מ"ג שמות כא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות כא · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחׇפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי תִזְבּוֹן עַבְדָּא בַר יִשְׂרָאֵל שֵׁית שְׁנִין יִפְלַח וּבִשְׁבִיעֵיתָא יִפּוֹק לְבַר חוֹרִין מַגָּן׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם תִּיזְבוּן בִּגְנֵיבוּתֵיהּ לְעַבְדָא בַּר יִשְרָאֵל שִׁית שְׁנִין יִפְלַח וּבְמַעֲלֵי שְׁבִיעָתָא יִפּוֹק לְבַר חוֹרִין מַגָּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תקנה עבד עברי" - עבד שהוא עברי או אינו אלא עבדו של עברי עבד כנעני שלקחתו מישראל ועליו הוא אומר שש שנים יעבוד ומה אני מקיים (ויקרא כה) והתנחלתם אותם בלקוח מן הנכרי אבל בלקוח מישראל יצא בשש ת"ל (דברים טו) כי ימכר לך אחיך העברי לא אמרתי אלא באחיך

"כי תקנה" - מיד ב"ד שמכרוהו בגנבתו כמו שנא' (שמות כב) אם אין לו ונמכר בגנבתו או אינו אלא במוכר עצמו מפני דוחקו אבל מכרוהו ב"ד לא יצא בשש כשהוא אומר (ויקרא כה) וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך הרי מוכר עצמו מפני דוחקו אמור ומה אני מקיים כי תקנה בנמכר בב"ד

"לחפשי" - לחירות

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תקנה עבד עברי" - התחיל המשפט הראשון בעבד עברי מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון כמו שאמר בו (דברים טו טו) וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום ויש בה עוד זכר למעשה בראשית כשבת כי השנה השביעית לעבד שבתון ממלאכת אדוניו כיום השביעי ויש בה עוד שביעי בשנים שהוא היובל כי השביעי נבחר בימים (לעיל כ ו) ובשנים (לקמן כה ד) ובשמטות (שם פסוק ח) והכל לענין אחד והוא סוד ימות העולם מבראשית (בראשית א א) עד ויכלו (שם ב א) ולכן המצוה הזאת ראויה להקדים אותה שהיא נכבדת מאד רומזת דברים גדולים במעשה בראשית ולכך החמיר בה הנביא מאד ואמר אנכי כרתי ברית את אבותיכם מקץ שבע שנים תשלחו איש את עבדו ואיש את שפחתו (ירמיה לד יג יד) וגזר בעבורה הגלות (שם יז-כב) כאשר תגזור התורה גלות על שמטת הארץ (ויקרא כו לד-לה) וכמו שאכתוב עוד בעזרת ה' (בויקרא כה ב) וכאשר השלים משפט המצוה הזאת בעבדים העברים החל במשפט לא תרצח שהיא החמורה ובכבוד האבות ובלא תגנוב וחזר למשפט מכה איש בלי שימות בה ואחרי כן לרציחת העבד שהיא חמורה ממיתת הולדות ואחרי כן לאברי הישראלים והעבדים ואחרי כן לנזקי הבהמות במיתה וכל הפרשיות בסדור ובכונה נכונה

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


יב. כי תקנה עבד עברי בנמכר בבית דין הכתוב מדבר שהוא עובדו ועובד הבן, או אינו מדבר אלא במוכר עצמו כשהוא אומר כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך, (ויקרא כה) הרי מוכר עצמו אמור, הא מה תלמוד לומר כי תקנה עבד עברי -בנמכר בבית דין על גנבתו הכתוב מדבר שיהא עובדו ועובד את הבן.

יג. כי תקנה עבד עברי בבן ישראל הכתוב מדבר, או אינו אלא בעבדו של עברי, ומה אני מקיים והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם וגו'- בנלקח מן הנכרי, אבל בנלקח מישראל שומע אני שיהא עובד שש ויוצא בשביעית תלמוד לומר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגו' (דברים טז ). שאין תלמוד לומר העברי שהרי כבר נאמר אחיך, ומה תלמוד לומר העברי -מופנה להקיש ולדון ממנו גזירה שוה . נאמר כאן עברי ונאמר להלן עברי, מה עברי האמור להלן בבן ישראל הכתוב מדבר, אף עבד עברי האמור כאן בבן ישראל הכתוב מדבר. (ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו (וגו') (שמות ז) [ואומר] לאברם העברי.

יד. עבד יכול תקראנו עבד לשום בזיון- תלמוד לומר כי תקנה עבד עברי התורה קראתו עבד בעל כרחה.

טו. (כי תקנה עבד עברי למה נאמר-) להביא הגר, דברי רבי ישמעאל. רבי אליעזר אומר, אינו צריך- אם ישראל עובד הגר לא יעבוד. אם ישראל עובד שש שנים הגר יעבוד שתים עשרה- אמרת דיו לבא מן הדין להיות כנדון -מה ישראל עובד שש אף הגר יעבוד שש. לפי שהוא אומר אם אין לו ונמכר בגנבתו, שומע אני לעולם.

טז. תלמוד לומר שש שנים יעבוד מגיד הכתוב שהוא עובד שש ויוצא בשביעית.

יז. שש שנים יעבוד שומע אני (כל עבודה במשמע) -תלמוד לומר לא תעבוד בו עבודת עבד (ויקרא כה). מכאן אמרו, לא ירחץ לו רגליו ולא ינעיל לו מנעליו ולא יטול לו כליו לבית המרחץ ולא יסמוך לו במתניו . כיון שעולה במעלה, ולא יטלנו לא בפוריון ולא בכסא ולא בלקטקא כדרך שעבדים עושין (תלמוד לומר ובאחיכם בני ישראל וגו') אבל בבנו ובתלמידו רשאי.

שש שנים יעבוד שומע אני (בין עבודה שיש בה בזיון בין עבודה שאין בה בזיון), תלמוד לומר כשכיר כתושב, מה שכיר אי אתה רשאי לשנותו מאומנותו, אף עבד עברי אי אתה רשאי לשנותו מאומנותו מכאן אמרו לא יושיבנו רבו באומנות שהיא משמשת לרבים כגון חייט בלן ספר טבח נחתום. רבי יוסי אומר, אם היתה מלאכתו מיוחדת לכך יעשה אבל רבו לא ישנה עליו. כשכיר כתושב, מה שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה אף עבד עברי עובד ביום ואינו עובד בלילה. ר' יוסי אומר הכל לפי אומנותו.

יח. שש שנים יעבוד להביא את (החולה משמע מביא את החולה (בריא) [בורח] מנין -תלמוד לומר שש שנים יעבוד). אמרת, במי הענין מדבר במי שראוי לעבוד.

יט. ובשביעית שביעית למכירה. אתה אומר שביעית למכירה, או אינו אומר אלא לשנים -תלמוד לומר שש שנים יעבוד, שביעית למכירה ולא שביעית לשנים.

כ. יצא לחפשי למה נאמר- לפי שהוא אומר וכי תשלחנו (חפשי), שומע אני שיכתוב לו גט שחרור- תלמוד לומר יצא לחפשי , או יתן לו מעות ויצא- תלמוד לומר יצא לחפשי חנם.

<< · מ"ג שמות · כא · ב · >>