משנה אהלות ו ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ו · משנה ו | >>
בית המשמש את הכותל, ידון כקליפת השום.
כיצד, כותל שבין שני כוכין, או בין שתי מערות, טומאה בבתים וכלים בכותל ועליהם כקליפת השום, טהורין.
טומאה בכותל וכלים בבתים ועליה כקליפת השום, טהורין.
טומאה תחת העמוד, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
בַּיִת הַמְּשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֹּתֶל,
- יִדּוֹן כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם.
- כֵּיצַד?
- כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי כּוּכִין,
- אוֹ בֵּין שְׁתֵּי מְעָרוֹת,
- טֻמְאָה בַּבָּתִּים וְכֵלִים בַּכֹּתֶל
- וַעֲלֵיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,
- טְהוֹרִין.
- וַעֲלֵיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,
- טֻמְאָה בַּכֹּתֶל וְכֵלִים בַּבָּתִּים
- וְעָלֶיהָ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,
- טְהוֹרִין.
- וְעָלֶיהָ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,
- טֻמְאָה תַּחַת הָעַמּוּד,
- טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת:
בית המשמש את הכותל - ידון כקליפת השום.
- כיצד?
- כותל שבין שני כוכין, או בין שתי מערות -
- טומאה בבתים, וכלים בכותל,
- ועליהם כקליפת השום - טהורין.
- טומאה בכותל, וכלים בבתים,
- ועליהן כקליפת השום - טהורין.
- טומאה תחת העמוד - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
- טומאה בבתים, וכלים בכותל,
- כותל שבין שני כוכין, או בין שתי מערות -
יחפרו בארץ מקום גדול לקבור בו מתים רבים, ויחפרו בתוך זאת החפירה לקבור לפי שיעור האיש אשר יקברו בו, איש בכל קבר, והקבר אשר הוא על שיעור האיש יקרא כוך, והמקום הגדול והמקבץ הכוכין יקרא מערה, וכבר ביארנו זה בבבא בתרא.
וההפרש אשר בין בית המשמש את הכותל וכותל המשמש את הבית, הוא כמו שאספר, וזה:
- שהכותלים אם היו עומדים על שטח הארץ, הנה יקרא הכותל ממנו כותל המשמש את הבית, לפי שזה הכותל שם הבית בית.
- אולם אם חפר בארץ שתי חפירות אחד בצד השני, הנה הכותל אשר ישאר ביניהם לא יקראו לו כותל המשמש את הבית, לפי שאין זאת החפירה שם אותו בית שלא עשה בו דבר, אבל החפירה שם אותו כותל ויאמר שזאת החפירה בית המשמש את הכותל.
ואמרו תחת העמוד - הוא שתהיה הטומאה תחת המחיצה זו אשר חוצצת בין שני הכוכין או בין שתי מערות, ותהיה הטומאה נראית שם ויהיה טמא כל מה שכנגדו עד הרקיע וכל מה שכנגדה עד התהום, וזהו עניין אמרו בוקעת ועולה בוקעת ויורדת כמו שתשמעהו.
וזה השורש בכל המסכתא, כי כאשר תהיה הטומאה אטומה, רוצה לומר שהוא במקום מקיף בו דבק, ואין שם חלל טפח, הנה כל מה שיהיה נכחיי לטומאה בין למעלה בין למטה טמא, ולא יועיל בזה גובה הבניין עליו. וכן אפילו הוא עמוד בתוך הבית והטומאה בתוך העמוד, יהיה הדין כמו שזכרנו. ולשון התוספתא, "עמוד שהוא עומד בתוך הבית, וטומאה תחתיו והיא רוצצת, טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת, ואם יש במקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח הרי הוא כקבר סתום ומטמא כל סביביו".
ושמור זה השורש, ולא אצטרך שאכפלהו:
בית המשמש הכותל. לפי שהכוכין והמערות והמחילות שתחת הקרקע על ידי החפירה יש שם כותל עליהן קרי להו בית המשמש את הכותל: טומאה בבתים. כוכין ומערות קרי להו בתים: ועליהן כקליפת השום טהורים. דמפסיק בין לטומאה (צ"ל בין כלים לטומאה) דאין דינם כדין כותל שבין שני בתים ובתוספתא משמע לר' יהודה דכל דין זה כשהכותל עב יותר מששה טפחים. תחת העמודים. אם יש עמוד בכוך או במערה:
תניא בתוספתא (שם). וכן היה ר' יהודה אומר כותל שבין ב' כוכין או בין ב' מערות עד ששה טפחים נידון מחצה על מחצה יתר מכאן נידון כקליפת השום. פי' מחצה על מחצה הכל כמה ששנינו בכותל שבין שני בתים:
עוד תניא בתוספתא (שם). עמוד שהוא גבוה בתוך הבית וטומאה תחתיו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת אם יש במקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח הרי הוא כקבר סתום ומטמא כל סביביו:
בית המשמש את הכותל - המערות שתחת הקרקע כשחופרים כוך למת מצד זה וכוך למת מצד השני נמצא הכותל עשוי מאליו, משום הכי קרי ליה בית המשמש את הכותל שעל ידי החפירה נעשה הכותל, אבל בנין שעל גבי קרקע, הכותל גורם לבית שיהיה בית, ומשום הכי קרי ליה [לעיל משנה ג'] כותל המשמש את הבית:
טומאה בבתים - בכוכין ובמחילות:
ועליהן כקליפת השום טהור - ן. דמפסיק לטומאה ואין דינם כדין כותל שבין שני בתים כ:
טומאה תחת העמוד - אם יש עמוד בתוך הכוך או בתוך המערה וטומאה תחתיו והיא רוצצת שאין בה טפח על טפח ברום טפח כא:
טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת - וכל שכנגד הטומאה למעלה ולמטה טמא כדין כל טומאה מכוסה, ומן הצדדים טהור, והוא הדין לעמוד שבבית:
בית המשמש את הכותל. פירש הר"ב המערות שתחת הקרקע כשחופרים כוך כו' כמו שנזכר בספ"ו דב"ב [דף קא]:
ועליהן כקליפת השום טהורין. ל' הר"ב ואין דינם כדין כותל שבין שני בתים. משום דנעשה מאליו. נ"ל מהר"ם. והרמב"ם בפכ"ד מהט"מ [הלכה ו] כתב שכיון שנעשה מגוש הארץ. הרי היא ככותל סלע דבתוספתא דלעיל:
טומאה תחת העמוד. [*פירש הר"ב והיא רוצצת שאין בה טפח על טפח. ואם יש במקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח הרי היא כקבר סתום ומטמא כל סביביו. תוס' הביאוה הר"ש והרמב"ם ועיין בר"פ דלקמן]:
[*טומאה בוקעת ועולה כו']. כתב מהר"ם מדפליג ריב"ן הכא בסיפא בכלים שתחת הפרח ולא פליג לקמן בפ' כוורת ובכמה דוכתי במכילתין. דבכל דוכתא משמע דטומאה תחת הכלי ורצוצה אינה בוקעת אפילו כנגד הכלי עצמו אלא כנגד הטומאה ותו לא. נ"ל דהכא מיירי שהטומאה ממלא כל תחת העמוד וכאן דבוקעת כל כנגד עובי העמוד קסבר ריב"ן דהפרח בטל לגבי העמוד וכלים שתחתיו טמאים וס"ל דהלכתא גמירא לה או מדרבנן גזר אבל אם אין הטומאה מליאה תחת העמוד אפילו כנגד העמוד כולו אינה בוקעת אלא כנגד הטומאה ותו לא וכ"ש תחת הפרח דלא עכ"ל:
(כ) (על הברטנורא) משום דנעשה מאליו. מהר"מ. ועתוי"ט:
(כא) (על הברטנורא) אבל אם יש במקום הטומאה טפח על טפח ברום טפח הוי כקבר סתום ומטמא כל סביביו. תוספתא:
ידון כקליפת השום. כך מצאתי כקליפת. הרי"א ז"ל:
בפי' ר"ע ז"ל צ"ל ומש"ה קרי לי' במתני' דלעיל כותלי המשמש את הבית:
ועליהם כקליפת השום טהורים. ובתוספתא משמע לר' יהודה דכל דין זה כשהכותל עב יותר מששה טפחים אבל פחות מכאן נידון מחצה על מחצה כמו ששנינו בכותל שבין שני בתים:
טומאה בכותל וכלים בבתים ועליהם. מצאתי מוגה ועליה דקאי אטומאה:
יכין
בית המשמש את הכותל: שע"י חלול הבית נעשה הכותל. וכגון שחפרו ב' מערות זו אצל זו ועי"ז נעשה כותל מפסיק בין הרווחים. אבל כותל בית שע"ג קרקע הוא בהיפוך שע"י הכותלים נעשה חלול הבית מופרד. מחלול שחוצה לו. ולהכי כותל כזו נקרא כותל המשמש לבית:
ולא אזלינן בתר קורבה וכלעיל בכותל שבין ב' בתים. דהכא הכותל נעשה ממילא מקרקע עולם. ולא נעשה להבית:
כיצד כותל שבין שני כוכין: שהיו רגילין לחתור בכותלי המערות כמין חורין לתוך עומק קרקע הכותל והיה אורך כל חור כאורך ארון של מת. ומריצין הארון שהמת בתוכו לתוך אותו החור [ועי' ב"ב ספ"ו] וכך עושין במערה אחת כמה כוכין זה אצל זה נמצא שהכותל שמפסיק בין כוך לחבירו ג"כ נעשה מקרקע עולם:
טומאה בבתים: ר"ל בחלול המערות או בחלול הכוכין [והא דלא נקט הכא כסדר דלעיל [מ"ג וד'] דהיינו תחלה טומאה בכותל ואח"כ טומאה בבית. ה"ט משום דהכא דמיירי מכוכין ומערה. מצוי טפי שיהיה הטומאה בחללן משתהיה תוך הכותל]:
וכלים בבתים ועליה כקליפת השום טהורין: ר"ל הכלים טהורים ולא דיינינן בהו דין קורבה. מיהו ודאי שטומאה שבכותל בוקעת ועולה ויורדת כנגדה. ואפילו יש במקום הטומאה טע"ט. דאף דאין עליה דין קבר סתום לטמא כל החללים שיסבבוה. מדאין על הטמאה בנין בולט ע"ג הקרקע [ועי' בקרית ארבע סי' ג] עכ"פ כל שאין הטומאה מתפשטת לצדדים מדיש כותל מפסיק אז כל שכנגד האויר טע"ט שהטומאה טמונה שם וסתום מכל הצדדים בוקע ועולה ויורד כנגדה. ונ"ל דנקט תרווייהו כוכין ומערות. דקמ"ל דלא מבעיא כוכין שאין כותל שביניהן גבוה רק ז' טפחים. ואינה שיעור כותל דנימא שהוא כותל הכוך ובטל לגבי כוך. אלא קרקע עולם הוא. אלא אפי' כותל שבין ב' מערות שגובה הכותל הוא ד' אמות [כספ"ו דב"ב] ולהכי סד"א הך כותל ודאי ככותל שבין ב' בתים הוה. ויהיה דינו כמותו. קמ"ל:
טומאה תחת העמוד: שיש כמין עמוד בתוך המערה לתמוך התקרה שלא תפול:
בוקעת ויורדת: ואע"ג דגם כשהטומאה בתוך העמוד כך הוא הדין. וא"כ ל"ל דנקט שהטומאה תחת העמוד. ותו ל"ל כלל דנקט עמוד הרי גם בכותל שבין ב' כוכין או בין ב' המערות דנקט ברישא ג"כ כך הוא הדין. דבין שהטומאה בתוך הכותל או תחתיה. טומאה בוקע ועולה ויורדת. נ"ל דעמוד דמתניתין אינה של בנין אלא הוא מגוף הקרקע שבאמצע מערה. ומדנקט סתמא משמע אף שאין הטומאה רצוצה. אלא אף שיש במקום הטומאה רווח טע"ט והוא סתום מכל צד [ודלא כהר"ב] לפיכך סד"א דכיון דאויר טע"ט. שהטומאה בתוכו תחת העמוד. והעמוד עליו מלמעלה בולט. ובליטת העמוד ניכר מכל צדדיו. להכי יהיה דינו כקבר סתום שנפש בנוי עליו. לטמא כל המערה שסביב לו. קמ"ל דכיון דהעמוד נעשה ממילא ולא בבנין ממש להכי אין דינו כקבר סתום. דכל כותל שנעשה בידי שמים אף שיש בתוכו אויר טע"ט אין דינו כקבר סתום. וככותל שונית לקמן [רפ"ז וכ"כ מחלקינן בתוספתא לענין דין מחצה על מחצה בין חציצה שבידי אדם או בידי שמים עי' שם פ"ז]. וקמ"ל רישא דטומאה שמונחת תוך כותל שנעשה מאליו. לא הוה כמונחת בכותל שבבנין. שנחשבת כמונחת תוך הבית. וקמ"ל סיפא דטומאה שמונחת תחת עמוד שנעשה מאליו. אע"ג שהעמוד ניכר מכל צדדיו אפ"ה אין דינו כנפש הבנוי על קבר ואינו מתפשט לכל האהלים שסביב לו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת