רמב"ם הלכות שבועות ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר הפלאה · הלכות שבועות · פרק שביעי | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

התובע חבירו בממון שאם הודה בו יהיה חייב לשלם וכפר ונשבע, או שהשביעו התובע וכפר, הרי זה הנתבע הוא חייב בשבועת הפקדון אף על פי שלא ענה אמן, שבשבועת הפקדון אחד הנשבע מפי עצמו ואחד שהשביעו אחר וכפר אע"פ שלא ענה אמן חייב שכפירתו אחר שהשביעו התובע כעניית אמן.

הלכה ב[עריכה]

תבעו בממון שאם יודה לו ויאמר כן הדבר לא יהיה חייב לשלם, כגון שתבעו בקנס שאין אדם משלם קנס ע"פ עצמו, וכפר ונשבע, הרי זה פטור משבועת הפקדון וחייב משום שבועת ביטוי.

הלכה ג[עריכה]

וכן אם תבעו בקרקע או בעבד או בשטר וכפר ונשבע פטור משבועת הפקדון וחייב בשבועת ביטוי שהרי נשבע על שקר.

הלכה ד[עריכה]

ולמה נפטר משום שבועת הפקדון והרי זה אילו הודה חייב היה ומשלם מה שכפר, לפי שנאמר בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבדה הכל מטלטלין שאם יודה בהן יוציא ממון מתחת ידו, ויצאו קרקעות שאין מטלטלין והרי הן לפני בעליהן ובחזקתן, ויצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, ויצאו שטרות שאין גופן ממון.

הלכה ה[עריכה]

אחד הנשבע אחר שתבעו בעל הממון, או הנשבע מעצמו אע"פ שלא תבעו, כיצד כגון שקדם ואמר למה אתה הולך אחרי כלום יש לך בידי ממון שבועה שאין לך בידי ממון, הרי זה חייב בשבועת הפקדון הואיל וכפר ונשבע ואע"פ שלא תבעו זה.

הלכה ו[עריכה]

אחד הנשבע לבעל הממון עצמו או לשלוחו הבא בהרשאתו ששלוחו של אדם כמותו.

הלכה ז[עריכה]

ואינו חייב בשבועת הפקדון עד שישביעו בלשון שהוא מכירה.

הלכה ח[עריכה]

הנשבע שבועת הפקדון במזיד אע"פ שנשבע לשקר והתרו בו עדים בשעת שבועתו אינו לוקה אלא מביא אשמו בלבד, שהרי הכתוב מוציאו מכלל חייבי מלקות וחייבו אשם בין בזדון בין בשגגה כמו שבארנו.

הלכה ט[עריכה]

כפר ונשבע ארבע או חמש פעמים, או שהשביעו התובע ארבע וחמש פעמים והוא כופר על כל אחת ואחת בין בבית דין בין שלא בבית דין הרי זה חייב קרבן אשם על כל שבועה ושבועה, שאילו הודה אחר שכפר היה חייב לשלם אע"פ שכפר בבית דין ונמצא פוטר עצמו בכל כפירה וכפירה מן התשלומין לפיכך חייב על כל שבועה ושבועה.

הלכה י[עריכה]

היו חמשה תובעין אותו ואומרין לו תן לנו פקדון שיש לנו בידך, שבועה שאין לכם בידי אינו חייב אלא קרבן אחד, שבועה שאין לך בידי לא לך ולא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת.

הלכה יא[עריכה]

אמר לו חבירו תן לי פקדון ותשומת יד גזל ואבדה שיש לי בידך, שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת, ואפילו היה לו פרוטה אחת מכולן הרי אלו מצטרפין וחייב.

הלכה יב[עריכה]

שבועה שאין לך בידי פקדון תשומת יד גזל ואבדה חייב על כל אחת ואחת.

הלכה יג[עריכה]

תן לי חטים ושעורים וכוסמין שיש לי בידך, שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת, שבועה שאין לך בידי חטים ושעורין וכוסמין חייב על כל אחת ואחת.

הלכה יד[עריכה]

היו חמשה תובעין אותו ואומרין לו תן לנו פקדון גזל ואבדה ותשומת יד שיש לנו בידך, ואמר לאחד מהן שבועה שאין לך בידי פקדון וגזל ואבדה ותשומת יד ולא לך ולא לך ולא לך הרי זה חייב על כל טענה וטענה לכל אחד ואחד ונמצא זה חייב עשרים אשם.

הלכה טו[עריכה]

טען שאבד הפקדון או כפר בו ונשבע ואחר כך הודה, וחזר וטען שאבד ונשבע וחזר והודה משלם הקרן הראשון וחומש אחד על כל שבועה ושבועה שנאמר וחמישיתיו, התורה רבתה חומשין הרבה על קרן אחד, כיצד היה הקרן ארבעה וכפר ונשבע והודה וחזר וטען שאבד ונשבע וחזר והודה וחזר וטען שאבד ונשבע והודה משלם שבעה וכל כיוצא בזה.

הלכה טז[עריכה]

פחות מפרוטה אינו ממון לפיכך התובע חבירו בפחות מפרוטה או בפחות משוה פרוטה וכפר ונשבע פטור משבועת הפקדון וחייב בשבועת ביטוי.

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.