ירושלמי סוטה ז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ז · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ז משנה[עריכה]

פרשת המלך כיצד מוצאי י"ט האחרון של חג בשמיני מוצאי שביעי עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה שנאמר (דברים לא) מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות וגו חזן הכנסת נוטל ספר התורה ונותנו לראש הכנסת ראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול נותנו למלך והמלך עומד ומקבל וקורא יושב אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד ושיבחוהו חכמים וכשהגיע (דברים יז) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה

הלכה ז גמרא[עריכה]

לא כן תני רבי חייה לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ואמר ר אמיב שם רבי שמעון בן לקיש אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה תיפתר שסמך לו בכותל וישב לו והא כתיב (שמואל ב ז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה אמר רבי אייבו בר נגריי יישב עצמו בתפילה תמן תנינן יצאה כת הראשונה וישבה לה בהר הבית השניה בחיל והשלישית במקומה רבי נחמן בשם רבי מנא מה תנינן ישבה לה במקומה עמדה לה במקומה תני רבי חנינה בן גמליאל אומר הרבה חללים נפלו באותו היום שהחניפו לו