משנה אהלות ו
אהלות פרק ו', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת אהלות • פרק שישי ("אדם וכלים") • >>
פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
אדם וכלים נעשין אהלין לטמא, אבל לא לטהר.
כיצד, ארבעה נושאין את הנדבך, טומאה תחתיו, כלים שעל גביו טמאין.
טומאה על גביו, כלים שתחתיו טמאים.
רבי אליעזר מטהר.
נתון על ארבעה כלים, אפילו כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, טומאה תחתיו, כלים שעל גביו טמאים.
טומאה על גביו, כלים שתחתיו טמאים.
נתון על ארבעה אבנים, או על דבר שיש בו רוח חיים, טומאה תחתיו, כלים שעל גביו טהורין.
טומאה על גביו, כלים שתחתיו טהורין.
קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה, והגיף אחד מהן את הדלת וסמכו במפתח, אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו, טהור.
ואם לאו, טמא.
וכן חבית של גרוגרות או קופה של תבן שהן נתונות בחלון, אם יכולין הגרוגרות והתבן לעמוד בפני עצמן, טהורין.
ואם לאו, טמאין.
בית שחצצו בקנקנים וטח בטיח, אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו, טהור.
ואם לאו, טמא.
כותל המשמש את הבית, ידון מחצה למחצה.
כיצד, כותל שהוא לאויר והטומאה בתוכו, מחציו ולפנים, הבית טמא, והעומד מלמעלן טהור.
מחציו ולחוץ, הבית טהור, והעומד מלמעלן טמא.
מחצה למחצה, הבית טמא.
והעומד מלמעלן, רבי מאיר מטמא, וחכמים מטהרין.
רבי יהודה אומר, כל הכותל לבית.
כותל שבין שני בתים והטומאה בתוכו, בית הקרוב לטומאה, טמא.
והקרוב לטהרה, טהור.
מחצה למחצה, שניהם טמאין.
טומאה באחד מהן וכלים בכותל, מחציו וכלפי טומאה, טמאים.
מחציו וכלפי טהרה, טהורין.
מחצה למחצה, הרי הן טמאין.
מעזיבה שבין הבית לעליה, טומאה בתוכה, מחציה ולמטן, הבית טמא ועליה טהורה.
מחציה ולמעלן, העליה טמאה והבית טהור.
מחצה למחצה, שניהן טמאין.
טומאה באחד מהן וכלים במעזיבה, מחציה וכלפי טומאה, טמאין.
מחציה וכלפי טהרה, טהורין.
מחצה למחצה, הרי הן טמאין.
רבי יהודה אומר, כל המעזיבה לעליה.
טומאה בין הקורות ותחתיה כקליפת השום, אם יש שם פותח טפח, הכל טמא.
אם אין שם פותח טפח, רואין את הטומאה כאלו היא אוטם.
היתה נראית בתוך הבית, בין כך ובין כך, הבית טמא.
בית המשמש את הכותל, ידון כקליפת השום.
כיצד, כותל שבין שני כוכין, או בין שתי מערות, טומאה בבתים וכלים בכותל ועליהם כקליפת השום, טהורין.
טומאה בכותל וכלים בבתים ועליה כקליפת השום, טהורין.
טומאה תחת העמוד, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
כלים שתחת הפרח, טהורים.
רבי יוחנן בן נורי מטמא.
הטומאה והכלים שתחת הפרח, אם יש שם פותח טפח, טמאין.
ואם לאו, טהורין.
שני פרדסקים זה בצד זה, או זה על גב זה, נפתח אחד מהן, הוא והבית טמא, וחברו טהור, ורואין את הפרדסקין כאלו הוא אוטם, ידון מחצה למחצה להביא את הטומאה לבית.
- נַעֲשִׂין אֹהָלִין לְטַמֵּא,
- אֲבָל לֹא לְטַהֵר.
- נַעֲשִׂין אֹהָלִין לְטַמֵּא,
- כֵּיצַד?
- אַרְבָּעָה נוֹשְׂאִין אֶת הַנִּדְבָּךְ,
- טֻמְאָה תַּחְתָּיו,
- כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִין;
- טֻמְאָה עַל גַּבָּיו,
- כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים.
- טֻמְאָה תַּחְתָּיו,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.
- נָתוּן עַל אַרְבָּעָה כֵּלִים,
- אֲפִלּוּ כְּלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה,
- טֻמְאָה תַּחְתָּיו,
- כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִים;
- טֻמְאָה עַל גַּבָּיו,
- כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים.
- נָתוּן עַל אַרְבָּעָה אֲבָנִים,
- אוֹ עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים,
- טֻמְאָה תַּחְתָּיו,
- כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִין;
- טֻמְאָה עַל גַּבָּיו,
- כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִין:
- שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בָּאַכְסַדְרָה,
- וְהֵגִיף אֶחָד מֵהֶן אֶת הַדֶּלֶת
- וּסְמָכוֹ בַּמַּפְתֵּחַ,
- אִם יָכוֹל הַדֶּלֶת לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
- טָהוֹר;
- וְאִם לָאו,
- טָמֵא.
- וְכֵן חָבִית שֶׁל גְּרוֹגָרוֹת
- אוֹ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן
- שֶׁהֵן נְתוּנוֹת בַּחַלּוֹן,
- אִם יְכוֹלִין הַגְּרוֹגָרוֹת וְהַתֶּבֶן לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמָן,
- טְהוֹרִין;
- וְאִם לָאו,
- טְמֵאִין.
- אוֹ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן
- בַּיִת שֶׁחֲצָצוֹ בְּקַנְקַנִּים
- וְטָח בְּטִיחַ,
- אִם יָכוֹל הַטִּיחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
- טָהוֹר;
- וְאִם לָאו,
- טָמֵא:
- יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה.
- כֵּיצַד?
- כֹּתֶל שֶׁהוּא לָאֲוִיר
- וְהַטֻּמְאָה בְּתוֹכוֹ,
- מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים,
- הַבַּיִת טָמֵא,
- וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן טָהוֹר.
- הַבַּיִת טָמֵא,
- מֵחֶצְיוֹ וְלַחוּץ,
- הַבַּיִת טָהוֹר,
- וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן טָמֵא.
- הַבַּיִת טָהוֹר,
- מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה,
- הַבַּיִת טָמֵא;
- וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן,
- רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא,
- וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- כָּל הַכֹּתֶל לַבַּיִת:
- וְהַטֻּמְאָה בְּתוֹכוֹ,
- בַּיִת הַקָּרוֹב לַטֻּמְאָה, טָמֵא;
- וְהַקָּרוֹב לַטָּהֳרָה, טָהוֹר.
- מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה,
- שְׁנֵיהֶם טְמֵאִין.
- טֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן וְכֵלִים בַּכֹּתֶל,
- מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה, טְמֵאִים;
- מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה, טְהוֹרִין.
- מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה,
- הֲרֵי הֵן טְמֵאִין.
- מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה, טְמֵאִים;
- מַעֲזִיבָה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לַעֲלִיָּה,
- טֻמְאָה בְּתוֹכָהּ,
- מֵחֶצְיָהּ וּלְמַטָּן,
- הַבַּיִת טָמֵא, וַעֲלִיָּה טְהוֹרָה;
- מֵחֶצְיָהּ וּלְמַעְלָן,
- הָעֲלִיָּה טְמֵאָה, וְהַבַּיִת טָהוֹר.
- מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה,
- שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין.
- טֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן וְכֵלִים בַּמַּעֲזִיבָה,
- מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה, טְמֵאִין;
- מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה, טְהוֹרִין.
- מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה,
- הֲרֵי הֵן טְמֵאִין.
- מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה, טְמֵאִין;
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- כָּל הַמַּעֲזִיבָה לָעֲלִיָּה:
- וְתַחְתֶּיהָ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,
- אִם יֵשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- הַכֹּל טָמֵא.
- אִם אֵין שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- רוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה כְּאִלּוּ הִיא אֹטֶם.
- אִם יֵשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- הָיְתָה נִרְאֵית בְּתוֹךְ הַבַּיִת,
- בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,
- הַבַּיִת טָמֵא:
- בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,
- יִדּוֹן כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם.
- כֵּיצַד?
- כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי כּוּכִין,
- אוֹ בֵּין שְׁתֵּי מְעָרוֹת,
- טֻמְאָה בַּבָּתִּים וְכֵלִים בַּכֹּתֶל
- וַעֲלֵיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,
- טְהוֹרִין.
- וַעֲלֵיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,
- טֻמְאָה בַּכֹּתֶל וְכֵלִים בַּבָּתִּים
- וְעָלֶיהָ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,
- טְהוֹרִין.
- וְעָלֶיהָ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,
- טֻמְאָה תַּחַת הָעַמּוּד,
- טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת:
- טְהוֹרִים;
- רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא.
- טְהוֹרִים;
- הַטֻּמְאָה וְהַכֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח,
- אִם יֵשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִין;
- וְאִם לָאו, טְהוֹרִין.
- אִם יֵשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִין;
- שְׁנֵי פַּרְדַּסְקִים זֶה בְּצַד זֶה,
- אוֹ זֶה עַל גַּב זֶה,
- נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן,
- הוּא וְהַבַּיִת טָמֵא,
- וַחֲבֵרוֹ טָהוֹר,
- וְרוֹאִין אֶת הַפַּרְדַּסְקִין כְּאִלּוּ הוּא אֹטֶם;
- יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה,
- לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבַּיִת:
- הוּא וְהַבַּיִת טָמֵא,
נוסח הרמב"ם
(א) אדם וכלים -
- נעשין אוהלים - לטמא,
- אבל לא - לטהר.
- כיצד?
- ארבעה נושאין את הנדוד -
- טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין,
- טומאה על גביו - כלים שתחתיו טמאין.
- רבי אליעזר - מטהר.
- נתון על ארבעה כלים,
- אפילו כלי גללים, כלי אבנים, וכלי אדמה -
- טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין,
- טומאה על גביו - כלים שתחתיו טמאין.
- נתון על ארבעה אבנים,
- או על דבר שיש בו רוח חיים -
- טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טהורין,
- טומאה על גביו - כלים שתחתיו טהורין.
- ארבעה נושאין את הנדוד -
(ב) קוברי המת שהיו עוברין באכסדרה,
- והגיף אחד מהן את הדלת, וסמכו במפתח -
- אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו - טהור,
- ואם לאו - טמא.
- והגיף אחד מהן את הדלת, וסמכו במפתח -
- וכן חבית של גרוגרות,
- או קופה של תבן, שהיא נתונה בחלון -
- אם יכולין הגרוגרות והתבן לעמוד בפני עצמן - טהורין,
- ואם לאו - טמאין.
- או קופה של תבן, שהיא נתונה בחלון -
- בית שחצצו בקנקנים, וטח בטיט -
- אם יכול הטיט לעמוד בפני עצמו - טהור,
- ואם לאו - טמא.
(ג) כותל המשמש את הבית - ידון מחצה למחצה.
- כיצד?
- כותל שהוא לאוויר, וטומאה בתוכו -
- מחציו ולפנים -
- הבית - טמא,
- והעומד מלמעלן - טהור.
- מחציו ולחוץ -
- הבית - טהור,
- והעומד מלמעלן - טמא.
- מחצה למחצה -
- הבית - טמא,
- העומד מלמעלן -
- רבי מאיר - מטמא,
- וחכמים - מטהרין.
- רבי יהודה אומר: כל הכותל לבית.
(ד) כותל שבין שני בתים, וטומאה לתוכו -
- בית הקרוב לטומאה - טמא,
- והקרוב לטהרה - טהור,
- מחצה למחצה - שניהם טמאין.
- טומאה באחד מהן, וכלים בכותל -
- מחציו וכלפי טומאה - טמאין,
- מחציו וכלפי טהרה - טהורין,
- מחצה למחצה - הרי הן טמאין.
- מעזיבה שבין בית לעליה, והטומאה לתוכה -
- מחציה ולמטן -
- הבית - טמא,
- והעליה - טהורה.
- מחציה ולמעלן -
- עליה - טמאה,
- והבית - טהור.
- מחצה למחצה - שניהן טמאין.
- מחציה ולמטן -
- טומאה באחד מהן, וכלים במעזיבה -
- מחציה וכלפי טומאה - טמאין.
- מחציה וכלפי טהרה - טהורין.
- מחצה למחצה - הרי הן טמאין.
- רבי יהודה אומר: כל המעזיבה לעליה.
(ה) טומאה בין הקורות, ותחתיה כקליפת השום -
- אם יש שם פותח טפח - הכל טמא.
- ואם אין שם פותח טפח - רואין את הטומאה כאילו היא אוטם.
- היתה נראית בתוך הבית -
- בין כך ובין כך - הבית טמא.
(ו) בית המשמש את הכותל - ידון כקליפת השום.
- כיצד?
- כותל שבין שני כוכין, או בין שתי מערות -
- טומאה בבתים, וכלים בכותל,
- ועליהם כקליפת השום - טהורין.
- טומאה בכותל, וכלים בבתים,
- ועליהן כקליפת השום - טהורין.
- טומאה תחת העמוד - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
- טומאה בבתים, וכלים בכותל,
- כותל שבין שני כוכין, או בין שתי מערות -
(ז) כלים שתחת הפרח - טהורין,
- רבי יוחנן בן נורי - מטמא.
- הטומאה בכלים שתחת הפרח -
- אם יש שם פותח טפח - טמאין,
- ואם לאו - טהורין.
- שני פרדסקין זה בצד זה, או זה על גבי זה,
- נפתח אחד מהן -
- הוא והבית - טמא,
- וחברו - טהור.
- ורואין את הפרדסקין כאילו הן אוטם,
- ידון מחצה למחצה - להביא את הטומאה לבית.
- נפתח אחד מהן -
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה אהלות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב