לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סוטה/פרק שביעי

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שביעי – אילו נאמרין בלשונם

[עריכה]

ירושלמי סוטה, פרק ז, הלכה א

[עריכה]

מתני’: אילו נאמרין בלשונם. ז_אפרשת סוטה, ז_בווידוי מעשר, ז_גוקרית שמע, ז_דותפילה, ז_הוברכת המזון, ז_וושבועת העדות, ז_זושבועת הפיקדון:


גמ’: כתיב (במדבר נשא ה כא) ואמר אל האשה. בכל לשון שהיא שומעת, דברי רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)°. אמר ליה רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, לא צריך פסוק לזה שהרי היא צריכה לקבל ולאמר אמן, ואם אינה מבינה מה שהיא שומעת איך היא עונה אחריו אמן?אם כך למה בא הפסוק? אלא שלא יאמר לה על ידי תורגמן. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם °רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון. לא מצינו שדיבר המקום עם אשה, אלא עם שרה בלבד. והא כתיב (בראשית בראשית ג טז) אל האשה אמר הרבה ארבה וגו'. אמר רבי יעקב דכפר חנין רבי יעקב דכפר חנין°, על ידי אדם התורגמן. והא כתיב (בראשית תולדות כה כג) ויאמר י"י לה, שני גוים בבטנך. אמר רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° הדיבור נפלה לה שהבינה ברוח הקדש. אמר רבי בירי רבי בירי°. כמה כירכורי כירכורים סידר עילות הקדוש ברוך הוא עושה, מפני שמתאוה לשמוע שיחתן של צדקניות לפיכך פנה לאברהם ושאל למה זה צחקה שרה כדי לשמוע תשובתה שאמרה לא צחקתי וכתיב (בראשית וירא יח טו) ויאמר לא כי צחקת. וידוי מעשר דכתיב (דברים כי תבא כו ה) וענית ואמרת, בכל לשון. קרית שמע דכתיב (דברים ואתחנן ו ז) ודברת בם. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. אומר אני, קרית שמע אינו נאמר אלא בלשון הקודש. מאי טעמא? דכתיב(דברים ואתחנן ו ו) והיו הדברים האלה. רבי לוי בר חיתה רבי לוי בר חיתה° אזל לקיסרין. שמע קלון קריין שמע אלוניסתין הלניסטית= יונית. בעא מעכבתון רצה לעכב בהם {{{2}}}. שמע רבי ייסי רבי ייסי° ואיקפד. אמר, וכי כך אומר אני שמי שאינו יודע לקרות אשורית לא יקרינה כל עיקר? אלא יוצא בכל לשון שהוא יודע. השיב רבי ברכיה רבי ברכיה°. והרי גבי מגילת אסתר שנינו שאם היה יודע לקרותה אשורית ולעז, אינו יוצא בה אלא אשורית. ורק אם יודע רק לעז יוצא בלעז אולי אף בקריאת שמע מי שלא יודע אלא לשון לועזית יצא בלשון לועזית, אבל מי שיודע גם אשורית לא יצא אלא באשורית. אמר רבי מנא רבי מנא°. במגילת אסתר, אם יודע לקרות גם אשורית אינו יוצא אלא אשורית.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כט עמוד ב] אבל אם אינו יודע אלא בלעז, יוצא בה בלעז. ואף כן יוצא בה בכל לשון שהוא יודע אבל אם יודע גם אשורית חייב לקרא אשורית. ותפילה. כדי שיהא יודע לתבוע צרכיו. וברכת המזון כדי שיהא יודע למי מברך. ושבועת העדות ושבועת הפקדון משביעין אותו בלשונו. השביען שלא בלשונן ואמרו אמן, הרי אילו פטורין. והתני, שבועת הדיינין, אומרים לעדים, משביעין אנו אותכם, כתנאין שבלבנו ולא כתנאין שבלבכם, רואים שאף שאינם מבינים השבועה חלה? אמר רבי יודן רבי יודן°. אפילו לא אמרו לעדים שמשביעים אותם על תנאים שבליבנו, הרי הם מושבעים על דעת בית דין, חזקה כתניין שבלבנו בית דין משביעו. ולמה הוא מתנה עמו? מפני הדיוטות. שלא יאמרו יש תניין בשבועת, ויחשבו שהם יכולים להתנות בליבם, ויעידו שקר . תני רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° קומי רבי מנא רבי מנא°. והא כתיב (דברים ניצבים כט יד) כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום, רואים שצריך לאמר להם שמשביעם על דעת בית דין. מה את שמע מינה איך הלימוד מהפסוק? אמר ליה הדורות הבאים אחרינו אין בלבם תניי שהרי אינם בחיים. כמו שהדורות הבאים אחרינו אין תנאי בלבם, כך אין תנאי שבלבכם כלום. דעל דעת המקום ועל דעתי אני משביע אתכם

ירושלמי סוטה, פרק ז, הלכה ב

[עריכה]

מתני’: ואילו נאמרים בלשון הקודש. ז_חמקרא הביכורים, ז_טוחליצה, ברכות וקללות, ז_יברכת כהנים, וברכת כהן גדול, ופרשת המלך, ופרשת עגלה ערופה, ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם. מקרא הביכורים מנין? דכתיב (דברים כי תבא כו ה) וענית ואמרת לפני י"י אלהיך ולהלן הוא אומר (דברים כי תבא כז יד) וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם. מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש. אף כאן בלשון הקודש. חליצה מנין? כדתיב (דברים כי תצא כה ט) וענתה ואמרה, ככה יעשה לאיש. ולהלן הוא אומר, וענו הלוים ואמרו. מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש. אף כאן בלשון הקודש. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, כתיב וענתה ואמרה ככה. עד שתאמר בלשון הזה:


גמ’: תני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אין צריך לגזירה שווה אלא כל מקום שנאמר אחד הלשונות הללו, ענייה, אמירה, ככה, וכה, הרי הוא נאמר בלשון הקודש. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. בניין אב שבכולן מדכתיב (שמות יתרו יט יט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול. התיב רבי חגי רבי חגי (אמורא)°. אין תימר על ידי ענייה והכתיב (בראשית חיי שרה כד נ) ויען לבן ובתואל והוא מסתמא דיבר ארמית אין תימר על ידי אמירה והכתיב (בראשית חיי שרה כד נ) ויאמרו מי"י יצא הדבר. והם ודאי דיברו ארמית.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ז_א מיי' פ ג' מהל' סוטה הלכה ז', סמ"ג עשין נו:

2 ז_ב מיי' פי"א מהל' מעשר שני הלכה ה', סמ"ג עשין קלח:

3 ז_ג מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' ס"ב סעיף ב', סמ"ג עשין יח:

4 ז_ד טור ושו"ע או"ח סי' ק"א סעיף ד':

5 ז_ה מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ה סעיף א', סמ"ג עשין כז:

6 ז_ו מיי' פ"ט מהל' שבועות הלכה י"ב, סמ"ג לאוין רמ , סמ"ג לאוין רמא :

7 ז_ז מיי' פ"ז מהל' שבועות הלכה ז', סמ"ג לאוין רמ , סמ"ג לאוין רמא :


[ע"ב]

8 ז_ח מיי' פ"ג מהל' ביכורים הלכה י', סמ"ג עשין קמ:

9 ז_ט מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף כ"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ח, סמ"ג עשין נב:

10 ז_י מיי' פ י"ד מהל' תפילה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף י"ד, סמ"ג עשין כ:


-----------------------------------דף ל

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוטה ל


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד א] אין תימר שלבן ובניו דברו בלשון הקודש. והכתיב (בראשית ויצא לא מז) ויקרא לו לבן יגר שהדותא. ואין תימר שלבן קודם למתן תורה היה ואילו הכלל נאמר על אחר מתן תורה. הרי פרשת וידוי מעשר. הרי הוא לאחר מתן תורה, ונאמר בו ואמרתה והוא נאמר בכל לשון? אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° לא יהא לשון סורסי ארמית סורית קל בעיניך. שבתורה ובנביאים ובכתובים הוא אמור. בתורה כתיב (בראשית ויצא לא מז) ויקרא לו לבן יגר שהדותא. בנביאים כתיב (ירמיהו י', י"א) כדנה תימרון להון. בכתובים כתיב (דניאל ב', ד') וידברו הכשדים למלך ארמית. אמר רבי יונתן דבית גוברין רבי יונתן דבית גוברין°. ארבעה לשונות נאין להשתמש בהן העולם. ואילו הן. לעז יונית לזמר. רומי לקרב. סורסי לאילייה קינות עברי לדיבור. ויש אומרים אף אשורי לכתב. אשורי יש בו כתב ואין בו לשון. עברי יש בו לשון ואין בו כתב. בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי. ולמה נקרא שמו אשורי שהוא מאושר בכתבו. אמר רבי לוי רבי לוי°. על שם שעלה בידם מאשור. כתיב (דברים כי תבא כז יד) וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם. בקולו של רם. מלמד ששיתף הקדוש ברוך הוא קולו עמהן. דבר אחר, קול רם. המעולה שבקולות. אמר רבי יצחק רבי יצחק°, לא קטון ולא גדול אלא בינוני

ירושלמי סוטה, פרק ז, הלכה ג

[עריכה]

מתני’: ברכות וקללות כיצד? כיון שעברו ישראל את הירדן, באו להר גריזים ולהר עיבל שבשומרון, שבצד שכם אצל אלוני מורה. שנאמר (דברים ראה יא ל) הלא המה בעבר הירדן. ולהלן הוא אומר (בראשית לך לך יב ו) ויעבר אברם בארץ. עד מקום שכם, עד אלון מורה. מה אלון מורה האמורה להלן, שכם. אף אלון מורה האמור כאן, שכם:


גמ’: כתיב, הלא המה בעבר הירדן. סימנים נתנה להם תורה, שהוא מן הירדן ולהלן לצד מערב. אחרי הרחק מדרך מבוא השמש. הרחק ממקום שהחמה זורחת. בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה. זה הר גריזים והר עיבל שבין הכותים, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. אין זה הר גריזים והר עיבל של כותים. שנאמר, הלא המה בעבר הירדן. מן הירדן ולהלן סמוך לירדן. אחרי דרך מבוא השמש מקום שהשמש זורחת ואילו שכם. מקום שהחמה שוקעת. בארץ הכנעני, ואילו שכם בין החוי. היושב בערבה. ואילו שכם בין ההרים. מול הגלגל. והרי אין גלגל אצל אלוני מורה. שהגלגל ליד הירדן. וכיוון שהיו בגלגל, אין כאן אלוני מורה שנמצא בשכם. מה מקיים °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס הר גריזים והר עיבל? שתי גבשושיות עשו. וקראו לזה הר גריזים, ולזה הר עיבל. על דעתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, מאה ועשרים מיל הלכו באותו היום. על דעתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד ב] לא זזו ממקומן. תני °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר. לא בא הכתוב אלא להשוות להן את הדרך, דכיוון שענני כבוד פסקו היה צורך להדריך אותם בדרך שתהיה הארץ נוחה לפניהם להיכבש, ולומר, בדרך ילכו ולא בשדות. ביישוב ילכו, ולא במדבר. בערבה ילכו, ולא בהרים. אמר °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון. נמיתי לסופרי כותים, זייפתם תורתכם ולא הועלתם לעצמיכם כלום. שכתבתם בתורתכם, אצל אלוני מורה שכם. ולא חידשתם כלום שהלא ידוע שהוא שכם. אלא שהייתם צריכים לזיף לפי שאין אתם דורשין לגזירה שוה, ואנו דורשין לגזירה שוה. נאמר כאן אלוני מורה, ונאמר להלן אלוני מורה. מה אלוני מורה האמור להלן, שכם. אף אלוני מורה האמור כאן, שכם. וכד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל, ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל אמר. כל ביאות שנאמרו בתורה, לאחר ארבע עשרה שנה נאמרו. שבע שכיבשו, ושבע שחילקו. ודכוותה. לא נאמרו ברכות וקללות, אלא לאחר ארבע עשרה שנה. התיב רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° קומי רבי מנא רבי מנא°. והכתיב (דברים כי תבא כז ד) והיה בעברכם את הירדן, תקימו את האבנים האלה? אמר ליה, אבנים הקימו אותן מיד. ברכות וקללות לאחר ארבע עשרה שנה נאמרו

ירושלמי סוטה, פרק ז, הלכה ד

[עריכה]

מתני’: ששה שבטים עלו לראש הר גריזים. וששה שבטים עלו לראש הר עיבל. והכהנים והלוים והארון עומדין מלמטה באמצע. הכהנים מקיפין את הארון, והלוים את הכהנים, וכל ישראל מיכן ומיכן. שנאמר (יהושע ח', ל"ג) וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון וגו'. הפכו פניכם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה. ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה תועבת י"י מעשה ידי חרש ושם בסתר. והיו אילו ואילו עונין ואומרים אמן. הפכו פניהן כלפי הר עיבל ופתחו בקללה. (דברים כי תבא כז טו) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת י"י וגו'. והיו אילו ואילו עונין ואומרים אמן. עד שגומרין ברכות וקללות:


גמ’: כתיב (דברים כי תבא כז יב) אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימין. מכאן שהלוים היו למעלה וכתיב (יהושע ח לג) וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית ה’. מכאן שהלוים היו למטה. תני °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. אי אפשר לומר לוי למעלן, שכבר נאמר לוי למטן, אי אפשר לומר לוי למטן, שכבר נאמר לוי למעלן. מעתה זקני כהונה ולויה למטן, ושאר כל השבט למעלן. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. אי אפשר לומר לוי למעלן, שכבר נאמר לוי למטן. ואי אפשר לומר לוי למטן, שכבר נאמר לוי למעלן. אמור מעתה, הראוי לשרת למטה. ושאר כל השבט למעלה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. כתיב שמעון ולוי. מה שמעון כולו למעלה, אף לוי כולו למעלה. מה מקיים הדין תנייה נגד הכהנים הלוים? כיי דאמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, בעשרים וארבעה מקומות נקראו הכהנים לויים, וזה אחד מהן. (יחזקאל מ"ד, ט"ו) והכהנים הלוים בני צדוק. יכול אילו שבהר גריזים היו אומרים ברכות, ואילו שבהר עיבל היו אומרים קללות. תלמוד לומר (יהושע ח', ל"ד) הברכה והקללה. אילו ואילו היו אומרים ברכות וקללות דמשמע שמי שאמר הברכות אמר הקללות. יכול משהיו אומרים הברכות היו אומרים הקללות? תלמוד לומר (דברים ראה יא כט) ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל. ברכה אחת, וקללה אחת. יכול אילו שבהר גריזים היו עונין אחר הברכות אמן. ואילו שבהר עיבל היו עונין אחר הקללות אמן? תלמוד לומר (דברים כי תבא כז טו) וענו כל העם ואמרו אמן. אילו ואילו היו עונין אחר הברכות ואחר הקללות אמן. הא כיצד? בשעה שהיו אומרים ברכות, היו הופכין פניהן כלפי הר גריזים. ובשעה שהיו אומרים קללות, היו הופכין פניהן כלפי הר עיבל.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]


-----------------------------------דף לא

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוטה לא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד א] נאמר ברוך בכלל, ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת. ונאמר ברוך בפרט כגון ברוך אשר לא יעשה פסל ומסכה. ארור בכלל וארור בפרט. שש עשרה בריתות על כל דבר ודבר. ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי ארבע, וכולן נמסרו בברכה בכלל בברכה בפרט בארור בכלל בארור בפרט, הרי שש עשרה. וכן בהר סיני וכן בערבות מואב. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היה מוציא של הר גריזים ושל הר עיבל, ומביא של אהל מועד תחתיהן. וכן היה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. אין כל דבר ודבר מן התורה שאין כרות עליו חמש מאות ושבעים ושש בריתות. שתים עשרה בברוך כנגד השבטים, ושתים עשרה בארור. ושתים עשרה בכלל, ושתים עשרה בפרט. הרי ארבעים ושמונה בריתות. ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי מאה ותשעים ושנים בריתות. וכן בהר סיני וכן בערבות מואב הרי חמש מאות ושבעים ושש בריתות. °רבי שמעון בן יהודה איש כפר אמום רבי שמעון בן יהודה איש כפר אמום, אומר משום °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר אם כדברי °רבי שמעון בן יהודה איש כפר אמום רבי שמעון בן יהודה איש כפר אמום שאמר משום °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אין כל דבר ודבר מן התורה שאין כרות עליו ארבעים ושמונה פעמים. ועל כל פעם ופעם, שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים כנגד כל ישראל. עד כדון דברים שנכללו ונפרטו שהרי בכלל נאמר ארור אשר לא יקים את התורה,ונפרטו אחד עשר דברים כגון ארור אשר יעשה פסל. דברים שנכללו ולא נפרטו דהיינו שאר המצוות. מניין שגם עליהם נכרתו כל אותם בריתות? אמר ליה, כן אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° משום °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. כל דבר שהיה בכלל, ויצא מן הכלל ללמד. לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ואותם פרטים שיצאו מלמדים על כל הפרטים. אמר ליה, ולא בדבר אחד שיצא מהכלל נאמר הכלל שדבר שיצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא. דילמא בשני דברים? הרי שני כתובים הבאים כאחד אינם מלמדים, והכא בשני דברים אנן קיימין. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°. מכיון דכתיב בסוף, אמן. אחרי שנאמר ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת, נעשה כמי שכלל את כל התורה התורה וכמי שכולו דבר אחד. כתיב (דברים כי תבא כז כו) ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת. וכי יש תורה נופלת שצריך להקימה? °שמעון בן יקים שמעון בן יקים אומר, זה החזן שהוא עומד ומגביה התורה ומראה לעם. °רבי שמעון בן חלפתא רבי שמעון בן חלפתא אומר, זה הבית דין שלמטן כגון בית המלך ובית הנשיא, שבכוחם להקים את התורה ולמחות בעוברים עליה. דאמר רבי חונה רב הונא° אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. על הדבר הזה כשחלקיהו הכהן קרא לפני המלך יאשיהו את הפסוק, ארור אשר לא יקים, קרע המלך יאשיהו את בגדיו, ואמר עלי להקים. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי תנחום ברבי חייה רבי תנחום ברבי חייה°. למד ולימד ושמר ועשה, והיתה ספיקה בידו להחזיק תלמידי חכמים, ולא החזיק. הרי זה בכלל ארור. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°. לא למד ולא לימד ולא שמר ולא עשה, ולא היתה ספיקה בידו להחזיק, ומסר נפשו והחזיק. הרי זה בכלל ברוך. ואמר רבי חנה רבי חנה° אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייה רבי חייא רבה°. עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות צל לבעלי מצות שמחזיקים תלמידי חכמים, בצילה של בעלי תורה. מאי טעמא? דכתיב (קהלת ז', י"ב) כי בצל החכמה בצל הכסף. ואומר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד ב] (משלי ג', י"ח) עץ חיים היא למחזיקים בה. כתיב, וכל ישראל וזקניו וכו' חציו אל מול הר גריזים והחציו אל מול הר עיבל, מה תלמוד לומר והחציו? אלא מלמד שמעוטין בהר גריזים, ומרובים בהר עיבל. למה שאין שבטו של לוי כולו שם. שאם היה כל שבט לוי כולו שם, היו שוין. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. אפילו אילו היה כל שבטו של לוי שם, לא היו שוין. למה שכבר נפלו משבטו של שמעון עשרים וארבעה אלף בשיטים. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. אילו היה כל שבטו של לוי שם, היו שוין. למה שלא בא משבט ראובן וגד, אלא ארבעים אלף חלוצי צבא. כהנא אמר, כשם שהן חולקין כאן. שמעון לוי יהודה יששכר יוסף ובנימין בהר גריזים, וראובן גד אשר זבולון דן ונפתלי בהר עיבל כך הן חולקין בתחילת החומש השני. בחומש שמות שבתחילת הספר לא נזכרו כסדר לידתם אלא בני לאה לחוד, בני רחל לחוד, ובני השפחות לחוד.אית תניי תני, כשם שהן חולקין כאן. כך הן חולקין בדגלים. בני לאה מיכן. ובני רחל מיכן חד מיכן וחד מיכן. ובני השפחות באמצע. סביב הדגל הראשון היו יהודה יששכר זבולון. סביב הדגל השני ראובן שמעון גד. סביב הדגל השלישי אפרים מנשה בנימין. סביב הדגל הרביעי דן אשר ונפתלי. אמר רבי מתניה רבי מתניה° טעמיה דהדין תנייה דכתיב (ישעיהו מ"ח, י"ב) שמע אלי יעקב עבדי, וישראל מקוראי. מה התקרה הזו הקורות מסודרות כך שעובייה דהן, גבי קוטנה דההן. ועוביה דהן גבי קוטנה דההן. כך גם השבטים חולקו שבטים קטנים צורפו לשבטים גדולים כדי שבכל קבוצה יהיה פחות או יותר מספר שוה. אית תניי תני, כשם שהן חלוקין כאן, כך הן חלוקין באבני אפוד שהשישה שהיו על הר גריזים נכתבו על אבן אחת והשישה שהיו על הר איבל על האבן השניה. כתיב במלואותם. כדי שיהיו עשרים וחמשה אותיות מיכן. ועשרים וחמשה מיכן. והלא אינן אלא ארבעים ותשעה? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, בנימין נכתב בשני יודים דותולדותם כמו שנכתב בלידתו. רבי יהודה בר זבידא רבי יהודה בר זבידא° אמר יוסף נכתב מלא, שנוספה אות לשמו דכתיב (תהלים פ"א, ו') עדות ביהוסף שמו. והלא אם נכתבו כסדר שכאן, אינן אלא עשרים ושלשה מיכן ועשרים ושבעה מיכן?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]


-----------------------------------דף לב

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוטה לב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לב עמוד א] אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, בנימין נכתב חצוי, בנ מיכן ימן מיכן. אמר רבי זבידא רבי זבידא° ויאות. מי כתיב (שמות תצוה כח י) ששה שמותם? לא כתיב אלא משמותם. משמותם ולא כל שמותם. הראשונים נכתבין מימינו של כהן גדול, משמאלו של קורא. והאחרונים נכתבין משמאלו של כהן גדול, מימינו של קורא. הראשונים אינן נכתבין על סדר שיהודה מלך לפיכך הוא נכתב ראשון האחרונים נכתבין על סדר, שתולדותם נאמר בשניים ולא בראשונים

ירושלמי סוטה, פרק ז, הלכה ה

[עריכה]

מתני’: ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח, וסדום בסיד, וכתבו עליהם את כל דברי התורה הזאת בשבעים לשון. שנאמר (דברים כי תבא כז ח) באר היטב. ונטלו את האבנים, ובאו ולנו במקומן:


גמ’: תני, על אבני המלון נכתבו, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, על אבני המזבח נכתבו. מאן דאמר על אבני המלון נכתבו. בכל יום ויום, אומות העולם משלחין נוטריהון סופרים ומשיאין מעתיקים את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון. מאן דאמר על אבני המזבח נכתבו, לא לשעה היו ונגנזו מיד אחר שהקריבו? ואיך הספיקו כל העמים לבא להעתיק את התורה בשפתם. עוד הוא מעשה נסים. נתן הקדוש ברוך הוא בינה בלב כל אומה ואומה והשיאו את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון בזמן הקצר קדם שנגנז המזבח. כתיב (דברים כי תבא כז ב) והיה ביום אשר תעברו את הירדן. והקמת לך אבנים גדולות ושדת אתם בשיד וכתיב (דברים כי תבא כז ב) והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אתם בשיד ובניתה שם מזבח לה’ אלוקיך. מאן דאמר על אבני המלון נכתבו ניחא דכתיב (דברים כי תבא כז ב) ושדת אותם בשיד, שסדו את האבנים כדי שהכתב יהיה ברור . מאן דאמר על אבני המזבח נכתבו. מה מקיים ושדת אותם בשיד שנאמר שוב בבנית המזבח? הרי הסיד ימחק כל מה שנכתב קדם? ששמו סיד בין כל אבן ואבן. אמר רבי שמואל בר נחמני רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° כתיב (ישעיהו ל"ג, י"ב) והיו עמים משרפות סיד. מסיד נטלו איפיפסין גזר דין שלהן למיתה. שיכלו ללמוד ולקים שהרי נכתב על סיד בשפתם, ולא למדו ולא קימו. אמר רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° כתיב (ישעיהו ס', י"ב) והגוים חרוב יחרבו. מחורב נטלו איפיפסין גזר דין שלהן למיתה שלא רצו לקבל תורה. נמצאת אומר, שלשה מיני אבנים הן. אבני המלון. ואבנים שהניח יהושע תחת כפות רגלי הכהנים. ואיסטליות שנתן להן משה. דכתיב הואיל משה באר את התורה, שכתב משה את התורה על שתים עשרה אבנים. אמר רבי חנינן רבי חנינן°. פשיטה לן דארבעה מיני אבנים הן. אמר רבי סימון בר זביד רבי סימון בר זביד° ויאות, דהא שכשעברו ישראל את הירדן ציווה יהושע שירימו י”ב אבנים מן הירדן. וכתיב והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם. על איזה אבנים קאי האי קרא? אין תימר אבני המלון, לשעה היו ונגנזו. אין תימר אבנים שהקים יהושע תחת כפות רגלי הכהנים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לב עמוד ב] משוקעות היו במים. אין תימר איסטליות שנתן להן משה, כבר נכנסו עמהן לארץ קדם. אלא כן אנן קיימין באבנים נוספות שהקים להן יהושע על גב הירדן. תני °רבי יהודה בר אלעאי רבי יהודה בר אלעאי אומר. °אבא חלפתא רבי חלפתא ו°רבי אלעזר בן מתיה רבי אלעזר בן מתיה ו°חנינה בן חכינאי חנינה בן חכינאי עמדו על אותן האבנים, ושיערום כל אחת ואחת משוי ארבעים סאה. מיכן אתה למד כמה היה באשכול, כתיב (יהושע ד', ה') והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו. לא דמי ההוא דטען מן ארעא לכתפיה לההוא דטען מארעא לארכובתיה ומן ארכובתיה לכתפיה לא דמי ההוא דטען מן ארעא לארכובתיה, ומן ארכובתיה לכתפיה לההוא דאוחרן תלי ליה. לא דמי ההוא דאוחרן תלי ליה, לההוא דטעין בתריין. וכל שכן באשכול שנישא בשמונה אנשים וכל אחד עזר לחברו. כתיב (דברים דברים א כג) איש אחד איש אחד לשבט. על דעתיה ד°רבי עקיבא רבי עקיבא, דו אמר לשונות כפולים רבויים הן. עשרים וארבעה מרגלים היו. ששה עשר באשכול, ושמנה בתאנים ורמונים ובנושא כלים. ועל דעתיה ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל דהוא אומר לשונות כפולין הן דיברה תורה כלשון בני אדם. שנים עשר היו. שמונה באשכול, וארבעה בתאנים ורימונים ובנושא כלים. על דעתיה ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל, טורטרין היינו שני עצים מונחים באורך ושנים ברוחב, הרי שמונה קצוות, כלומר, משא של שמונה בני אדם. על דעתיה ד°רבי עקיבא רבי עקיבא, טורטורין וטורטורי טורטורין. כתיב (יהושע ג', ט"ז) ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד. הרחק מאד מאדם העיר אשר מצד צרתן. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. אדם קרייה, וצרתן קרייה. ושנים עשר מיל מזו לזו. מלמד שהיו המים גדושין ועולין כנגד צרתן. וכי איזה קל לרוץ המים או האדם? המים קלים מאדם. תדע לך שהוא כן אלא מלמד שהיו המים גדושין ועולין כיפין על כיפין. רבי לוי רבי לוי° אמר. עד לבו של רקיע. תמן אמרין עד בבל ראו אותם. נאמר כאן הרחק ונאמר להלן (מלכים ב כ', י"ד) מארץ רחוקה מאד באו אלי מבבל. תני °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר. יותר משלש מאות מיל היו המים גדושין ועולין, כיפין על גבי כיפין. עד שראו אותן כל אומות העולם. הדא היא דכתיב (יהושע ה', א') ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן, וכל מלכי הכנעני אשר על הים, את אשר הוביש י"י את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וגו'. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות. אמר להן יהושע. אם אין אתם מקבלין עליכם את הנסתרות, המים באין ושוטפין אתכם. אמר רבי סימון בר זבדא רבי סימון בר זבדא°, ויאות. תדע לך

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]


-----------------------------------דף לג

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוטה לג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד א] שהוא כן. שהרי עכן חטא ורובה של סנהדרין נפלה בעי. אמר רבי לוי רבי לוי°. ביבנה הותרה הרצועה שהתפללו לא להענש על הנסתרות. יצתה בת קול ואמרה, אין לכם עסק בנסתרות

ירושלמי סוטה, פרק ז, הלכה ו

[עריכה]

מתני’: ברכת כהנים כיצד? ז_יאבמדינה אומרים אותה שלש ברכות. ז_יבובמקדש ברכה אחת. ז_יגבמקדש היו אומרים את השם ככתבו, ובמדינה בכינוייו. ז_ידבמדינה כהנים נושאין את ידיהם כנגד כתפותיהן, ז_טוובמקדש על גבי ראשיהן. חוץ מכהן גדול שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ. שנאמר (ויקרא שמיני ט כב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. ברכת כהן גדול ביום הכיפורים כיצד? ז_טזחזן הכנסת נוטל ספר התורה, ונותנו לראש הכנסת. ראש הכנסת נותנו לסגן. והסגן נותנו לכהן גדול. כהן גדול עומד ומקבל וקורא. עומד וקורא אחרי מות, ואך בעשור. וגולל את התורה ומניחו בחיקו ואומר, יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן. ובעשור שבחומש הפיקודים קורא אותו על פה. ומברך עליה שמונה ברכות. על התורה, ועל העבודה, ועל ההודייה, ועל מחילת העון, ועל המקדש, ועל ישראל, ועל הכהנים, ושאר תפילה:


גמ’: אמר רב חסדא רב חסדא°. צער גדול היה להן שהיו מצווין על הנסתרות. תנן, חזן הכנסת נוטל ספר התורה, ונותנו לראש הכנסת. ראש הכנסת נותנו לסגן. והסגן נותנו לכהן גדול. כהן גדול עומד ומקבל וקורא. בכל אתר את אמר הולכין אצל התורה. והכא את אמר מוליכין את התורה אצלן מלך בהקהל וכהן גדול ביום הכיפורים? אלא על ידי שהן בני אדם גדולים, התורה מתעלה בהן. והא תמן בבל מויבלין אוריתא גבי ריש גלותא אף שאינם תלמידי חכמים? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. על ידי שזרעו של דוד משוקע שם, אינון עבדין לו כמנהג אבהתהון. תמן תנינן, מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה, ואף שמדלגין בנביא אין מדלגין מנביא לנביא. ובנביא של תרי עשר מותר. למה אין מדלגין בתורה? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, שאין גוללים ספר תורה ברבים מפני כבוד הציבור . רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בעי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד ב] הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה קרובה ואין צורך לגלול למה אין מדלגים? אלא כדי שישמעו ישראל את התורה על סדר שישראל דורשין סמוכים. והא תנינן קורא אחרי מות ואך בעשור? שנייא הוא שהוא סדרו של יום וכאילו קרא על הסדר. תדע לך דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בכל מקום אינו קורא על פה והכא קורא על פה. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלייא, כד דהיא חדא אורייא  כשיש רק ספר תורה אחד וצריך שתים כגון בשבת וראש חדש, תהא גולל אותו להדי פרוכתא על הבמה.כד אינון תרתי כשיש שני ספרי תורה , תי מייבל חדא ומייתא חדא תביא את השני ותחזיר את הראשון ואל תגלול את הראשון. תני, ומברך עליה שמונה ברכות על התורה. הבוחר בתורה. על העבודה שאותך לבדך ביראה נעבוד. על ההודיה הטוב לך להודות. על מחילת העון מוחל עונות עמו ישראל ברחמים. על המקדש הבוחר במקדש. ואמר רבי אידי רבי אידי° השוכן בציון. ועל ישראל הבוחר בישראל. ועל הכהנים הבוחר בכהנים. ועל שאר תפילה תחינה ובקשה, שעמך ישראל צריכין להוושע לפניך ברוך אתה י"י שומע תפילה

ירושלמי סוטה, פרק ז, הלכה ז

[עריכה]

מתני’: פרשת המלך כיצד? ז_יזמוצאי יום טוב האחרון של חג. בשמיני מוצאי שביעית, ז_יחעושין לו בימה של עץ בעזרה. והוא יושב עליה שנאמר (דברים וילך לא י) מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות וגו'. חזן הכנסת נוטל ספר התורה ונותנו לראש הכנסת. ראש הכנסת נותנו לסגן. והסגן נותנו לכהן גדול. וכהן גדול נותנו למלך. והמלך עומד ומקבל וקורא יושב. אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד, ז_יטושיבחוהו חכמים. וכשהגיע (דברים שופטים יז טו) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא, זלגו עיניו דמעות. אמרו לו אל תתירא אגריפס, אחינו אתה. אחינו אתה:


גמ’: תנן, והמלך עומד ומקבל וקורא יושב. לא כן תני רבי חייה רבי חייא רבה°, לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד? ואמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה. תיפתר שסמך לו בכותל וישב לו אבל לא ישב ממש. והא כתיב (שמואל ב ז יח) ויבא המלך דוד וישב לפני י"י? וקשיא לדריש לקיש ריש לקיש°. אמר אייבו בר נגריי אייבו בר נגריי°, יישב עצמו בתפילה. והא תמן תנינן, יצאה כת הראשונה וישבה לה בהר הבית. השניה בחיל. והשלישית במקומה קא סלקא דעתין שישבה במקומה? אמר רבי נחמן רבי נחמן° בשם רבי מנא רבי מנא°. מי תנינן ישבה לה במקומה. הכוונה עמדה לה במקומה. תנן, אמרו לו אל תירא אגריפס, אחינו אתה. אחינו אתה: תני °רבי חנינה בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל אומר

-----------------------------------דף לד

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוטה לד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד א] הרבה חללים נפלו באותו היום שהחניפו לו

ירושלמי סוטה, פרק ז, הלכה ח

[עריכה]

מתני’: וקורא מתחילת אלה הדברים ועד שמע, ושמע, והיה אם שמוע, עשר תעשר, וכי תכלה לעשר, ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם. ברכות שכהן גדול מברך המלך מברך. אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העון:


גמ’: אמר רבי אבהו רבי אבהו°. ולמה קורין עשר תעשר וכי תכלה לעשר? על ידי שיצאו ישראל משביעית לשמינית שלא לשכח את המעשרות. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ואינו צריך להבדיל הרי זה מוצאי יום טוב? אמר ליה כבר הבדיל מראש: בבית
הדרן עלך פרק אלו נאמרין

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_סוטה/פרק_שביעי"