ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק שישי

פרק שישי – האומר

ירושלמי גיטין, פרק ו, הלכה א

מתני’: האומר התקבל גט זה לאשתי. או הולך גט זה לאשתי. ^ו_אאם רצה לחזיר, יחזיר. ^ו_בהאשה שאמרה התקבל לי גיטי. אם רצה להחזיר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ו_א מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף נ"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף א', סמ"ג עשין נ :

2 ו_ב מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ג', סמ"ג עשין א :

-----------------------------------דף לד

ירושלמי מאיר גיטין לד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד א] לא יחזיר. ^ו_גלפיכך אם אמר הבעל, אי אפשי שתקבל לה, אלא הולך ותן לה. אם רצה להחזיר יחזיר. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, ^ו_דאף האומרת טול לי גיטי. אם רצה להחזיר לא יחזיר:

גמ’: בכל אתר את אמר התקבל כזכה, והכא את אמר התקבל כהולך? שנייה היא, שזכין לו לאדם שלא בפניו, אבל בגיטין חוב הוא לה ואפילו אם יאמר זכה אינה מגורשת, דאין חבין לאדם שלא בפניו. התיב רבי שמי רבי שמי °. הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש? אני אומר שמא חזרה בה. והא תנינן ^ו_ההיא עצמה מביאה את גיטה. למה לא חש לומר שמא חזרה בה מהשליחות, והגט בטל? תמן היא חבה לעצמה _{ואדם חב לעצמו}. ברם הכא אדם אחר חב לה. אמר רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב °. ^ו_ואמרה לשליח הבא לי גיטי. והלך השליח ואמר לבעל, אשתך אמרה התקבל לי גיטי. אף על פי שהגיע הגט לידה, אינו גט. שהוא סבור מדעת השליח מתגרשת שהאשה מינתה אותו להיות ידו כידה, _{כך שמיד כשיגיע גט לידו תהא מגורשת},_{ועל דעת כן נתן לו את הגט}. ואם היה יודע שהוא רק שליח הולכה אולי לא היה נותן, ובאמת אינה מתגרשת אלא מדעתה, שלא עשתו שליח קבלה. נמצא שהשליח אינו שליח כלל, שהאשה לא מינתה אותו לקבלה והבעל לא מינה אותו להולכה. התיב רב הונא בר חייה רב הונא בר חייה °. והא תנינן האומר התקבל גט זה לאשתי, אם רצה להחזיר יחזיר. הא משהגיע גט לידה מגורשת. מעתה אפילו הגיע גט לידה אינו גט. שהרי הוא סבור שהיא מתגרשת מדעת השליח, שהרי עשה אותו שליח קבלה. ובאמת אינה מתגרשת אלא מדעתה, שאין הבעל יכול לעשות שליח קבלה, ואם כדברי רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב °, הרי הבעל לא מינה שליח הולכה אלא שליח קבלה, וכיוון שאין זה בסמכות הבעל, אין כאן שליחות כלל והגט בטל, ולמה אם הגיעה לידה מגורשת? בבעל שבקיא בהלכה. ויודע שאין הבעל יכול למנות שליח קבלה. וכשאמר התקבל גט זה לאשתי. בוודאי התכוון לאמר התקבל והולך גט זה לאשתי. והתנינן, ^ו_זקטנה שאמרה התקבל לי גיטי, אינו גט עד שיגיע גט לידה. מעתה אפילו הגיע גט לידה אינו גט. שהיא סבורה שלדעת השליח היא מתגרשת, שהרי מנתה אותו תחתיה לקבל גיטה. והיא אינה מתגרשת אלא מדעתה, שהרי אין קטן עושה שליח. והבעל סמך על השליח שהיא מינתה לקבל, ואינו כלום. ולמה הגט לא בטל? בבעל שבקיא בהלכה ויודע שאין הקטן עושה שליח. וכי יהיב ליה גיטא, גמר ונתן לשם הולכה. רבי זעירא רבי זעירא ° בעי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד ב] עד כדון בשאמרה לשליח הבא לי. והשליח אמר לבעל שהאשה אמרה התקבל לי. מה הדין אם האשה אמרה לשליח התקבל לי. והוא אמר לבעל שהאשה אמרה הבא לי? אשכח תני על תרויהון הרי זה גט, ואם רצה להחזיר יחזיר. _{שבשני המקרים השליח נחשב כשליח הולכה ואינה מגורשת עד שיגיע גט לידה}. אמר רב הונא רב הונא ° בשם רב רב (אמורא)°. אין האשה עושה שליח לקבל גיטה מהשליח של בעלה. _{שמא הבעל מקפיד. שבזיון הוא לו שאינה רוצה לקבל מיד שלוחו}. שמואל שמואל (אמורא)° שמעה מיניה, ולעתה _לעס=_שינן בתריה ארבעים זימני. והא תנינן (דברים כי תצא כד א) ונתן בידה. אין לי אלא בידה. מניין ביד שלוחו? ביד שלוחה? משלוחו לשלוחה? משלוחה לשלוחו מניין? תלמוד לומר, ונתן. ונתן מכל מקום. וקשיא על מה שאמר רב הונא רב הונא ° בשם רב רב (אמורא)°. תנן, לפיכך אם אמר הבעל, אי אפשי שתקבל לה, אלא הולך ותן לה. אם רצה להחזיר יחזיר. מי התנא שסובר, שרק אם ביטל בפירוש את שליחות האשה ואמר אי איפשי שתהיה שליח קבלה, בטלה השליחות. אבל אם לא ביטל בפירוש, אלא רק אמר הולך לה, השליח נשאר שליח קבלה? °רבי רבי יהודה הנשיא הוא. דתני, אמרה _לשליח התקבל לי והלך _השליח ואמר _לבעל אשתך אמרה התקבל לי. והוא _הבעל אמר _{לשליח באחד הלשונות הללו} הוליכו לה ונתנו לה זכה לה והתקבל לה אם רצה לחזור לא יחזיר. °רבי נתן רבי נתן אומר ^ו_חהוליכו לה ונתנו לה אם רצה לחזור יחזור. זכה והתקבל לה אם רצה לחזור לא יחזור . °רבי רבי יהודה הנשיא אומר , בכולן לא יחזור עד שיאמר אי אפשי שתקבל אלא שתוליכו לה. וקשיא על ד°רבי רבי יהודה הנשיא. שהרי לשון הולך, פירושו מן דיבורי _{בשליחותי}, ולמה אם רצה להחזיר לא יחזיר? וקשיא על ד°רבי נתן רבי נתן, שהרי לשון הילך פירושו, לדיבורה _{כפי שאמרה האשה}, ולמה אם רצה להחזיר יחזיר? רב הונא רב הונא ° אמר כיוון דהיא עשתו שליח לקבלה, והוא עשאו שליח להולכה. נעשה שלוחו ושלוחה. רבי אסי רבי אסי ° אמר. כל היכא דאמר שלוחו ושלוחה, מגורשת ואינה מגורשת, עד שיבא גט לידה. _{ואם אבד הגט או נשרף מגורשת ואינה מגורשת. ואם מת בעלה קדם שהגיע הגט לידה, חולצת ולא מתייבמת}. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. אתיין אילין פלוגתא, כאילין פלוגתא. דתנינן תמן, ^ו_טהיה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה או קידושיה. ונתן לה גיטה או קידושיה ולא פירש. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר דיו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, צריך לפרש. ואתייא ד°רבי רבי יהודה הנשיא _{שסובר שאם הבעל לא אמר אי אפשי, השליח נשאר שליח קבלה כמו שאמרה האשה אף אם אמר לו הולך} כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. וד°רבי נתן רבי נתן _{שסובר שאם הבעל אמר לו הולך ביטל את שליחות האשה ונעשה שליח הולכה} כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אמר ליה, ואת מה בידך שאתה מדמה בין הדברים? והא אמר רבי זעירא רבי זעירא ° אמר רבי חייה בר אבין רבי חייה בר אבין ° ואדא בר תחליפא אדא בר תחליפא ° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה °

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

3 ו_ג מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ו', סמ"ג עשין נ :

4 ו_ד טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ד':

5 ו_ה מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף י"ג, סמ"ג עשין נ :

6 ו_ו מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ח', סמ"ג עשין נ :

7 ו_ז מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

[ע"ב]

8 ו_ח מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ו', סמ"ג עשין נ :

9 ו_ט מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ו סעיף ב', סמ"ג עשין מח :

-----------------------------------דף לה

ירושלמי מאיר גיטין לה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד א] מה פליגין? בשהפליגו עצמן לעניינות אחרים. אבל אם היה עוסק באותו עניין, גט הוא. והכא, אפילו בעוסקין באותו עניין היא מחלוקת _{שהרי השליח אמר שהאשה אמרה התקבל גיטי ומיד הבעל אמר לו באחד הלשונות הללו ולא עסקו בדברים אחרים}. רבי זעירא רבי זעירא ° בעי קומי רבי מנא רבי מנא °. אף לעניין מתנה כן שאדם יכול למנות שליח קבלה? אמר ליה, תמן התורה זיכת אותה בגיטה. והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה. אית לך מימר הכי במתנה? וכי אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו? ועוד מן הדא דאמרי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא ° ורבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי ° ורבי אבהו רבי אבהו ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. ^ו_יאמר ליתן מתנה לחבירו. וביקש לחזור בו, חוזר בו. קם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° עם רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי ° אמר ליה. ^ו_יאוהיכן הוא הין צדק שאמרה תורה? אמר ליה. בשעה שאמרו, הין צדק היה. שבאמת כשאמר התכוון לתת, ורק עכשיו חזר בו. אמר לו הבעל לשליח, הולך גט אשתי, גט בתך גט אחותך, והלך ונתנו לה אינו גט. _{שלא אמר לו לתת לה} תבעו השליח ואמר לו תן גט לאשתך, ואמר לו הילך גט אשתי גט בתך גט אחותך והלך ונתנו לה הרי זה כשר. תנן, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, אף האומרת טול לי גיטי. אם רצה להחזיר לא יחזיר . רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון ° ורבי אבין רבי אבין ° אמרו בשם רבי שמי רבי שמי °. זו דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. אבל חכמים אומרים כאומרת יהא לי בידך. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° הלכה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. והוא שאמרה לו היא, טול לי או יהא בידך _{אז הוא נעשה שליח קבלה}.. חד בר נש שלח גט לאיתתיה. אמרה ליה האשה לשליח יהא לי בידך. אתא עובדא קומי רב רב (אמורא)° ואמר , אם בא להחזיר יחזיר. מה ופליג האם הוא חולק? שנייא הוא יהא בידך. ^ו_יבשנייא הוא יהא לי בידך. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא ° אנא ידע רישא וסיפא שלא כך היה המעשה אלא. אשה אחת עשת שליח לקבל גיטא משלוחי בעלה. אתא עובדא קומי רב רב (אמורא)° אמר. אם רצה להחזיר לא יחזיר. מחלפה שיטתיה דרב רב (אמורא)° האם רב חזר בו? תמן אמר רבי הונא רב הונא ° בשם רב רב (אמורא)°, ^ו_יגאין האשה עושה שליח לקבל גיטה משלוחי בעלה. והכא הוא אמר הכין?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד ב] אני אומר אחר הדלת היה עומד ושמע את קולה שעשתה שליח לקבל מיד שלוחו ושתק והסכים

ירושלמי גיטין, פרק ו, הלכה ב

מתני’: ^ו_יגהאשה שאמרה התקבל לי גיטי, צריכה שני כיתי עדים. שנים שיאמרו בפנינו אמרה. ושנים שיאמרו בפנינו קיבל וקרע _{כך נהגו בשעת השמד}. אפילו הן הראשונים והן האחרונים. או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהן. ^ו_ידנערה מאורסה, היא ואביה מקבלין את גיטה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אין שתי ידיים זוכות כאחת. אלא אביה מקבל גיטה בלבד. וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה, אינה יכולה להתגרש. ^ו_טוקטנה שאמרה התקבל לי גיטי. אינו גט עד שיגיע גט לידה. לפיכך אם רצה הבעל להחזיר, יחזיר. ^ו_טזשאין הקטן עושה שליח. ^ו_יזואם אמר לו אביה, צא וקבל לבתי גיטה. אם רצה להחזיר, לא יחזיר:

גמ’: תנן צריכה שני כיתי עדים, שנים שאמרו בפנינו אמרה ושנים שאמרו בפנינו קיבל וקרע. מה הדין אם הוא מודה? _{האם ללא עדים אין שליחות או שהעדים זה שמא יכחיש אבל אם הוא מודה לא צריך עדים} תנן, ושנים שאמרו בפנינו קיבל וקרע למה לי שנים להעיד שקיבל, כיוון שהשליח מודה,^ו_יח די בעד אחד ויצטרף השליח? תיפתר שהיה השליח קרוב. הדא אמרה, ^ו_יטשהקרוב נעשה שליח. תנן, נערה מאורסה, היא ואביה מקבלין גיטה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אין שתי ידיים זוכות כאחת. אמר ריש לקיש ריש לקיש ° , כמחלוקת בגיטין

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

10 ו_י מיי' פ ז' מהל' מכירה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ד סעיף ח', סמ"ג עשין פב :

11 ו_יא מיי' פ"ה מהל' דעות הלכה י"ג:

12 ו_יב מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף א':

13 ו_יג טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף א':

[ע"ב]

14 ו_יד מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ח', סמ"ג עשין נ :

15 ו_טו מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ב', סמ"ג עשין נ :

16 ו_טז מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

17 ו_יז מיי' פ"ב מהל' שלוחין ושותפין הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' קפ"ח סעיף ב', סמ"ג עשין פב :

18 ו_יח מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

19 ו_יט טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ט':

20 ו_כ מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ל"ג, סמ"ג עשין נ :

-----------------------------------דף לו

ירושלמי מאיר גיטין לו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד א] כך מחלוקת בקידושין שאם קדשה עצמה, לחכמים מקודשת ול°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אינה מקודשת. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר, הכל מודין בקידושין ^ו_כאשאביה מקדשה ולא היא. ומודה ריש לקיש ריש לקיש ° בנישואין דלא הכל ממנה להשיא את עצמה, ולהפסיד מעשה ידיה לאביה. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן ° _{שסובר שרק האב יכול לקדש אותה}. אין לה דעת אצל אביה, ואינה עושה שליח. על דעתיה דריש לקיש ריש לקיש ° . יש לה דעת אצל אביה _{ויכולה לקדש עצמה}, והיא עושה שליח. מתניתא פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן ° דתנן, ^ו_כבהאיש מקדש בו ובשלוחו. והאשה מתקדשת בה ובשלוחה. פתר לה בגדולה. והתנינן קטנה שאמרה התקבל לי גטי. אינו גט עד שיגיע גט לידה. דווקא קטנה, אבל נערה מגורשת מיד. משמע שיש לה יד במקום אביה לקבל גיטה? פתר לה, ^ו_כגביתומה. והא תני סיפא, אם אמר לו אביה צא והתקבל לבתי גיטה. אם רצה להחזיר לא יחזיר, משמע שיש לה אב? פתר לה לצדדין היא מתניתא. רישא ביתומה. וסיפא בשיש לה אב. מתניתא פליגא על ריש לקיש ריש לקיש ° דתנן, ^ו_כדהאיש מקדש את בתו כשהיא נערה, בו ובשלוחו. הא היא אינה מתקדשת בה ובשלוחה. פתר לה _{שהמשנה הזו} כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, אין שתי ידיים זוכות כאחת. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. חד רב נפק מבית וועדא רב אחד יצא מבית המדרש ואמר , נפק עובדא כרבי יוחנן רבי יוחנן °. וסמכין עלוי. לא הוה צריכה מיסמוך עליו שהוא לא היה אדם בר סמכה, אלא דהות כמין ימא לטיגני _{שתכף שיצא מבית המדרש אמר, ובודאי לא שכח}. חברייא אמרין בחצר ובארבע אמות פליגין רבי יוחנן רבי יוחנן ° וריש לקיש ריש לקיש ° . רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר ^ו_כהיש לה חצר ויש להן ארבע אמות. _{ואם זרק גט לתוך חצירה או ברשות הרבים בתוך ד' אמות שלה, הרי זו מגורשת, דסבר רבי יוחנן רבי יוחנן°, חצר משום יד אתרבאי דכתיב, ונתן בידה. וידה, רשותה משמע, וכשם שיש לה יד שיכולה לשמור על גיטה, יש לה חצר}. ריש לקיש ריש לקיש ° אמר אין לה חצר ואין להן ארבע אמות. _{דסבר חצר משום שליחות אתרבאי, וכמו שאין שליחות לקטן, אף חצר אין לקטן}. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° אמר בחצר פליגין ואין לה ארבע אמות לדברי הכל, שד' אמות תקנת חכמים היא ולא תיקנו לקטן

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד ב] _{לדעת ר”א שלרבי יוחנן רבי יוחנן° אין לה ארבע אמות} מה אמר רבי יוחנן רבי יוחנן ° _{אם נפל הגט צמוד לה ויכולה ליטלו} בפישוט ידים? רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° שאל, חצירו של שליח מהו ^ו_כושתיעשה כידו? _{האם רק באשה ריבתה תורה חצרה כידה. או כיוון שהשליח בה מכוחה יש לו חצר}. נערה^ו_כז שנישאת. היא מקבלת גיטה ולא אביה. _{שכיוון שנשאת יצאה מרשות אביה}. ^ו_כחקטנה ארוסה. אביה מקבל גיטה ולא היא. נישאת הקטנה, פעמים היא ופעמים אביה מקבל גיטה. כיצד? אם יש בה דעת, היא ולא אביה. אין בה דעת, אביה ולא היא. אי זו היא קטנה שיש בה דעת להתגרש? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. ^ו_כטכל שנותנין לה גיטה ודבר אחר עמו והיא מוציאה אותו לאחר זמן כשמבקשים ממנה ומבחינה _{בין גיטה לדבר אחר}

ירושלמי גיטין, פרק ו, הלכה ג

מתני’: ^ו_להאומר תן גט לאשתי במקום פלוני. ונתנו לה במקום אחר, פסול. ^ו_לאהרי היא במקום פלוני. ונתנו לה במקום אחר, כשר. ^ו_לבהאשה שאמרה התקבל לי גיטי במקום פלוני. וקיבלו לה במקום אחר, פסול. ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מכשיר. ^ו_לגהבא לי גיטי ממקום פלוני. והביאו לה ממקום אחר, כשר:

גמ’: תנן, האומר תן גט לאשתי במקום פלוני. ונתנו לה במקום אחר, פסול. מתניתא דלא כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ברם כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, לעולם מגורשת עד שיאמר אל תגרשנה אלא במקום פלוני והלך וגירשה במקום אחר שבזה אף °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. מודה שאינה מגורשת. ובאומר הרי היא במקום פלוני אף רבנן מודי שאינו אלא כמראה לו מקום.

ירושלמי גיטין, פרק ו, הלכה ד

מתני’: ^ו_לדהבא לי גיטי. אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לידה. התקבל לי גיטי. אסורה לוכל בתרומה מיד. התקבל לי גיטי במקום פלוני. אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אוסר מיד:

גמ’: תנן °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אוסר מיד. מה טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? שאני אומר אולי אחר הדלת מצאו _{דמראה מקום היא לו}. תמן תנינן. האומר למי שאינו נאמן על המעשרות, קח לי ממי שהוא נאמן. ממי שהוא מעשר. ^ו_להאינו נאמן. תני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. אפילו אמר לו קח לי מפלוני, אינו נאמן. עד שיאמר לו, קח ואני נותן מעות. מאי טעמא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? שאני אומר אדם אחר קרוב, מצא ולקח ממנו. אתייא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס _{שחושש שמא מצאו במקום קרוב ונתן לו את הגט} כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא _{שחושש שאדם אחר קרוב, מצא ולקח ממנו}. וד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ריבה _{יש בו חידוש יותר גדול} מן ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. שהרי מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאם אמרה לו אל תקבלהו לי אלא במקום פלוני. שהיא אוכלת בתרומה עד שיגיע הגט לאותו מקום.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

21 ו_כא מיי' פ' מהל' אישות ג הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף א', סמ"ג עשין מח :

22 ו_כב מיי' פ' מהל' אישות ג הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ה סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ה סעיף ג', סמ"ג עשין מח :

23 ו_כג מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ב', סמ"ג עשין נ :

24 ו_כד מיי' פ' מהל' אישות ג הלכה י"א, מיי' פ' מהל' אישות ג הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף ז', סמ"ג עשין מח :

25 ו_כה מיי' פ י"ז מהל' גזלה ואבדה הלכה י', מיי' פ ד' מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ג סעיף כ"ג, טור ושו"ע חו"מ סי' רס"ח סעיף ה', סמ"ג עשין עד :

[ע"ב]

26 ו_כו טור ושו"ע אה"ע סי' ק"מ סעיף ג':

27 ו_כז טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ה', סמ"ג עשין נ :

28 ו_כח טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

29 ו_כט טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ו':

30 ו_ל מיי' פ ט' מהל' זכיה ומתנה הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף מ"ה, סמ"ג עשין נ :

31 ו_לא טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף מ"ז:

32 ו_לב טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף מ"ט:

33 ו_לג טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף מ"ט:

34 ו_לד מיי' פ ט' מהל' תרומות הלכה א', סמ"ג לאוין רנח :

35 ו_לה מיי' פ י"ב מהל' מעשר הלכה ו':

-----------------------------------דף לז

ירושלמי מאיר גיטין לז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד א] והכא ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אפילו אמר לו קח מפלוני אינו נאמן, עד שיאמר לו קח ואני נותן מעות. מאי טעמא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? שאני אומר, אחד קרוב שלו מצא ולקח ממנו

ירושלמי גיטין, פרק ו, הלכה ה

מתני’: ^ו_לוהאומר כתבו גט ותנו לאשתי. גרשוה. כתבו איגרת ותנו לה. הרי אילו יכתבו ויתנו. פטרוה, פרנסוה, עשו לה כנימוס, עשו לה כראוי, לא אמר כלום. ^ו_לזבראשונה היו אומרים. היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי. הרי אילו יכתבו ויתנו _{אף שלא אמר תנו}. חזרו לומר, ^ו_לחאף המפרש _בים והיוצא בשיירא. °רבי שמעון שזורי רבי שמעון שזורי אומר, ^ו_לטאף המסוכן:

גמ’: האומר תרכוה, ^ו_מכאומר גירשוה. פטרוה פרנסוה. עשו לה כנימוס, עשו לה כראוי, לא אמר כלום. מאי טעמא? שאני אומר למזונות התכוון. תנן, היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי. הרי אילו יכתבו ויתנו _{אף שלא אמר תנו}. אמר רבי מנא רבי מנא °. לא סוף דבר בקולר של סכנה _{שנתפס על דבר שעונשו מיתה}. אלא ^ו_מאאפילו בקולר על עסקי ממון. שכל קולר בחזקת של סכנה. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° שאל, _{אחר שראינו שגיטו של הנתפס בקולר כגט שכיב מרע. האם גם} ^ו_מבמתנתו כמתנת שכיב מרע שלא צריך קנין? אמר רב נחמן רב נחמן ° בשם רבי יעקב ארמנייא רבי יעקב ארמנייא °. {{ב|מה דהיא צריכה לרבי אליעזר, פשיטא ל{רבי יוסי בן חנינה|הדבר שבו הסתפק רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° פשוט ל°רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בן חנינה דתנינן תמן. ^ו_מגהאשה שנהרגה, נהנין בשערה. ^ו_מדבהמה שנהרגה, אסורה בהנייה. ואמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא °

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד ב] ^ו_מהבאומרת, תינתן שערי לבתי. _{שכיון שאמרה תנו לה כשהייתה עדיין בחיים, אין זה כגופה. לכן לא נאסרה בהנאה. משמע שפשוט ל°רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בן חנינה שדבריה ככתובין וכמסורים}. כהדא גניבה אתאפק למקטלא. אמר, יהיבון לרבי אבונא ארבע מאות זוז מן חמרא דכפר פנייא. ולא יהבון ליה. דחשין להא דרב גניבה הוצא ליהרג בגזרת המלכות ואמר יתנו לרבי אבינא רבי אבינא ° מעות מיין שיש לי בכפר פניא ולא נתנו כי חששו לדברי רב דרב רב (אמורא)° אמר נכסי היורש כנכסים משועבדים.^ו_מו וכשם שאין מילוה בעדים ניגבית מן המשועבד. כך אינה ניגבית מן היורשין. ואם גם במתנה דברי היוצא בקולר כדברי שכיב מירע שאינם צריכים קנין. אם לא יתנון ליה משום חוב, למה לא יתנון ליה משום מתנה? חשין להא דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° שהסתפק בדבר . דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° שאל, האם מתנתו של יוצא בקולר כמתנת שכיב מרע. אייתו תלמידי דרבי זעירא רבי זעירא ° לרבי יצחק עטושיא רבי יצחק עטושיא ° ותנון ליה ברייתא דתני, כגיטין כן מתנה. אמר ליה רבי אבא רבי אבא °. אולי הכוונה, מה גיטין, אם לא נתן בחייו לא נותן. אף מתנה, אם לא נתן בחייו לאו שמה מתנה? אמר ליה, הכא בעי רבי מפקה חכמתה ומפסדה לרבי אבונא רבי אבונא ° זוזי כך אתה רוצה להוציא דין בחכמתך כדי להפסיד לרבי אבונא כסף? לית את יכיל _{למנוע מ רבי אבונא רבי אבונא° לקבל את הכסף} דתנינן תמן. האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת, לא יתנו לאחר מיתה. תנו מנה לאיש פלוני ומת ^ו_מזיתנו לאחר מיתה. כד שמעון דרבי יוחנן רבי יוחנן ° פליג על רב רב (אמורא)° וסובר ^ו_מחדמלוה על פה גובה מן היורשים, יהבון ליה. דאמר רבי אבהו רבי אבהו ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °, מלוה בעדים נגבית מן היורשין, ובלבד יורשין שירשו קרקע. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא °. הדא דתימר בהן דהוה קאים גביה עד שעה דמית _{שהיו עדים משעה שהודה שחייב לו עד שעת המיתה וראו שלא נתן לו}. ברם אם עליל ונפק, אנא אמר כבר יהיב ליה אם העדים נכנסו ויצאו אני אומר אולי כבר נתן לו כשהעדים לא היו שם. מילתיה דרבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° אמר, דלא יהיבון ל רבי אבונא רבי אבונא ° את הכסף. ד רבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° הוה מישתעי אהן עובדא היה מספר מעשה זה. לוי פריסה _{שהיה קרוב של רבי אבונא רבי אבונא°} הוה עבר מן אתר לאתר היה הולך ממקום למקום. נפקין קריביה דגניבה מיבול עימיה יצאו קרובי גניבה לכבד אותו בסעודה. אמר ייבון לרבי אבונא זוזיי, והיתגרון לחמא תתנו לרבי אבונא את הכסף ותרוויחו את הסעודה משמע שלא שילמו לרבי אבונא רבי אבונא °. תני, אף החולה. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי ° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, הלכה כ°רבי שמעון השזורי רבי שמעון שזורי במסוכן אבל לא בחולה. מה בין מסוכן מה בין חולה? חולה כדרך הארץ. ומסוכן ^ו_מטכל שקפץ עליו החולי. החולה ^ו_נכדרך הארץ, הקרובים נכנסין אצלו מיד, והרחוקין לאחר ג' ימים. ואם קפץ עליו החולי, אילו ואילו נכנסין אצלו מיד. דלמא מעשה שהיה רב הונא רב הונא ° רבי פינחס רבי פינחס ° וחזקיה חזקיה בן רבי חייא ° סלקון מבקרה הלכו לבקר לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° בתר תלתא יומין. אמר לון, וכי רחוקים אתם ובי בעיתון מקיימה מתניתא בי אתם רוצים לקיים את המשנה? שהרי הקרובים נכנסים מיד

ירושלמי גיטין, פרק ו, הלכה ו

מתני’: ^ו_נאמי שהיה מושלך בבור ואמר. כל השומע את קולי, יכתוב גט לאשתי. הרי אילו יכתבו ויתנו. ^ו_נבהבריא שאמר כתבו גט לאשתי. רצה לשחק בה. מעשה בבריא שאמר כתבו גט לאשתי, ועלה לראש הגג ונפל ומת. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. אמרו חכמים. ^ו_נגאם מעצמו נפל, הרי זה גט. ואם הרוח דחאתו, אינו גט:

גמ’: תנן, מי שהיה מושלך בבור ואמר. כל השומע את קולי, יכתוב גט לאשתי. הרי אילו יכתבו ויתנו. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא °. לימדנו רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, ^ו_נדוהן שראו בובייה _צורה של אדם. תמן תנינן. ^ו_נהמעידין לאור הנר ולאור הלבנה. ^ו_נוומשיאין על פי בת קול. ואמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, והן שראו בובייה _צורה של אדם. אמר רבי אחא בר חנינה רבי אחא בר חנינה ° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא °

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

36 ו_לו מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ט"ו, סמ"ג עשין נ :

37 ו_לז טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ט"ז:

38 ו_לח טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ט"ז:

39 ו_לט טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ט"ז:

40 ו_מ טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ט"ו:

41 ו_מא טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ט"ז:

42 ו_מב מיי' פ ח' מהל' זכיה ומתנה הלכה כ"ד, טור ושו"ע חו"מ סי' ר"נ סעיף ח', סמ"ג עשין פב :

43 ו_מג מיי' פי"ב מהל' סנהדרין הלכה ד':

44 ו_מד מיי' פ"ד מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ב:

[ע"ב]

45 ו_מה מיי' פי"ד מהל' אבל הלכה כ"א, טור ושו"ע יו"ד סי' שמ"ט סעיף ב':

46 ו_מו מיי' פ י"א מהל' מלוה הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ט סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' קי"א סעיף א', סמ"ג עשין צד :

47 ו_מז מיי' פ י' מהל' זכיה ומתנה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ג סעיף י"ח, סמ"ג עשין פב :

48 ו_מח מיי' פ י"א מהל' מלוה הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ז סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' ס"ט סעיף ב':

49 ו_מט מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ט"ז, סמ"ג עשין נ :

50 ו_נ טור ושו"ע יו"ד סי' של"ה סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"נ סעיף ה':

51 ו_נא מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף י"ט, סמ"ג עשין נ :

52 ו_נב טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף י"ז:

53 ו_נג טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף י"ז:

54 ו_נד טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף י"ט:

55 ו_נה מיי' פ י"ג מהל' גירושין הלכה כ"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף כ"ב, סמ"ג עשין נ :

56 ו_נו טור ושו"ע אה"ע סי' י"ז סעיף י':

-----------------------------------דף לח

ירושלמי מאיר גיטין לח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לח עמוד א] ^ו_נזהדא דתימר, בשדה שחוששים שמא שד היה. אבל בעיר אפילו לא ראו בובייה של אדם. שאין שדים מצויים בעיר . והתנינן מי שהיה מושלך בבור. ואמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° והן שראו בוביה של אדם? אמר רבי אבין רבי אבין ° המזיקין היו מצויין בבורות אפילו בעיר , כדרך שהן מצויין בשדות. תנן, מעשה בבריא שאמר כתבו גט לאשתי, ועלה לראש הגג ונפל ומת. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. אמרו חכמים. אם מעצמו נפל, הרי זה גט. ואם הרוח דחאתו, אינו גט. ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחתו. נישמעינה מן הדא דתנן, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. ^ו_נחאם על אתר _מיד נפל, הרי זה גט. ואם לאחר זמן נפל, אינו גט. וההן על אתר, לא ספק הוא? הדא אמרה. ספק מעצמו נפל, ספק הרוח דחתו, הרי זה גט. שהוכיח סופו על תחילתו. השוחט בהמה ובשעת שחיטה חשב לזרוק דמה לעבודה זרה, ולהקטיר חלבה לעבודה זרה. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר. ^ו_נטהמחשבה פוסלת שמחשבים מעבודה לעבודה. ריש לקיש ריש לקיש ° אומר, אין המחשבה פוסלת. התיב רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי ° קומי ריש לקיש ריש לקיש ° . והתנינן, השוחט לנכרי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס פוסל שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא קל וחומר הדברים. ומה אם _{במוקדשין} מקום שהמחשבה פוסלת. אין הכל הולך אלא אחר העובד. _{דבעלים לא פסלי במחשבה אלא רק הכהן. בחולין} מקום שאין המחשבה פוסלת. אינו דין שיהא הכל הולך אחר השוחט? משמע שלגבי העובד, לומדים מקדשים. והרי מצאנו בקדשים דהמחשבה פוסלת בפיגול מעבודה לעבודה. ונימא נמי במחשב לעבודה זרה כן. אמר ליה בקדשים, מחשבת פיגול אכן פוסלת מעבודה לעבודה, אבל אם שחט בהמה לזרוק את דמה לעבודה זרה ולהקטיר חלבה לעבודה זרה, אין המחשבה פוסלת. שאין לומדים חוץ מפנים. שחטה וזרק דמה סתם ואחר כך והקטיר חלבה לעבודה זרה, זה היה מעשה בקיסרין. ^ו_סולא אמרו. לא לאיסור ולא להיתר. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא ° בשם רב חסדא רב חסדא °, זאת אומרת לא חשו להא ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל ולא אמרינן הוכיח סופו על תחילתו. דאין תימר חשו. היה להם להורות איסור על כל הבהמה. דכיוון שהקטיר את החלב לעבודה זרה, הוכיח סופו על תחילתו, דכבר בשעת שחיטה היה דעתו לעבודה זרה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר בשם רב חסדא רב חסדא °. אדרבה, זאת אומרת שחשו לד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. דאין תימר לא חשו, לא היה להן להורות כחכמים ולהתיר? אלא משום שחששו לכבודו של °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל לא התירו, ולא אסרו מפני כבוד חכמים.

ירושלמי גיטין, פרק ו, הלכה ז

מתני’: אמר לשנים תנו גט לאשתי. או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי. ^ו_סאהרי אילו יכתבו ויתנו. אמר לשלשה תנו גט לאשתי. יאמרו לאחרים כתבו. מפני שעשאן בית דין, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וזו הלכה שלח °חנניה איש אונו חנניה איש אונו מבית האסורין. מקובל אני באומר לשלשה תנו גט לאשתי. שיאמרו לאחרים כתובו, מפני שעשאן בית דין. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, ^ו_סבנומינו לשליח. אף אנו מקובלין שאפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי. צריך שילמדו ויכתבו ויתנו לה. ^ו_סגאמר לעשרה תנו גט לאשתי. אחד כותב וב' חותמין. ^ו_סדכולכם כתובו. אחד כותב וכולן חותמין. ^ו_סהלפיכך אם מת אחד מהן, הרי הגט בטל:

גמ’: תנן אמר לשנים תנו גט לאשתי. הרי אילו יכתבו ויתנו. מתניתא ד°רבי מאיר רבי מאיר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לח עמוד ב] מן דבתרה _מהסיפא דתנן אמר לשלשה תנו גט לאשתי. יאמרו לאחרים כתבו. מפני שעשאן בית דין, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. מאי טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר? אמר רב חסדא רב חסדא °. טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר, דמה מצינו בכל מקום, אחרים כותבין ובית דין חותמין. אף הכא אחרים כותבין ובית דין מחתמין. רבי הילל בר וולס רבי הילל בר וולס ° בעא קומי °רבי רבי יהודה הנשיא. מה ראו לומר הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא נגד °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי חנניה איש אונו רבי חנניה איש אונו? אמר ליה, שלא ראיתה אותו, שאילו הייתה רואה אותו הייתה מקבל את דבריו שנימוקו עימו. °רבי רבי יהודה הנשיא כד הוה בעי מקשייה כאשר היה רוצה להקשות על ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אמר. אנן עליבייה, מקשייא על ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. שכשם שבין קדשי הקדשים לבין חולי חולין, כך בין דורינו לדורו של °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אמר °רבי ישמעאל בי רבי יוסה רבי ישמעאל בי רבי יוסה. כשם שבין זהב לעפר, כך בין דורינו לדורו של אבא. אמר לעשרה ^ו_סוהוליכו את הגט הזה. אחד מוליך על ידי כולן. כולכם הוליכו. כולם מוליכין ואחד נותן על ידי כולן. לפיכך אם מת אחד מהן, הרי הגט בטל. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן ° בשם רבי אלעזר דמן רומא רבי אלעזר דמן רומא °. ^ו_סזהמונה כאומר כולכם