שולחן ערוך אבן העזר יז י
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יז · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
שמעו קול שאומר איש פלוני מת, והלכו ולא מצאו שם אדם, משיאין את אשתו. ואם שמעו קול זה בשדה או בכור צ"ל בבור. הגר"א או בחורבה, אין משיאין על פי אותו קול, דחיישינן שמא שד הוא, כיון שיצא הקול ממקום שהשדים מצויים שם:
מפרשים
חלקת מחוקק
(כ) דחיישינן שמא שד הוא: (כאן לא הביא ההיתר אם חזו ליה בבואה דבבואה) משמע דחש לסברת גאון (הביאו הטור סי' זה ס"ק י') דלא עבדינן בה עובדא, ולקמן סי' קמ"א סעיף י"ט הביא שני דעות להקל הדעה הראשונה סוברת דלא חיישינן לשד כלל דכל שיש חשש עיגון כמו שאין חוששין לצרה פי' שמא הצרה של אשה זו באה לקלקל את חברתה והשמיעה את קולה והלכה (יבמות דף קכ"ב ע"א) כך אין חוששין לשד והדעה השני' סוברת דגבי שד איכ' למיקם עלה דמילת' וצריך שיראו לי' בבואה דבבואה וכי חזו ליה מהני ולא אמרינן דאין אנו בקיאין כסברת הגאון:
בית שמואל
(כו) דחיישינן שמא שד הוא: ולא מהני אם ראו צל צילו בזה"ז כמה שכתב הגאון שהביא הטור דהאידנא לא בקיאים בצל צילו ולכאורה קשה למה כתב סי' קמ"א סעיף י"ט מי שהיה מושלך בבור ואמר מי שישמע קולו יכתוב גט לאשתו כותבים אף על פי שאין מכירים וי"א ה"מ שראו לו דמות אדם וצל צילו וכאן פסק דלא מהני צל צילו ואפשר שם הגוף מושלך לפנינו וראינו שהוא אדם ואינו אלא חשש שמא זה שצעק לכתוב הגט היה שד והלך והגוף זה הוא מאחר לכן לא חיישינן אם ראה צל צילו אבל כאן דליכא אלא קול שאמר מת פלוני לא סמכינן על צל צילו לכ"ע בזה שפיר מיושב לרמב"ם דלא הביא סוגיא זו אם שמעו קול האומר מת פלוני ודין מי שמושלך בבור ואמר השומע קולי יכתוב גט כתב פ"ב ה"ג ודין א' עומד מרחוק כתב סוף ה"ג וכתב הב"י הא דלא הביא סוגיא אם שמעו קול וכו' משום דפוסק כהגאון ודבריו תמוהים דהא להגאון לא מהני צל צילו ואיך מתיר אם היה מושלך בבור וכן הקשה בעצמו בכ"מ וכן הקשה ב"ח ולמ"ש לק"מ ועיין עוד מזה לקמן מ"ש בזה:
באר היטב
(ל) שד הוא: עיין סי' קמ"א סעיף י"ט ועיין ח"מ ב"ש ועי' ברמב"ם פי"ג מה"ג דין כ"ג שכ' ראו א' עומד מרחוק וכו' משמע דראו מש"ה לא חיישינן שמא שד הוא וכן בפ"ב מה"ג כתב מי שהי' מושלך בבור כו' והוא שידעו אותו. ופי' הגהת מיימוני שידעו אותו שהוא אדם ע"ש לפ"ז נסתרו דבריו של הכ"מ בפרק י"ג ע"ש ועיין מהר"י הלוי סי' י"ג וכנסת הגדולה בהגהת ב"י סעיף כ"ז כ"ט. עגונה אחת שמעידין שראה מרחוק שנהרגו והכירו רק בט"ע דקלא בתשובת שבות יעקב חלק א' סימן ק' מתיר ע"ש.