משנה סוטה ז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ז · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ברכות כז כהן גדול כיצד? חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל וקורא עומד, וקורא (שם טז) "אחרי מות", ו"אך בעשור" (שם כג).

וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר: יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן.

ובעשור שבחומש הפקודים (במדבר כח) קורא על פה, ומברך עליה שמונה ברכות: על התורה, ועל העבודה, ועל ההודיה, ועל מחילת העון, ועל המקדש, ועל ישראלכח, ועל הכהנים, ועל שאר התפילה.

נוסח הרמב"ם

ברכות כוהן גדול כיצד חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכוהן גדול וכוהן גדול עומד ומקבל וקורא עומד קורא אחרי מות (ויקרא טז א) ואך בעשור (ויקרא כג כז) וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר יתר ממה שקראתי לפניכם כתוב ובעשור (במדבר כט ז) שבחומש הפקודים קורא על פה ומברך עליהם שמונה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודיה ועל מחילת העוון ועל המקדש ועל ישראל ועל הכהנים ועל שאר התפילה.


פירוש הרמב"ם

ברכת כהן גדול כיצד חזן הכנסת נוטל ספר תורה כו': קורא על פה לפי שמעקרנו אין גוללין ס"ת בצבור ואי אפשר גם כן שיקרא בשתי תורות לפי שלא יקרא אדם אחד בשתי ס"ת בצבור משום פגם ספר ראשון. ומה שאמר עומד ומקבל ראיה שהוא היה יושב וזה אי אפשר אלא בעזרת נשים לפי שהישיבה אינה מותרת בעזרה אלא למלכי בית דוד כמו שבארנו בפרק שביעי ממסכת כיפורים (הלכה א') א"כ זאת הקריאה היתה בעזרת נשים. ונתינת הספר איש לאיש משום כבוד שנאמר ברוב עם הדרת מלך. ולשון אלו הברכות הראשונה אשר בחר בנו מכל העמים וכו' וקורא בס"ת ומשלים הקריאה ומברך הברכה השניה והיא אשר נתן לנו תורתו תורת אמת וכו' והשלישית רצה ה' אלהינו והרביעית מודים אנחנו לך והחמישית סלח לנו אבינו והששית מתפלל שיתמיד הקב"ה השכינה במקדש וחותם השוכן בציון השביעית מתפלל בקבלת הקרבנות הכהנים ושיברכם האל וירבה אותם וחותם מקדש הכהנים והשמינית מתחנן במה שאפשר לו ומבקש ומתפלל על ישראל שיושיעם הבורא ויתמיד ממשלתם ויגביר אותם על אויביהם וחותם עמך ישראל צריכין להושע בא"י שומע תפלה ומן המפורסם שכל זה היה ביום צום כיפור אחר שהיה משלים עבודת היום כמו שבארנו בפרק שביעי מכיפורים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ברכות כהן גדול - ביוה"ב, לאחר שכלתה עבודת היום קורא בתורה ומברך שמונה ברכות:

חזן הכנסת - שמש הכנסת שטורח עסקי הבנסת עליו להכניס ולהוציא להפשיט את התיבה ולהכין [הכל]:

ראש הכנסת - על פיו נחתכין דברי הכנסת, מי יפרוס על שמע, מי יפטיר בנביא, מי ירד לפני התיבה:

סגן - המוכן תחת כהן גדול. שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו:

והסגן לכהן גדול - וכולן משום כבודו של כהן גדול, דכתיב (משלי יד) ברוב עם הדרת מלך:

וכהן גדול עומד ומקבל - מבלל דיושב היה, שמע מינה בעזרת נשים היה קורא. דאי בעזרת ישראל קיי"ל אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד:

וקורא אחרי מות - שהוא מסדר יום הכיפורים:

ואד בעשור - שבפרשת שור או כשב, דסמוכה היא לפרשת אחרי מות ויבול לגלול ספר תורה לשם בעוד שהמתורגמן מתרגם פסוק אחרון של פרשת אחרי מות, ואין כאן שהות כדי שיפסיק המתורגמן:

וגולל את התורה - ואע"פ שעדיין לא קרא בעשור של חומש הפקודים, יקרא אותה על פה ולא יגלול ס"ת לשם מפני שהוא רחוק ויש שהות שיפסיק התורגמן ואיכא גנאי לצבור. ולקרות בב' ס"ת א"א, לפי שאין אדם אחד קורא בשני ספרי תורה בצבור, משום פגמו של ספר תורה הראשון:

יותר ממה שקריתי לפניכם - מה שאני עתיד לקרות עוד על פה, אל תאמרו שחסר מן הספר הזה לכך איני גוללו שם. וכל כך למה, שלא להוציא לעז על ס"ת:

על התורה - ברכה שלאחריה:

ועל העבודה - רצה ה' אלהינו:

ועל ההודאה - מודים אנחנו לך. ועל מחילת עון. אתה בחרתנו, שחותם בה מלך מוחל וסולח לעונותינו:

ועל המקדש - שתשרה שכינה בבית המקדש, וחותם בה בא"י שוכן בציון:

ועל שיקובל הכהנים - קרבנותיהם ברצון. וחותם בה מקדש הכהנים:

ועל שאר התפלה - שיהו ישראל נושעין מאויביהם. וחותם בה עמך ישראל צריכים ישועה בא"י שומע תפלה:

פירוש תוספות יום טוב

ברכות כ"ג וכו'. לא אתפרש מנלן דאין נאמרין אלא בלשון הקדש. ולפיכך נראה בעיני דאע"ג דקאמר ברכות כ"ג לא קפיד אברכות עצמן אלא על הקריאה מה שהוא קורא בתורה שלא תהא אלא בלשון הקדש. ועל זה אין צריך ראיה כלל. דכיון שהוא קורא בספר תורה והיא אינה כתובה אלא בלשון הקדש. וקיי"ל נמי דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה מבואר שכשהיה קורא בלשון הקדש היה קורא. וראיה לדברי שכן הרמב"ם בסוף פ"ג מהלכות עבודת יוה"כ לא התנה בברכות שיהיו בלשון הקדש. ועוד בריש הל' ברכות שאחר שכתב ברכת הנהנין. וכן ברכות המצות. כתב וכל הברכות כלן נאמרין בכל לשון וכו' ולא הוציא מכללן ברכות כ"ג. ועיין במשנה דלקמן:

חזן הכנסת. עיין ריש פרק ז' דיומא:

והסגן לכהן גדול. פירש הר"ב דכתיב ברוב עם וגו'. וכ"פ הרמב"ם. וביומא מפרש בטעם אחר:

על התורה כו'. פירש הר"ב [ברכה] שלאחריה כו' בכאן מפרש הר"ב כפירש"י והיא שיטת ירושלמי דהכא ודיומא פרק ז'. אבל התם מפרש כפירוש הרמב"ם בפירושו דהכא ודהתם. אבל בחיבורו סוף פ"ז מהלכות עי"כ כתב כשיטת הירושלמי:

ועל ישראל. פירש"י. מתפלל על ישראל וחותם ברוך הבוחר בעמו ישראל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כז) (על המשנה) ברכות כהן גדול. לא אתפרש מנלן דאין נאמרין אלא בלה"ק ולפיכך נראה בעיני דאע"ג דקאמר ברכת כהן גדול לא קפיד אברכות עצמן אלא על הקריאה מה שהוא קורא בתורה שלא תהא אלא בלה"ק וע"ז א"צ ראיה כלל. דכיון שהוא בס"ת והיא אינה כתובה אלא בלה"ק וקיימא לן נמי דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרו על פה מבואר כשהיה קורא, בלשון הקודש היה קורא. וראיה מהר"מ בחבורו כו':

(כח) (על המשנה) ועל ישראל. פירש"י מתפלל על ישראל וחותם ברוך הבוחר בעמו ישראל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ברכות כהן גדול:    לא אתברר לן מנלן דבלשון הקדש. ובגמ' לא נזכר ועיין במ"ש במתני' דבסמוך:

ונותנו לראש הכנסת:    גרסינן דספר לשון זכר. אח"כ מצאתי שכתב ה"ר יהוסף ז"ל כך מצאתי בכל הספרים דגרסינן ונותנו ולקמן גרסינן ומניחיה בחיקו ונראה דלעיל דקאמר נוטל ס"ת קאמר לשון זכר כי סבר הוא נאמר בלשון זכר ספר זה ולקמן שאמר וגולל את התורה ולא אמר ספר אמר לשון נקבה כי תיבת תורה נאמר בו לשון נקבה זאת התורה ע"כ ופשוט הוא:

והסגן לכ"ג:    וכולן משום כבודו של כ"ג ולא משום דראש הכנסת מכבד הסגן בפני כ"ג דלא שמעינן מהכא דחולקין כבוד לתלמיד במקום הרב. ועיין במ"ש ביומא רפ"ז:

וכ"ג עומד ומקבל וקורא:    עומד וקורא אחרי מות וכו' כנ"ל. ואיתה בתוס' פ' כסוי הדם (חולין דף פ"ז.) ואך בעשור שבפ' שור וכו' עד סוף לשון רע"ב ז"ל. אמר המלקט ואהא פריך בגמרא והא תנן בפ' בתרא דמגלה ועד כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסיק התורגמן מכלל דבתורה כלל כלל לא והדר אביי ותריץ שנוייא אחריינא דמתני' מיירי בענין אחד דתרוייהו ענין יום הכפורים וההיא בשני עניינים וכן פירשה שם רע"ב ז"ל וגם ברפ"ז דיומא:

על התורה:    פירש רע"ב ז"ל כאן ברכה שלאחריה והוא פי' רש"י ז"ל וברפ"ז דיומא פי' רע"ב ז"ל שתי ברכות אחת לפניה ואחת לאחריה והוא פי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה גם ביד בספ"ג דהלכות עבודת יום הכפורים. ואיני יודע היכן מצא בתוי"ט שהרמב"ם ז"ל פי' ביד כפי' רש"י ז"ל. ה"ג ועל הכהנים ועל ישראל ועל שאר התפלה:

ועל ישראל:    מפ' בירושלמי הבוחר בישראל:

ועל שאר התפלה:    בברייתא מסיים בה מכאן ואילך אחר שגמר כהן גדול פרשה עם ברכותיה כל אחד ואחד מן הצבור מביא ספר תורה מביתו לעזרה דקסבר אין עירוב והוצאה ליום הכפורים א"נ ירושלים דלתותיה נעולות בלילה ומערבין את כולה וכל זה כדי להראות כל אחד נויו של ס"ת לרבים משום זה אלי ואנוהו:


פירושים נוספים