משנה אהלות ו ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ו · משנה ד | >>
כותל שבין שני בתים והטומאה בתוכו, בית הקרוב לטומאה, טמא.
והקרוב לטהרה, טהור.
מחצה למחצה, שניהם טמאין.
טומאה באחד מהן וכלים בכותל, מחציו וכלפי טומאה, טמאיםיג.
מחציו וכלפי טהרה, טהורין.
מחצה למחצה, הרי הן טמאין.
מעזיבה שבין הבית לעליה, טומאה בתוכה, מחציה ולמטן, הבית טמא ועליה טהורה.
מחציה ולמעלן, העליה טמאה והבית טהור.
מחצה למחצה, שניהן טמאיןיד.
טומאה באחד מהן וכלים במעזיבה, מחציה וכלפי טומאה, טמאין.
מחציה וכלפי טהרה, טהורין.
מחצה למחצה, הרי הן טמאין.
רבי יהודה אומר, כל המעזיבה לעליה.
נוסח הרמב"ם
כותל שבין שני בתים, וטומאה לתוכו -
- בית הקרוב לטומאה - טמא,
- והקרוב לטהרה - טהור,
- מחצה למחצה - שניהם טמאין.
- טומאה באחד מהן, וכלים בכותל -
- מחציו וכלפי טומאה - טמאין,
- מחציו וכלפי טהרה - טהורין,
- מחצה למחצה - הרי הן טמאין.
- מעזיבה שבין בית לעליה, והטומאה לתוכה -
- מחציה ולמטן -
- הבית - טמא,
- והעליה - טהורה.
- מחציה ולמעלן -
- עליה - טמאה,
- והבית - טהור.
- מחצה למחצה - שניהן טמאין.
- מחציה ולמטן -
- טומאה באחד מהן, וכלים במעזיבה -
- מחציה וכלפי טומאה - טמאין.
- מחציה וכלפי טהרה - טהורין.
- מחצה למחצה - הרי הן טמאין.
- רבי יהודה אומר: כל המעזיבה לעליה.
פירוש הרמב"ם
זאת ההלכה כולה מבוארת העניין, ולא תצטרך לפירוש.
ואל תתמה היות הכלים יתטמאו בבית טמא ואף על פי שהן בתוך הבניין, לפי שאין היותן תחת הטיט יצילם מן הטומאה, ואמנם יצילם מן הטומאה היותם תחת צמיד פתיל או באוהל אחר לפי מה שקדם, אולם היותן בלועין בבניין הנה לא יצילם. וכבר קדם לך זה השורש בתשיעי מכלים וביארנוהו שם.
ואין הלכה כרבי יהודה:
פירוש רבינו שמשון
כותל המפסיק. בין שני בתים פשוטה היא כל משנה זו. מעזיבה היא תקרה המפסקת בין בית לעליה.
תניא בתוספתא (שם). כותל שבין שני בתים וטומאה בתוכו הבית הקרוב לטומאה טמא והקרוב לטהרה טהור מחצה על מחצה שניהן טמאין רבי אליעזר אומר שורפין עליהן את הטומאה ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש וקדשיו.
עוד תניא בתוספתא וכן היה רבי יהודה אומר כל המעזיבה תשמיש לעליה ומודים חכמים לרבי יהודה בשתי מערות זו על גב זו וטומאה בתחתונה תחתונה וקרקע טמאה עליונה וקרקע טהורה. טומאה בעליונה קרקע ועליונה טמאה קרקע ותחתונה טהורה טומאה ביניהן עליונה טמאה ותחתונה טהורה ודפנה של עליונה טהורה. פי' תחתון וקרקע הוא קרקע של מטה. עליונה וקרקע היינו גגה של תחתונה. כלים הטמונים בתוכם טומאה ביניהם בקרקע של עליונה דהיינו גג של תחתונה והיינו דמודו בה רבנן שכל הקרקע של עליונה כמו לרבי יהודה כל המעזיבה לעליה. דפנה של עליונה גג של עליונה קורא דפנה ואית דגרסי בהדיא וגגה של עליונה טהורה שאין הטומאה בוקעת לגגה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כותל שבין שני בתים - כותל המפסיק בין שני בתים:
בוומאה באחד מהן - באחד מן הבתים:
מעזיבה - תקרה המפסקת בין בית לעליה:
רבי יהודה אומר וכו' - ואין הלכה כר' יהודה:
פירוש תוספות יום טוב
כותל שבין שני בתים כו'. עי' ספ"ב דכלים מ"ז:
וכלים בכותל כו'. ואל תתמה היות הכלים יתטמאו בבית טמא ואע"פ שהן בתוך הבנין לפי שאין היותן תחת הטיט יצילם מן הטומאה. ואמנם יצילם מן הטומאה היותם תחת צמיד פתיל או באהל אחד לפי מה שקדם. אולם היותם בלועים בבנין הנה לא יצילם. הרמב"ם ועיין מ"ש [*בפ"ג מ"ז [ד"ה אין בו] ומ"ש] בפ"ט דכלים משנה ו: [*(מחציה ולמעלן העלייה טמאה). [מחצה למחצה שניהם טמאים כצ"ל] וכתב הכ"מ בפכ"ד מהט"מ איכא למידק מ"ש מדלעיל הטומאה בכותל מחצה על מחצה דחכמים מטהרין העומד מלמעלן [והרמב"ם שם פסק כחכמים דלעיל. וגם העתיק הך דהכא] וצריך לומר דסבר רבינו דטפי שייך לומר בכותל שתכנס טומאה לבית ולא תתפשט למעלה. ממאי דשייך לומר במעזיבה. וצריך טעם למה עכ"ל. ונ"ל לומר טעם בדבר שהכותל בנוי לצורך הבית לבד. משא"כ מעזיבה שבנויה לעלייה. כמו שהיא בנויה לבית]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יג) (על המשנה) בכותל כו'. דאין מציל מהטומאה אלא צמיד פתיל או אוהל אחר, אבל בלועים בבנין לא. הר"מ:
(יד) (על המשנה) טמאין. קשה, מאי שנא מדלעיל, הטומאה בכותל מחצה על מחצה דחכמים מטהרים העומד מלמעלן, ונ"ל דטפי שייך לומר בכותל שתכנס טומאה לבית ולא תתפשט למעלה. [שהכותל בנוי לצורך הבית לבד] משא"כ במעזיבה. שבנויה נמי לעלייה. כ"מ. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
כותל שבין שני בתים וכו' מחצה למחצה שניהם טמאים. בתוספתא רבי אליעזר אומר שורפים עליהם את התרומה ואין חייבים עליהם על טומאת מקדש וקדשיו:
ר' יהודה אומר כל המעזיבה לעליה. בתוספתא ומודים חכמים לרבי יהודה בשתי מערות זו על זו שגג של תחתונה כל הקרקע לעליונה כמו לר' יהודה כל המעזיבה לעלי'. עוד תניא בתוספתא מעזיבה שהיא לאויר העולם פי' שאין עלי' על גבה וטומאה בתוכה מחצי' ולמטה הבית טמא והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טהור מחצי' ולמעלה הבית טהור והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טמא מחצה על מחצה הבית טמא והעומד מלמעלה ר"מ מטמא ור"ש מטהר רבי יהודה אומר כל המעזיבה לבית כיון שאין עלייה על גבה וכן היה ר' יהודה אומר כל המעזיבה תשמיש לעלי' בשיש עלי' על גבה ופי' הר"ש ז"ל רבי מאיר ורבי יהודה לטעמייהו אזלי ור"ש מטהר הוא חכמים מטהרין דמתני' דלעיל ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
טהור: ופשוט דהעומד למעלה בכל מקום טהור:
מחצה למחצה שניהם טמאין: ונ"ל דהא העומד למעלה כנגד הטומאה טהור. ומטעם הנ"ל [סי' ל"א]:
טומאה באחד מהן וכלים בכותל: נ"ל דמדנקט הך דינא דכלים בבבא דכותל בין ב' בתים. ולא בבבא דרישא בכותל שבין בית לשוק. מסתבר דדוקא בכותל שבין ב' בתים אמרינן דכלים שמונחים בהחצי כותל שסמוך להבית הטהור טהורים. דכמונחים באהל הטהור דמי. משום דתשמיש הבית הטהור חשיב כמו תשמיש הבית הטמא. וכיון דמונחים סמוך להבית הטהור. מוכרע טפי דלבית הטהור שייכי. אבל כלים שמונחים בכותל שבין הבית להשוק או לחצר. דאין תשמישן חשוב כל כך כתשמיש הבית [וכמש"ל]. להכי כשהטומאה בבית אף שהכלים מונחים בהחצי שלחוץ. אפ"ה טמאים משום דכמונחים בבית דמי. ואע"ג דבמונח טומאה שם לא שדינן לה בתר הבית. כלי שאני דתשמישי הבית הן. ושייכים טפי להבית:
מעזיבה: שטחין אותה ממעל להתקרה [ב"מ פ"י מ"ב וכלים פ"כ מ"ה]:
שבין הבית לעליה טומאה בתוכה: והיא רצוצה בהמעזיבה:
מחצה למחצה שניהן טמאין: דכמו לעיל במחצה על מחצה שדינן הטומאה כאילו היא בב' הבתים. ה"נ שדינן להטומאה כאילו היא הכא והכא. וטעם הדבר דכמו דהתם ה"ט דמשום דהכותל עשוי לצורך ב' הבתים. ה"נ המעזיבה עשוי לצורך הבית והעליה. דמעזיבה נמי אחזוקי תקרה הוא [כב"מ קי"ז א']:
הרי הן טמאין: דאע"ג דלעיל [מ"ג] בטומאה בכותל מחצה על מחצה. לחכמים טהור העומד מלמעלה. י"ל התם הכותל לצורך הבית עשוי. להכי כל שבתוכה הו"ל כמונח בפנים. אבל הכא המעזיבה לצורך בית ועליה עשויה [כלעיל סי' ל"ט]:
רבי יהודה אומר כל המעזיבה לעליה: אבל בכותל שבין ב' בתים להי נשדיה טפי מלחבריה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת