (עריכה)
הרואה את חברו לאחר ל' יום אומר שהחיינו, לאחר י"ב חודש אומר ברוך מחיה המתים שכבר נשתכח מלבו כמת, וגדולי המפרשים כתבוה דוקא שחברו זה חביב עליו והוא נהנה בראייתו:
הרואה בתי כנסיות של ישראל ביישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה, בחורבתן אומר ברוך דיין האמת, בתי עובדי האלילים ושאר בעלי האמונות הקדומות שלא היו גדורות בדרכי הדתות והם הנזכרים בתלמוד תמיד בלשון אומות העולם כל שראה אותם ביישוב ובשלוה אומר בית גאים יסח ה' בחורבנן אומר אל נקמות ה':
כל שרואה בזמן הזה בתי הצדיקים בחורבנן אע"פ שלא נתקנה ברכה על זה ראוי להיות אדם נרעד ומשתומם על כך ומ"מ אין ראוי לו להרבות בצער וראוי לו להעלות על לב שאף בית המקדש חרב ודיו לעבד שהוא כרבו:
הרואה קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והמית אתכם בדין ועתיד להחיותכם ברחמים בא"י מחיה המתים, ואף דבר זה דוקא מל' לל' ומ"מ אם נתחדשו בו מתים יש אומרים שאף בתוך ל' כן, ראה קברי אומות העולם ר"ל של עובדי האלילים על הדרך שהזכרנו אומר בושה אמכם וכו':
הרואה את הכושי והוא השחור ביותר, ואת הלווקן והוא הלבן ביותר, ואת הגיחור והוא אדמימות הצהוב, ואת הננס והוא הקטן ביותר, ואת הדורניקוס והוא בעל שומות, והפתיראש והוא מעורבב השערות, אומר על כלן ברוך משנה הבריות, ראה חגר וסומא וקטע ומוכה שחין ובהקן אומר ברוך דיין האמת, כתבו גדולי המפרשים שלא נאמר כן אלא פעם ראשונה שהוא רואהו, ולי נראה כל שרואהו לפרקים וכן כתבו שלא נאמר כן אלא על אדם שזה הרואה מצטער על שנויו דומיא דרואה בריות טובות שהוא נהנה על ראייתם ואין הדברים נראים לי שראיית הדברים המחדשים אף בלא הנאה ואף בלא צער ראוי לברך עליהם:
הרואה פיל קוף קיפוף הואיל ודומים לאדם במקצת דברים מברך עליהם ברוך משנה הבריות:
הרואה אילנות טובות ובריות טובות, אומר ברוך שככה לו בעולמו, ונראה לי דוקא במקום שאין האילנות או הבריות מצויות שיש שם קצת חדוש:
המשנה השלישית על הזיקין ופרשו בגמ' כוכבא דשביט ועוד פרשו בו ווילון הוא דמקרע וכו', כלומר ראיית אור גדול שנראה כאלו שטח הרקיע נקרע והאור נראה והוא התלהבות האויר:
מתוך: שיטה מקובצת על הש"ס/ברכות/פרק ט (עריכה)
מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם חכם הרזים - ואמרינן לקמן דהוא הדין אמאן דחכים טובא. אבל הרב אלפסי ז"ל לא הביאה לאותה מימרא מפני שאין חכם מופלג כל כך מצוי בזמן הזה:
הרואה את חברו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו. לאחר שנים עשר חודש מברך ברוך מחיה מתים - ודוקא חברו החביב לו ונהנה ממנו:
[ו]אסיקנא דעל כל דבר לקות ושינוי אם הוא ממעי אמו אומר ברוך משנה הבריות ואם לקה אחר כך אומר דיין האמת. וכתב הראב"ד ז"ל נראה לי כל זה על אדם שהוא מצטער עליו דומיא דרואה בריות טובות שיש בהן הנאה לרואה אבל בענין אחר אינו מברך. וכתב שאינו מברך על היפים ועל המכוערים אלא פעם ראשונה ודוקא שלא ראה נאים מהם:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה