שולחן ערוך חושן משפט רנ ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · רנ · ה · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

הסומא או הפסח או הגדם או החושש בראשו או בעינו או בידו או ברגלו וכיוצא בהם -- הרי הוא כבריא לכל דבריו; במקחו וממכרו ומתנותיו.

אבל החולה שתשש כח כל הגוף, וכשל כחו מחמת החולי עד שאינו יכול להלך על רגליו בשוק, והרי הוא נופל על המטה -- הוא הנקרא שכיב מרע. אע"פ שלא אמר שמצוה מחמת החולי (ב"י בשם תשובת רשב"א).

וי"א דוקא ג' ימים הראשונים דינו כשכיב מרע, אבל לאחר ג' ימים, או שקפץ עליו החולי אפילו תוך ג' -- דינו כמצוה מחמת מיתה שיתבאר לקמן סעיף ז' וסעיף י"ז (טור בשם הרא"ש ועיין בב"י).

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

וכיוצא בהן:    פי' כשאינו חלש כ"א באבר אחד ולא נתפשט חולשתו בכל גופו עדיין בזה לא אמרו שדבריו ככתובין וכמסורין דמי:

אע"פ שלא אמר שמצוה כו':    ר"ל אפ"ה אם נתן או חלק כל מתנותיו בפעם אחד מקרי מתנות שכ"מ לענין דאם עמד יכול לחזור אף דהיה בקנין אבל מ"מ אינו דומה אם מצווה בפי' מחמת חולה לאינו מצוה דאם מצוה מחמת חולה או שהוא אחר ג' ימים אפי' לא היה מתנתו כ"א במקצת ובקנין אם עמד חוזר וכמ"ש מור"ם אחר זה ויתבאר בסעיף ז' וי"ז:



באר היטב

קצות החושן

▲ חזור לראש