משנה אהלות ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) אדם וכלים -

נעשין אוהלים - לטמא,

אבל לא - לטהר.

כיצד?

ארבעה נושאין את הנדוד -

טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין,

טומאה על גביו - כלים שתחתיו טמאין.

רבי אליעזר - מטהר.

נתון על ארבעה כלים,

אפילו כלי גללים, כלי אבנים, וכלי אדמה -

טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין,

טומאה על גביו - כלים שתחתיו טמאין.

נתון על ארבעה אבנים,

או על דבר שיש בו רוח חיים -

טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טהורין,

טומאה על גביו - כלים שתחתיו טהורין.

(ב) קוברי המת שהיו עוברין באכסדרה,

והגיף אחד מהן את הדלת, וסמכו במפתח -

אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו - טהור,

ואם לאו - טמא.

וכן חבית של גרוגרות,

או קופה של תבן, שהיא נתונה בחלון -

אם יכולין הגרוגרות והתבן לעמוד בפני עצמן - טהורין,

ואם לאו - טמאין.

בית שחצצו בקנקנים, וטח בטיט -

אם יכול הטיט לעמוד בפני עצמו - טהור,

ואם לאו - טמא.

(ג) כותל המשמש את הבית - ידון מחצה למחצה.

כיצד?

כותל שהוא לאוויר, וטומאה בתוכו -

מחציו ולפנים -

הבית - טמא,

והעומד מלמעלן - טהור.

מחציו ולחוץ -

הבית - טהור,

והעומד מלמעלן - טמא.

מחצה למחצה -

הבית - טמא,

העומד מלמעלן -

רבי מאיר - מטמא,

וחכמים - מטהרין.

רבי יהודה אומר: כל הכותל לבית.

(ד) כותל שבין שני בתים, וטומאה לתוכו -

בית הקרוב לטומאה - טמא,

והקרוב לטהרה - טהור,

מחצה למחצה - שניהם טמאין.

טומאה באחד מהן, וכלים בכותל -

מחציו וכלפי טומאה - טמאין,

מחציו וכלפי טהרה - טהורין,

מחצה למחצה - הרי הן טמאין.

מעזיבה שבין בית לעליה, והטומאה לתוכה -

מחציה ולמטן -

הבית - טמא,

והעליה - טהורה.

מחציה ולמעלן -

עליה - טמאה,

והבית - טהור.

מחצה למחצה - שניהן טמאין.

טומאה באחד מהן, וכלים במעזיבה -

מחציה וכלפי טומאה - טמאין.

מחציה וכלפי טהרה - טהורין.

מחצה למחצה - הרי הן טמאין.

רבי יהודה אומר: כל המעזיבה לעליה.

(ה) טומאה בין הקורות, ותחתיה כקליפת השום -

אם יש שם פותח טפח - הכל טמא.

ואם אין שם פותח טפח - רואין את הטומאה כאילו היא אוטם.

היתה נראית בתוך הבית -

בין כך ובין כך - הבית טמא.

(ו) בית המשמש את הכותל - ידון כקליפת השום.

כיצד?

כותל שבין שני כוכין, או בין שתי מערות -

טומאה בבתים, וכלים בכותל,

ועליהם כקליפת השום - טהורין.

טומאה בכותל, וכלים בבתים,

ועליהן כקליפת השום - טהורין.

טומאה תחת העמוד - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.

(ז) כלים שתחת הפרח - טהורין,

רבי יוחנן בן נורי - מטמא.

הטומאה בכלים שתחת הפרח -

אם יש שם פותח טפח - טמאין,

ואם לאו - טהורין.

שני פרדסקין זה בצד זה, או זה על גבי זה,

נפתח אחד מהן -

הוא והבית - טמא,

וחברו - טהור.

ורואין את הפרדסקין כאילו הן אוטם,

ידון מחצה למחצה - להביא את הטומאה לבית.

הדף הראשי של משנה אהלות ו

משנה אהלות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב