שולחן ערוך יורה דעה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן ד | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

השוחט לשם עבודת כוכבים או לשם דבר אחר – מה דינו
ובו שבעה סעיפים:
אבגדהוז


סעיף א[עריכה]

השוחט לשם עבודת כוכבים: אפילו לא חישב לעובדה בשחיטה זו, אלא חישב בשעת שחיטה לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים – הרי זה זבחי מתים ואסורה בהנאה.

סעיף ב[עריכה]

שחט סתם, ואח"כ חשב לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים – הרי זה ספק זבחי מתים.

סעיף ג[עריכה]

ישראל ששחט בהמתו של גוי: אפילו חישב הגוי לעבודת כוכבים – כשרה. ואם ישראל חשב שיזרוק הגוי לעבודת כוכבים – פסולה. (ואסורה בהנאה. בית יוסף).

סעיף ד[עריכה]

ישראל ששחט בהמת חבירו לעבודת כוכבים – לא אסרה, שודאי לא נתכוין אלא לצערו. ואם יש לו שותפות בה – יש אומרים שאוסר גם חלק חבירו. ויש אומרים דגם בזה אינו מכוין אלא לצער שותפו ולא לאסור.

הגה: ואם התרו בו ועבר התראה – הרי זה אוסר כשאר מומרים (טור. ועיין לקמן סימן קמ"ה סעיף ח').

סעיף ה[עריכה]

השוחט לשם הרים וגבעות, לשם חמה ולבנה, כוכבים ומזלות, ימים ונהרות – אין לו דין תקרובת עבודת כוכבים לאוסרה בהנאה, אבל שחיטתו פסולה, אע"פ שלא נתכוין לעבדה אלא לרפואה וכיוצא בה מדברי הבאי שאומרים העובדי כוכבים.


סעיף ו[עריכה]

שחט לשם שר של הר, או לשם שר אחד משאר הדברים: בין ששחט לשם מיכאל השר הגדול, בין ששחט לשם שר של שלשול קטן שבים (פירוש, מין תולעת) – הרי זה זבחי מתים ואסור בהנאה.

סעיף ז[עריכה]

ישמעאלים שאינם מניחים ישראל לשחוט אלא אם כן יהפוך פניו לא"ל קיבל"א (דהיינו שיהפוך פניו נגד מזרח) כמנהג חוקותיהם – אינו דומה לשוחט לשם הרים. ומכל מקום ראוי לבטל המנהג ההוא ולגעור במי שעושה כן. (הואיל ומקפידים על כך. רשב"א סימן שמ"ה).