המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"להום" - להם ומצאנו בלשון ארמי המ"ם במקום הנו"ן כמו וכן אמרין להום (עזרא ה)
"אלה" - בזה לשון ארמי כלשון עברי וכן אלה מאניא (שם)
מצודת דוד
"כדנה" - כן אמר הנביא לישראל שיאמרו אל עכו"ם העובדים לצבא השמים
"אלהים" - האלהים אשר לא עשו את השמים ואת הארץ יהיו נאבדים מן הארץ ומתחת השמים האלה שעשה המקום ב"ה ר"ל מהראוי שיהיה נאבד מהם שם אלהות בכל המקומות שברא אלהי האמתי כי מה להם בהמקומות האלה (ולפי שכן צוה לומר להכשדים אמר בלשון ארמי לשון שמכירים בו הכשדים ולזה פתח ואמר כדנה תאמרון להום ג"כ בלשון ארמי)
"כדנה תאמרון להום", אחר שהם מודים שה' הוא ברא את השמים ואת הארץ א"כ איך תכנו את האלילים בשם אלהים, אחר שלא בראו דבר?, ואף אם תאמרו שבראו עולמות אחרים, מ"מ אחר "ששמיא וארקא לא עבדו", ר"ל השמים והארץ שאנו בם, א"כ "יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה", ר"ל מה להם בשמים וארץ אלה שלא בראו, ישכנו בשמים וארץ האחרים שבראו אותם, לא במקום שאינו שלהם?:
ביאור המילות
"ארקא, ארעא". תרגום של ארץ הוא ארעא, שהוא מענין תחתית, כמו ומלכותא אחרא ארע מנך (דניאל ב' ל"ט), והעתק של ארץ מענין מרוצה הוא ארקא, כמו ערק ואזל לאגמא, וכן בלה"ק העורקים ציה (איוב ל"ו), שהוא לפירושי מרוצה סבובית: