משנה סוטה ז רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אלו נאמרין בכל לשון פרשת סוטה ווידוי מעשר וקרית שמע ותפילה וברכת המזון ושבועת העדות ושבועת הפיקדון.

(ב) אלו נאמרין בלשון הקודש מקרא בכורים וחליצה ברכות וקללות ברכות כהנים וברכת כוהן גדול ופרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם (ג) מקרא הבכורים כיצד נאמר כאן וענית ואמרת לפני ה' אלוהיך ארמי אובד אבי (דברים כו ה) ולהלן הוא אומר וענו הלויים ואמרו (דברים כז יד) מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש (ד) חליצה כיצד נאמר כאן וענתה ואמרה ככה (דברים כה ט) ולהלן הוא אומר וענו הלויים ואמרו מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש רבי יהודה אומר וענתה ואמרה ככה עד שתאמר בלשון הזה.

(ה) ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן באו להר גריזים ולהר עיבל שבשומרון שבצד שכם אשר אצל אלוני מורה שנאמר הלוא המה בעבר הירדן אחרי דרך . (דברים יא ל) ולהלן הוא אומר ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אילון מורה (בראשית יב ו) מה אילון מורה האמור להלן שכם אף אילון מורה האמור כאן שכם שישה שבטים עלו לראש הר גריזים ושישה לראש הר עיבל והכהנים והלויים והארון עומדים למטה באמצע והכהנים מקיפין את הארון והלויים את הכהנים וכל ישראל מיכן ומיכן שנאמר וכל ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון (יהושע ח לג) הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה והיו אלו ואלו עונים ואומרין אמן הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה (דברים כז טו) והיו אלו ואלו עונים ואומרין אמן עד שגומרין ברכות וקללות ואחר כך הביאו אבנים ובנו את המזבח וסדום בסיד וכתבו עליהן את כל דברי התורה הזאת בשבעים לשון שנאמר באר היטב (דברים כז ח) ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן.

(ו) ברכת כהנים כיצד במדינה אומר אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש אומרים את השם ככתבו ובמדינה בכינוייו במדינה נושאים כהנים את ידיהם כנגד כתפותיהן ובמקדש על גבי ראשיהם חוץ מכוהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ רבי יהודה אומר אף כוהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ שנאמר ויישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם (ויקרא ט כב).

(ז) ברכות כוהן גדול כיצד חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכוהן גדול וכוהן גדול עומד ומקבל וקורא עומד קורא אחרי מות (ויקרא טז א) ואך בעשור (ויקרא כג כז) וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר יתר ממה שקראתי לפניכם כתוב ובעשור (במדבר כט ז) שבחומש הפקודים קורא על פה ומברך עליהם שמונה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודיה ועל מחילת העוון ועל המקדש ועל ישראל ועל הכהנים ועל שאר התפילה.

(ח) פרשת המלך כיצד מוצאי יום טוב הראשון של חג בשמיני במוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה שנאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל ליראות . (דברים לא י-יא) וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכוהן גדול וכוהן גדול נותנו למלך והמלך עומד ומקבל וקורא יושב אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד ושיבחוהו חכמים וכשהגיע לא תוכל לתת עליך איש נוכרי אשר לא אחיך הוא (דברים יז טו) זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתיירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה וקורא מתחילת אלה הדברים (דברים א א) ועד שמע (דברים ו ד) ושמע והיה אם שמוע תשמעו (דברים יא יג) עשר תעשר (דברים יד כב) וכי תכלה לעשר (דברים כו יב) ברכות וקללות עד שהוא גומר את כלם ברכות שכוהן גדול מברך הן המלך מברך אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.

הדף הראשי של משנה סוטה ז