קטגוריה:דניאל ב ד
וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך לעבדך ופשרא נחוא.
וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא לעבדיך לְעַבְדָךְ וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא.
וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א לעבדיך לְעַבְדָ֖ךְ וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא׃
וַֽ/יְדַבְּר֧וּ הַ/כַּשְׂדִּ֛ים לַ/מֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּ/א֙ לְ/עָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛/א ל/עבדי/ך [לְ/עַבְדָ֖/ךְ] וּ/פִשְׁרָ֥/א נְחַוֵּֽא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
וַֽיְדַבְּר֧וּ דרגא (משרת, דרגא 5) הַכַּשְׂדִּ֛ים תביר (משנה, דרגא 3)
לַמֶּ֖לֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֲרָמִ֑ית אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מַלְכָּא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְעָלְמִ֣ין מונח (משרת, דרגא 5) חֱיִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֱמַ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) חֶלְמָ֛א תביר (משנה, דרגא 3)
(לעבדיך) לְעַבְדָ֖ךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
וּפִשְׁרָ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) נְחַוֵּֽא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית: "מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי, אֱמַר חֶלְמָא (לעבדיך) לְעַבְדָךְ וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא".
(ד) וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית: "הַמֶּלֶךְ, לְעוֹלָמִים חֲיֵה! אֱמֹר אֶת הַחֲלוֹם לַעֲבָדֶיךָ, וְאֶת הַפִּתְרוֹן נַגִּיד."
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ופשרא" - ופתרונו כמו ופותר אין אותו (בראשית מ)תרגומו ופשר לית ליה וכן רוב הספר הוא לשון תרגום והוא ארמית ואין צורך להביא ראיה עליהם
מצודת דוד
"וידברו הכשדים" - לזה השיבו הם לפי שהם היותר ראוים לדעת החלום מכל יתר החכמים שבאו על כי יודעים המה מה מהעתידות
"ארמית" - בלשון ארמי והוא לשון כשדים שכולם רגילים בו וכוונתם היה למען ישמעו כולם ואולי יבוש המלך מן העם לבקש תואנה כזאת
"מלכא וגו'" - המלך יחיה עד עולם והוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמרים
"ופשרא נחוא" - והפתרון נגידמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ד) השאלות (ד - ח) מ"ש חלמא אמר, הוא דברי סכלות, הלא אמר להם שרוצה לדעת את החלום מפני שאינו יודע אותו, ואם לא הבינו דבריו איך ענו שנית שיאמר החלום והוא אינו זוכרו?, בפסוק ה' תפס לשון הודעה ובפסוק ו' לשון החויה?:
"ויאמרו הכשדים למלך ארמית", באר הטעם מה שדברו הכשדים ולא החרטומים והאשפים, מפני שדברו ארמית, ובין יתר החכמים היו ממדינות אחרות שלא היו בקיאים היטב בלשון ארמי כמו הכשדים ילידי הארץ, "מלכא לעלמין חיי", באשר לא יכלו לסתור דברי המלך לגמרי, שכבר החליט שלא יאמר להם את החלום ובכ"ז מבקש לדעת פתרונו, וחשבו שהמלך יודע את החלום רק שאינו רוצה להזכירו מפני שהוא חלום רע מבשר מיתת המלך וירא להגידו בפיו דלא לתרע מזליה, ועל צד זה אמרו "מלכא לעלמין חיי" ואל תירא מות, או שעושה זה מפני שרוצה לנסותם אם ידועים תעלומות לב, עז"א "חלמא אמר לעבדיך ופשרא נחוא", אמרו שא"א להם לדעת דבר אשר במחשבה, רק יוכלו לדעת את הפתרון גם בלא החלום, כי באצטגנינות או על ידי כישוף יוכלו לדעת איזה גזרה נגזרה עליו טוב או רע, רק שא"א להם לדעת באיזה דמיון נתלבשה ההודעה בחלום, שהמדמה ירכיב דמיונות רבות בכמה אופנים, למשל שהוראת מיתת המלך יוכל המדמה לצייר ע"י קציצת אילן גדול או נפילת הר או הריגת חיה נוראה, וא"א שידעו באיזה אופן נחקקה גזרה זו בכח הדמיון, ולכן בזאת יאותו שהמלך יאמר החלום לעבדיו האחרים העומדים לפניו, והם יגידו הפשר הגם שלא ישמעו החלום, כי הם יודעים פתרון החלום, ר"ל הגזירה שהודיעו אותו בחלום רק אין יודעים את החלום, ר"ל באיזה צורה ודמיון הלבישו זאת להמדמה בחלום, ואם הוא יאמר החלום בסוד לעבדיו והם יאמרו הפתרון בלא שמיעת החלום יתברר שהפתרון יסכים עם החלום, וזה יובן כי בקל יעשו זה בתחבולה וזיוף, שיאמרו שפתרונם מסכים עם החלום, והגם שיהיה ריחוק ביניהם יחתרו להשוות הדברים בדברים בדוים ומרמה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ב ד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.