בבא מציעא עא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · בבא מציעא · עא א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

בכדי חייו רבינא אמר אהכא בתלמידי חכמים עסקינן טעמא מאי גזור רבנן שמא ילמוד ממעשיו וכיון דתלמיד חכם הוא לא ילמוד ממעשיו איכא דמתני לה להא דרב הונא אהא דתני רב יוסף (שמות כב, כד) אם כסף תלוה את עמי את העני עמך בעמי ונכרי עמי קודם עני ועשיר עני קודם ענייך ועניי עירך ענייך קודמין עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין אמר מר עמי ונכרי עמי קודם פשיטא אמר רב נחמן אמר לי הונא לא נצרכא דאפילו לנכרי ברבית ולישראל בחנם תניא אמר ר' יוסי גבא וראה סמיות עיניהם של מלוי ברבית אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו והם מביאין עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין פלוני זה כפר באלהי ישראל תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא ברבית עליו הכתוב אומר (תהלים טו, ה) כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם הא למדת דשכל המלוה ברבית נכסיו מתמוטטין והא קא חזינן דלא מוזפי ברבית וקא מתמוטטין אמר רבי אלעזר הללו מתמוטטין ועולין והללו מתמוטטין ואינן עולין (חבקוק א, יג) למה תביט בוגדים תחריש כבלע רשע צדיק ממנו אמר רב הונא צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע תניא רבי אומר גר צדק האמור לענין מכירה וגר תושב האמור לענין רבית איני יודע מה הוא גר צדק האמור לענין מכירה דכתיב (ויקרא כה, לט) וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך ולא לך אלא לגר שנא' (ויקרא כה, מז) לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנא' (ויקרא כה, מז) לגר תושב משפחת גר זה הנכרי כשהוא אומר או לעקר זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה אמר מר ולא לך אלא לגר שנא' לגר למימרא דגר קני עבד עברי ורמינהי האין הגר נקנה בעבד עברי וואין אשה וגר קונין עבד עברי גר לא נקנה בעבד עברי (ויקרא כה, מא) ושב אל משפחתו בעינן והא ליכא ואין אשה וגר קונין עבד עברי אשה לאו אורח ארעא גר נמי גמירי דמקני קני דלא מקני לא קני אמר רב נחמן בר יצחק אינו קונה ודינו כישראל אבל קונה ודינו כנכרי דתניא זהנרצע חוהנמכר לנכרי אינו עובד לא את הבן ולא את הבת אמר מר ואין אשה וגר קונין עבד עברי נימא דלא כרבן שמעון בן גמליאל דתניא אשה קונה את השפחות ואינה קונה את העבדים רבן שמעון בן גמליאל אומר אף קונה את העבדים אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל ולא קשיא כאן בעבד עברי כאן בעבד כנעני עבד עברי צניע לה עבד כנעני פריץ לה אלא הא דתני רב יוסף טארמלתא לא תרבי כלבא יולא תשרי בר בי רב באושפיזא בשלמא בר בי רב צניע לה אלא כלבא כיון דמסריך בה מירתתא אמרי כיון דכי שדיא ליה אומצא מסריך בתרה אמרי אינשי משום אומצא דשדיא ליה הוא דמסריך גר תושב האמור לענין רבית מאי היא דכתיב (ויקרא כה, לה) וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך ורמינהי לוין מהן ומלוין אותן ברבית וכן בגר תושב אמר רב נחמן בר יצחק מי כתיב אל תקח מאתם מאתו כתיב מישראל תנו רבנן אל תקח מאתו נשך ותרבית אבל אתה נעשה לו ערב

רש"י[עריכה]

בכדי חייו - התירו לו ויותר מכאן אסור מדרבנן דלמא אתי למיסרך:

רבינא אמר - מתניתין דקתני מלוין אותן ברבית בתלמיד חכם עסקינן:

טעמא מאי אמרו רבנן - רבית נכרי אסור שמא ירגיל הנכרי אצלו וילמד ממעשיו לא גרסינן דלמא אתי למיסרך:

אם כסף תלוה את עמי - עמי ונכרי באין ללוות. עמי קודם:

ענייך ועניי עירך - עניים שהם קרובין וממשפחתך:

ענייך קודמין - דכתיב עמך. הקרובין לך:

עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת - דהנך הוו עמך טפי:

יורד עמו לחייו - רגיל להתקוטט עמו כאילו הכהו וכאילו בא להורגו ואני שמעתי רשאי לירד לתוך אומנותו של חבירו ולמעט מזונותיו של חבירו וקשה בעיני שיתירו חכמים לישראל להנקם ולגמול רעה ועוד דאמרי' בכתובות (דף נ.) עד שתים עשרה שנה מתגלגל אדם עם בנו מכאן ואילך יורד עמו לחייו ומאי יורד לתוך אומנותו איכא הא לייסרו ולכופו לתורה קאמר:

פלוני כפר - שהלוה ישראל ברבית:

מתמוטטים - דוק הכי עושה אלה לא ימוט הא אם נתן בנשך ימוט:

הללו מתמוטטין ועולין והללו וכו' - והכי משמע קרא כל עושה אלה לא ימוט לעולם כלומר ואם ימוט אין מוטתו מוטת עולם אבל הנותן בנשך ימוט לעולם:

צדיק גמור אינו בולע - ואע"פ שמתמוטט. עולה ואינו נבלע לעולם:

ולא לך אלא לגר - לעיל קאי ורישא דברייתא במסכת ערכין (דף ל:) בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית אדם נושא ונותן בפירות שביעית סוף מוכר מטלטליו כו' עד לא באת לידו עד שמוכר עצמו שנאמר ונמכר לך ולא לך אלא לגר:

נמכר לעבודת כוכבים - לחטוב עצים ולשאוב מים:

אמר מר - השתא מפרש מאי קשיא ליה דקאמר איני יודע מהו:

לאו אורח ארעא - שהוא מתייחד עמה:

גמירי דמיקני קני - הנקנה בעבד עברי. קונה בעבד עברי:

דתניא - דיש חילוק בין הנמכר לנכרי לנמכר לישראל:

הנרצע - בעבד עברי [הנמכר] לישראל ומת האדון קודם היובל:

אינו עובד לא את הבן ולא את הבת - שנאמר (שמות כא) ועבדו לעולם ולא לבן:

והנמכר לנכרי - ילפינן בקדושין (דף יז:) וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו:

צניע לה - מוחזק צנוע הוא בעיניה שאם יקלקלו יחד לא יתפאר לגלות הדבר הלכך אסור לקנותו:

פריץ לה - ויראה היא להפקיר לו את עצמה:

לא תרבי כלבא - לא תגדל כלב שמא תקלקל עמו:

צניע לה - ובטוחה שלא יודע:

כיון דמסריך סריך מירתתא - להיות נרבעת לו:

גר תושב - שקיבל עליו לא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל נבילות:

אל תקח מאתו כתיב - אאחיך קאי וכי כתיב גר תושב לענין וחי עמך כתיב שאתה מצווה להחיותו:

אבל אתה נעשה לו ערב - ערבו של לוה כנגד המלוה:

תוספות[עריכה]

לנכרי שרי ועי"ל דבני נח לא הוזהרו מן הרבית וההוא גברא דלא קם בבקעת דורא זה לא היה עונש שלא היה שעת תחיית כל המתים ולא נענש זה יותר משאר מתים שלא חיו באותה שעה אלא חביריו זכו בשביל שנזהרו מן הרבית אע"פ שלא נצטוו כמו שקיימו אבותינו את התורה אע"פ שלא ניתן להם:

אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו. כתוב בתשובות הגאונים בשם רב צדוק גאון יורד עמו לחייו רשאי לשרוף שליש תבואתו ותימה גדול מנין לו זה:

הא חזינן דלא עבדי הכי ומתמוטטים. וא"ת דלמא משום שאר עבירות הכתובים באותו פסוק ושוחד על נקי לא לקח וי"ל דפריך דחזינן צדיקים גמורים נמי מתמוטטין א"נ לר"ע פריך דדריש בסוף מכות (דף כד. ע"ש) עושה אלה עושה אחת מכל אלה לא ימוט:

או לעקר זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה. וא"ת למ"ל למכתב בתר עקר משפחת גר דהיינו נכרי כיון דנמכר לעבודת כוכבים א"כ נמכר לנכרי וי"ל דה"א לעבודת כוכבים של ישראל כגון פסלו של מיכה א"נ אי לאו דכתיב משפחת גר ה"א דעקר היינו נכרי אבל אין לתרץ דאצטריך משום גאולת קרובים דמגר תושב נפיק כ"ש נכרי:

אינו עובד לא את הבן ולא את הבת. אגב בן נקט בת דאפילו נמכר לישראל אינו עובד את הבת:

לא תרבי כלבא. משום לזות שפתים בעלמא לפי שהולך אחריה שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה וגם אין אסור להתייחד:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/בבא מציעא/פרק ה (עריכה)

קי א מיי' פ"ה מהל' מלוה ולוה הלכה ב , סמ"ג לאוין קצג , טור ושו"ע יו"ד סי' קנט סעיף א:

קיא ב מיי' פ"ה מהל' מלוה ולוה הלכה ז , סמג לאוין קצב , טור ושו"ע חו"מ סי' צז סעיף א:

קיב ג מיי' פ"ד מהל' מלוה ולוה הלכה ז , סמג שם , טור ושו"ע יו"ד סי' קס סעיף ב:

קיג ד טור ושו"ע יו"ד סי' קס סעיף ב:

קיד ה ו מיי' פ"א מהל' עבדים הלכה ב , טור ושו"ע יו"ד סי' רסז סעיף יט:

קטו ז מיי' פ"ג מהל' עבדים הלכה ז , סמג עשין פג:

קטז ח מיי' פ"ב מהל' עבדים הלכה יב , סמג שם:

קיז ט מיי' פ"כב מהל' איסורי ביאה הלכה טז , סמג לאוין קכו , טור ושו"ע אה"ע סי' כב סעיף יח:

קיח י מיי' פ"כב מהל' איסורי ביאה הלכה טז ועיין בהשגות ובמגיד משנה , טור ושו"ע אה"ע סי' כב סעיף יז: