ויקרא רבה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · ויקרא רבה · יא · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יא[עריכה]

ויקרא רבה פרשה יא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט

ויקרא רבה · יא · א · >>


א. [עריכה]

"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" רב אהבה בר כהנא פתח (משלי ט, א): "חכמות בנתה ביתה טבחה טבחה וגו'" (משלי ט, ג): "שלחה נערותיה וגו'" (משלי ט, ד): "מי פתי וגו'" ר' ירמיה בר אלעאי פתר קרא בברייתו של עולם "חכמות בנתה ביתה" זה הקב"ה דכתיב ביה (שם ג,) "חצבה עמודיה שבעה" אלו שבעה ימי בראשית שנאמר (שמות כ,): "כי ששת ימים וגו'" (בראשית ב,): "ויברך אלהים את יום השביעי" "טבחה טבחה" "ויאמר אלהים תוצא הארץ" "מסכה יינה" "ויאמר אלהים יקוו המים" "אף ערכה שולחנה" "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע" "שלחה נערותיה תקרא" זה אדם וחוה "על גפי מרומי קרת" שהסיטן הקדוש ברוך הוא וקרא אותן אלהות הה"ד "והייתם כאלהים" אחר כל השבח הזה "מי פתי יסור הנה" הן הניחו דעתו של הקב"ה והלכו אחר דעתו של נחש בשביל כך חסר לב אמרה לו (שם ג,) "כי עפר אתה ואל עפר תשוב":

<< · ויקרא רבה · יא · ב · >>


ב. [עריכה]

ר' יונה בשם ר' אבא בר ירמיה פתר קריא בגוג לעתיד לבא "חכמות בנתה ביתה" זה בהמ"ק הה"ד (משלי כד,): "בחכמה יבנה בית" "חצבה עמודיה שבעה" אלו ז' שנים של גוג דאמר ר' יונה בשם ר' אבא בר כהנא כל אותן ז' שנים מסיקין ידותיתן של חרבות וידותיהן של רמחים וידותיהן של סכינין הה"ד (יחזקאל לט,): "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברומח ובערו בהם אש שבע שנים" ואותן שבע שנים הן הן פרטגמיא של צדיקים לעתיד לבא וסימנך דעביד פרטגמיא אכיל משתותא "טבחה טבחה" "בשר גבורים תאכל" "מסכה יינה" "ודם נשיאי ארץ תשתה" "אף ערכה שולחנה" "ושבעתם על שולחני סוס ורכב" "שלחה נערותיה תקרא" זה יחזקאל שנאמר (שם,) "כה אמר ה' אלהים אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה":

<< · ויקרא רבה · יא · ג · >>


ג. [עריכה]

בר קפרא פתר קריא בתורה "חכמות בנתה ביתה" זו תורה הה"ד (משלי ב, ו): "כי ה' יתן חכמה" (שם ח, כב) "ה' קנני ראשית דרכו" "חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה" אלו שבעה ספרי תורה. ולא חמשה הן בר קפרא עביד מרישיה ד"וידבר" עד (במדבר י, לה): "ויהי בנסוע הארון" חד מן "ויהי" עד (שם, לו) "ובנחה" חד ועד סיפיה חד הרי ז' "טָבְחָה טִבְחָהּ" אלו העונשים "מָסְכָה יֵינָהּ" אלו קלין וחמורין וגזירות שוות "אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ" אלו הערכין "שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא" אלו ישראל "עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת" שהסיטן הקדוש ברוך הוא וקרא אותן אלהות שנאמר (תהלים פב, ו): "אני אמרתי אלהים אתם וגו'" אחר כל השבח הזה "מי פתי יסור הנה" הן הניחו דעתו של הקב"ה ואמרו לעגל (שמות לב, ד): "אלה אלהיך ישראל" בשביל כן "חסר לב אמרה לו" (תהלים פב, ז): "אכן כאדם תמותון":

<< · ויקרא רבה · יא · ד · >>


ד. [עריכה]

רבי אבא בר כהנא פתר קריא באהל מועד.

  • "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ" -- זה בצלאל - "ואמלא אותו רוח אלהים וגו'" (שמות לא, ג)
  • "חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה" -- אלו ז' ימי המלואים. הדא הוא דכתיב "כי שבעת ימים ימלא את ידכם" (ויקרא ח, לג)
  • "טָבְחָה טִבְחָהּ" -- אלו הקרבנות
  • "מָסְכָה יֵינָהּ" -- אלו הנסכים
  • "אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ" -- זה סדור לחם הפנים
  • "שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא" -- זה משה. הדא הוא דכתיב "ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו וגו'":

<< · ויקרא רבה · יא · ה · >>


ה. [עריכה]

זש"ה (תהלים יח, כו): "עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" ר' יהודה ור' (נחמן) [נחמיה] ר' יהודה פתר קרא באברהם אבינו כיון שבא בחסידות הקדוש ברוך הוא בא עמו בחסידות בשעה שבא בתמימות הקב"ה בא עמו בתמימות ובשעה שבא בעקמנות הקדוש ברוך הוא בא עמו בעקמנות בשעה שנתברר על עסקיו הקב"ה בירר לו עסקיו אימתי בא בחסידות בשעה שאמר (בראשית יח, ג): "אל נא תעבור מעל עבדך" מה כתיב תמן (שם, כב) "ואברהם עודנו עומד לפני ה'" א"ר סימון תקנת סופרים שכינה היתה ממתנת לו אימתי בא בתמימות בשעה שאמר (שם, כח) "אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה" מה כתיב (שם,) "ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה" אימתי בא בעקמנות בשעה שאמר (שם טו, ב) "ואנכי הולך ערירי" מה כתיב תמן (שם, ד) "לא יירשך זה" אימתי נתברר על עסקיו בשעה שאמר (שם, ח) "במה אדע כי אירשנה" מה כתיב תמן (שם, יג) "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך"
ר' נחמיה פתר קרא במשה בשעה שבא בחסידות הקדוש ברוך הוא בא עמו בחסידות בשעה שבא בתמימות הקב"ה בא עמו בתמימות בשעה שבא בעקמנות הקדוש ברוך הוא בא עמו בעקמנות בשעה שנתברר על עסקיו הקב"ה בירר עסקיו אימתי בא בחסידות בשעה שאמר (שמות לג, יח): "הראני נא את כבודך" מה כתיב תמן (שם, יט) "אני אעביר כל טובי וגו'" אימתי בא בתמימות בשעה שאמר (שם ג, ג) "מדוע לא יבער הסנה" א"ל מן דיקרי קאים בגויה אימתי בא בעקמנות בשעה שאמר (שם, יג) "ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם" מה אמר לו (שם, טו) "זה שמי" לפי שעה (שם, יד) "אהיה אשר אהיה" אימתי נתברר על עסקיו בשעה שאמר לו (שם, י) "ועתה לכה ואשלחך אל פרעה" אמר לו (שם ד, יג) "שלח נא ביד תשלח" (שם ה, כג) "ומאז באתי אל פרעה" מה כתיב תמן (שם ו, א) "עתה תראה":

<< · ויקרא רבה · יא · ו · >>


ו. [עריכה]

ר' יודן בשם רבי יוסי בר יהודה ור' ברכיה בשם ר' יהושע בן קרחה כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נמנע משה מלשמש בכהונה גדולה הה"ד (תהלים צט, ו): "משה ואהרן בכהניו".
רבי ברכיה בשם ר' סימון מייתי לה מן הדין קרא (דה"א כג, יג): "בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד עולם (לעמוד ולשרת בשם ה')" (יד) "ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי".

א"ר אלעזר בר יוסי פשוט הוא לן שבחלוק לבן שימש משה כל שבעת ימי המילואים ר' תנחום בשם ר' יודן תני כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה ולא שרתה שכינה על ידו הה"ד (ויקרא ט, כד): "וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם" אמר רב שמואל בר נחמן כל שבעת ימי הסנה היה הקדוש ברוך הוא מפתה את משה שילך בשליחותו למצרים הה"ד (שמות ד, י): "גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך" הרי ששה ובשביעי אמר לו (שם, יג) "שלח נא ביד תשלח" אמר לו הקב"ה משה את אומר שלח נא ביד תשלח חייך שאני צורכה לך בכנפיך אימתי פרע לו רבי ברכיה אמר ר' לוי ור' חלבו ר' לוי אמר כל ז' ימי אדר היה משה מבקש תפלה ותחנונים שיכנס לא"י ובשביעי אמר לו (דברים ג, כז): "כי לא תעבור את הירדן הזה" ר' חלבו אמר כל ז' ימי המילואים היה משמש בכהונה גדולה וכסבור שלו היא בז' אמר לו לא שלך היא אלא של אהרן אחיך היא הה"ד "ויהי ביום השמיני":

<< · ויקרא רבה · יא · ז · >>


ז. [עריכה]

רבי תנחומא ורבי חייא אמרין ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר המודעי המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה בכל מקום שנאמר ויהי בימי אינו אלא צרה א"ר שמואל בר נחמן וחמשה הן:.
(בראשית יד, א): "ויהי בימי אמרפל" מה צרה היתה שם "עשו מלחמה וגו'" משל לאוהבו של מלך שנכנס למדינה בשבילו היה המלך נזקק במדינה באו ברבריים נזדווגו לו וכיון שבא ונזדווגו אמרו הכל ווי שאין המלך נזקק למדינה כמו שהיה כך אברהם אוהבו של הקדוש ברוך הוא היה וכתיב בו (שם יד, ב) "ונברכו בך" ובשבילו היה הקב"ה נזקק לכל העולם כולו באו כשדים ונזדווגו לו אמרו ווי שאין הקדוש ברוך הוא נזקק בעולמו כמות שהיה הה"ד (ז): "וישובו ויבואו אל עין משפט היא קדש" א"ר חייא לא ביקשו להזדווג אלא לתוך גלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסותמה (לסמותה) "היא קדש" אמר ר' אחא הוא כתיב הוא שקידש שמו של הקב"ה וירד לכבשן האש כיון שבאו המלכים ונזדווגו לו התחילו צווחין ווי ווי "ויהי בימי אמרפל מלך".
(ישעיה ז, א): "ויהי בימי אחז בן יותם" מה צרה היתה "ארם מקדם ופלשתים מאחור וגו'" משל למלך שמסר את בנו לפדגוג והיה הפדגוג שונא אותו אמר אם אני הורג אותו עכשיו נמצאתי מחייב ראשי למלך אלא הריני מושך את יונקתו ממנו והוא מת מאליו כך אמר אחז אם אין גדיים אין תיישים אם אין תיישים אין צאן אם אין צאן אין רועה אם אין רועה אין עולם כך אמר אחז אם אין קטנים אין תלמידים אם אין תלמידים אין חכמים אם אין חכמים אין תורה אם אין תורה אין בתי כנסיות ובתי מדרשות אם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בעולם מה עשה עמד ונעל בתי כנסיות ובתי מדרשות הדא דכתיב (ישעיה ח, יז): "צור תעודה חתום תורה בלמודי" רב הונא בשם רבי אלעזר אמר למה נקרא שמו אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות ר' יעקב בשם ר' אחא אמר שמעת לה מן הדא "וחכיתי לה' המסתיר פניו וגו'" אין לך שעה קשה כאותה שעה שנאמר בה (דברים לא, יח): "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" מאותה שעה (יז): "וקויתי לו כי לא תשכח מפי זרעו" ומה הועיל לו (יח): "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'" וכי ילדיו היו והלא תלמידיו היו אלא מכאן לתלמידו של אדם שנקרא בנו כיון שראו הכל שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות התחילו הכל צווחין ווי ווי "ויהי בימי אחז".
(ירמיה א, ג): "ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו" מה צרה היתה שם (שם ד, כג) "ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו" משל לכתבין של מלך שנכנסו למדינה וכל מדינה ומדינה שהיו כתבין מגיעין היו בני המדינה עומדין על רגליהן ופרעין את ראשיהן וקוראים אותם באימה ביראה ברתת בזיע וכיון שנכנסו למדינתו של מלך עמדו וקרעו אותן ושרפו אותן אמרו אוי לנו כשירגיש המלך בכך הה"ד (ירמיה לו, כג): "וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה וְגוֹ'" וכיון שהגיע לפסוק החמישי (איכה א, ה): "היו צריה לראש" "יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסּוֹפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח" כיון שראו כן התחילו צווחין ווי ווי "וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים".

(אסתר א, א): "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ". מה צרה היתה שם? שנגזר (אסתר ג, יג): "להשמיד להרוג ולאבד". משל למלך שהיה לו כרם, ונזדווגו לו ג' שונאים. התחיל אחד מקטף בעוללות, ואחד התחיל לזנב באשכלות, ואחד מעקר בגפנים:

  • פרעה התחיל מקטף בעוללות, הדא דכתיב (שמות א, כב): "כל הבן הילוד".
  • נבכדנאצר התחיל מזנב באשכלות, הדא דכתיב (מ"ב כד, טז): "החרש והמסגר אלף". רבי ברכיה בשם רבי יהודה ורבנן רבי ברכיה בשם ר' יהודה אמר חרש אלף ומסגר אלף ורבנן אמרין זה וזה אלף ר"י ברבי סימון אמר אלו תלמידי חכמים ר' שמואל בר יצחק אמר אלו הבוליותוס ורבנן אמרי אלו היועצים.
  • המן הרשע התחיל לעקר בגפנים וביקש לקעקע ביצתן של ישראל, בעא למזבן בכל ביעתא. הה"ד "להשמיד להרוג ולאבד". וכיון שראו הכל אחשורוש מוכר והמן לוקח, התחילו הכל צווחין ווי ווי "ויהי בימי אחשורוש".

(רות א, א): "ויהי בימי שפוט השופטים" מה צרה היתה שם "ויהי רעב בארץ" משל למדינה שהיתה חייבת ליפס למלך ושלח המלך גבאי טמיון לגבות מה עשו בני המדינה עמדו ותלו אותו וגבו אותו אמרו ווי כשירגיש המלך בדברים הללו מה ששלוחו של מלך מבקש לעשות לנו עשינו לו כך כשהיה אחד מישראל עושה דבר שלא כהוגן היו מוליכין אותו אצל הדיין מה שהדיין צריך לעשות לנשפט היה הנשפט עושה לדיין אמר להן הקב"ה אתם מבזין את שופטיכם הנני מביא עליכם דבר שאי אתם יכולין לעמוד בו ואיזה זה רעב "ויהי רעב בארץ".
שמעון בר רב אבא בשם ר' יוחנן אמר כל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה אם צרה אין צרה כיוצא בה אם שמחה אין שמחה כיוצא בה אתא ר' ישמעאל עבדה פלגא כל מקום שנאמר ויהי אין שמחה והיה אין צרה אתיבון (בראשית א, ג): "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" אמר להן אף היא אינה שמחה לפי שלא זכה העולם להשתמש באותו האור דאמר רבי יהודה בר סימון אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בה מסוף העולם ועד סופו כיון שראה הקב"ה מעשה דור אנוש ומעשה דור המבול שהן מקולקלין עמד וגנזו מהן הדא דכתיב (איוב לח, טו): "וימנע מרשעים אורם" והיכן גנזו בגן עדן שנאמר (תהלים צז, יא): "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" אתיבון (בראשית א, ה): "ויהי ערב וגו'" אמר להן אף היא אינה שמחה שכל מה שנברא ביום ראשון עתיד לכלות הדא דכתיב (ישעיה נא, ו): "כי שמים כעשן נמלחו וארץ וגו'" איתיבון "ויהי ערב ויהי בקר יום שני" "שלישי" "רביעי" "חמישי" "ששי" אמר להן אף היא אינה שמחה שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה החטין צריכין לטחון החרדל צריך למתקה ותורמיסון צריכין להמתיק אתיבון (שם לט, ב) "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח" אמר להן אף היא אינה שמחה שמתוך כך נזדמנה לו אותה רשעה אתיבון "ויהי ביום השמיני" אמר להן אף היא אינה שמחה שבאותו היום מתו נדב ואביהוא איתיבון (במדבר ז, א): "ויהי ביום כלות משה" אמר להן אף היא אינה שמחה שבו ביום שנבנה בנינו של בית נגנז איתיבון (יהושע ו, כז): "ויהי ה' את יהושע" אמר להן אף היא אינה שמחה שנהרג יאיר ששקול כרובה של סנהדרין שנאמר (שם ז, ה) "ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש" שלשים וששה אין כתיב כאן אלא כשלשים וששה איש אמר רבי יודן זה יאיר בן מנשה ששקול כרובה של סנהדרין איתיבון (ש"א יח, יד): "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו" אמר להן אף היא אינה שמחה שכתוב בו (שם, יד) "ויהי שאול עוין את דוד" איתיבון (שם ב ז, א) "ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו" אמר להן אף היא אינה שמחה שבאותו היום בא נתן הנביא ואמר לו (מ"א ח, יט): "רק אתה לא תבנה הבית".
אמרין ליה אמרינן דילן אמור דילך אמר להם (יואל ד, יח): "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס" (ישעיה ז, כא): "והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר וגו'" (זכריה יד, ח): "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים וגו'" (תהלים א, ג): "והיה כעץ שתול על פלגי מים" (מיכה ה, ו): "והיה שארית יעקב (בגוים) [בקרב עמים רבים]" מתיבין ליה והא כתיב (ירמיה לח, כח): "והיה כאשר נלכדה ירושלים" אמר להן אף היא אינה צרה שבו ביום נטלו ישראל איפופסין על עונותיהם דא"ר ישמעאל ב"ר נחמן איפופסין שלימה נטלו ישראל על עונותיהם ביום שחרב בית המקדש הה"ד (איכה ד, כב): "תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך":

<< · ויקרא רבה · יא · ח · >>


ח. [עריכה]

"וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" --

אר"ע נמשלו ישראל לעוף מה העוף הזה אינו פורח בלא כנפים כך ישראל אין יכולים לעשות דבר חוץ מזקניהם.

אמר ר' יוסי בר חלפתא גדולה זקנה. אם זקנים הם חביבין הם, אם נערים הם נטפלה להן ילדות. דתני רשב"י לא במקום אחד ולא בשני מקומות מצינו שחלק הקדוש ברוך הוא כבוד לזקנים אלא בכמה מקומות:

  • בסנה (שמות ג, טז): "לך ואספת את זקני ישראל"
  • במצרים (שם, יח) "ובאת אתה וזקני ישראל בסיני" (שם כד, א) "עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל"
  • במדבר (במדבר יא, טז): "אספה לי שבעים איש"
  • באהל מועד "ולזקני ישראל"
  • אף לעתיד לבא הקב"ה חולק כבוד לזקנים, הדא הוא דכתיב (ישעיה כד, כג): "וחפרה הלבנה ובושה החמה" וכתיב "ונגד זקניו כבוד"


ר' ישמעאל בר ביבי ור"ש ור' ראובן בשם חנינא אמר עתיד הקדוש ברוך הוא למנות לו ישיבה של זקנים משלו, הדא הוא דכתיב (שם,) "כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו" -- "כבוד נגד זקנים" אין כתיב כאן אלא "נגד זקניו כבוד".

ר' אבין בשם רבי ישמעאל בר' יהושע אמר עתיד הקדוש ב"ה לישב כגורן וצדיקים יושבין לפניו כההוא (מ"א כב, י): "ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מְלֻבָּשִׁים בגדים בְּגֹרֶן" - וכי בגורן היו יושבים? אלא כהא דתנינן סנהדרין כחצי גורן עגולה כדי שיראו זה את זה אמר שלמה אני חמיתיה מצומצם ביניהון הה"ד (משלי לא, כג): "נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ":

<< · ויקרא רבה · יא · ט


ט. [עריכה]

רבי ברכיה ורבי חלבו ועולא ביראה ורבי אלעזר בשם רבי חנינא עתיד הקב"ה להיות ראש חולה לצדיקים לעתיד לבא הה"ד (תהלים מח, יד): "שיתו לבכם לחילה" לחולה כתיב והן עולין עליו בעולמה ומראין עליו כאלו באצבע ואומר (שם, טו) "כי זה אלהים אלהינו עולם ועד וגו' " בעלמות בזריזות "עלמות" כאלין עולמתא כדכתיב (שם סח, כו) "בתוך עלמות תופפות" תרגם עקילס אתניסאה עולם שאין בו מות עלמות בשני עולמות ינהגנו בעוה"ז וינהגנו בעולם הבא.

<< · ויקרא רבה · יא · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.