לדלג לתוכן

שמות רבה ל ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ג.    [ עריכה ]
דבר אחר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" אמר רבי אבהו בכל מקום שכתוב ואלה מוסיף על הראשונים ובכל מקום שכתוב אלה פוסל את הראשונים. כיצד (בראשית ב, ד) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם". ומה פסל שהיה בורא שמים וארץ והיה מסתכל בהם ולא היו ערבים עליו והיה מחזירן לתוהו ובוהו כיון שראה שמים וארץ אלו ערבו לפניו. אמר אלו תולדות. לפיכך אלה תולדות השמים והארץ אבל הראשונים לא היו תולדות. כיוצא בו (שם ו, ט) אלה תולדות נח. ומה פסל דורו של אנוש ודור המבול וקינן וחביריו לפיכך אמר (שם י, ב) בני יפת גומר ומגוג. וכיוצא בו (שם כה, יב) "ואלה תֹּלְדֹת ישמעאל בן אברם" מוסיף על הראשונים. ומי הם מה שכתוב למעלה שנאמר (שם, ב) ותלד לו את זמרן ואת יקשן. ואף כאן ואלה תֹּלְדֹת ישמעאל בן אברהם בכור ישמעאל נביות רשעים היו כיוצא בהן. כיוצא בו (שם, יט) "ואלה תּוֹלְדֹת יצחק בן אברהם" מוסיף על הראשונים על מה שכתוב למעלה הימנו בני ישמעאל. ומי היה זה עשו ובניו שהיה בנו של יצחק. וא"כ יש לומר הואיל ואין כתוב אלא ואלה תולדות אף יעקב שהוא תולדות יצחק בכלל עשו אתה מוצא כל תולדות שבמקרא חסרים חוץ משנים אלה תולדות השמים והארץ. (רות ד, יח) ואלה תולדות פרץ. וטעם גדול יש להם למה אמר אלה תולדות השמים והארץ מלא מפני שברא הקב"ה את עולמו ולא היה מלאך המות בעולם ובשביל כך הוא מלא וכיון שחטא אדם וחוה חסר הקב"ה כל תולדות שבמקרא וכיון שעמד פרץ נעשה תולדות שלו מלא שהמשיח עומד הימנו ובימיו הקב"ה מבליע המות שנאמר (ישעיה כה, ח) בלע המות לנצח. לפיכך תולדות השמים והארץ ותולדות פרץ מלא ולכך תולדת יצחק חסר להוציא יעקב מכלל הרשעים. כיוצא בו "אלה תֹּלְדוֹת יעקב" פסל לאלופי עשו. כיוצא בו (שמות א, א) ואלה שמות בני ישראל מוסיף על הראשונים. ומי היו אלו שכתב למעלה (בראשית מו, ט) בני ראובן ובני שמעון. כיוצא בו (במדבר ג, א) ואלה תולדות אהרן מוסיף על הראשונים. ומי היו אלו שכתב למעלה (שם א, מד) כל הפקודים אשר פקד משה ואהרן מה הראשונים היו צדיקים אף אלו צדיקים. אף כאן ואלה המשפטים מוסיף על הראשונים. מה שכתוב למעלה (שמות טו, כה) "שָׁם שָׂם לו חוק ומשפט".


דבר אחר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" מה כתיב למעלה מן הפרשה (שם יח, כב) ושפטו את העם בכל עת. ואמר כאן ואלה המשפטים והדברות באמצע. משל למטרונה שהיתה מהלכת הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע. כך התורה דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע. וכן הוא אומר (משלי ח, כ) באורח צדקה אהלך. התורה אומרת באיזה נתיב אני מהלכת. אהלך בדרכן של עושי צדקה בתוך נתיבות משפט התורה באמצע ודינין מלפניה ודינין מאחריה. מלפניה שנא' שם שם לו חוק ומשפט. ודינין מאחריה שנאמר ואלה המשפטים: