משנה סוטה ז רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) אלו נאמרין בכל לשון -
- פרשת סוטה, ווידוי מעשר,
- וקרית שמע, ותפילה, וברכת המזון,
- ושבועת העדות, ושבועת הפיקדון.
(ב) אלו נאמרין בלשון הקודש -
- מקרא בכורים, וחליצה,
- ברכות וקללות,
- ברכות כהנים, וברכת כוהן גדול,
- ופרשת המלך, ופרשת עגלה ערופה,
- ומשוח מלחמה - בשעה שהוא מדבר אל העם.
(ג) מקרא הבכורים - כיצד?
- נאמר כאן: "וענית ואמרת לפני ה' אלוהיך, ארמי אובד אבי" (דברים כו ה),
- ולהלן הוא אומר: "וענו הלויים, ואמרו" (דברים כז יד),
- מה ענייה האמורה להלן - בלשון הקודש,
- אף כאן - בלשון הקודש.
(ד) חליצה - כיצד?
- נאמר כאן: "וענתה ואמרה, ככה" (דברים כה ט),
- ולהלן הוא אומר: "וענו הלויים, ואמרו",
- מה ענייה האמורה להלן - בלשון הקודש,
- אף כאן - בלשון הקודש.
- רבי יהודה אומר:
- "וענתה ואמרה, ככה" - עד שתאמר בלשון הזה.
(ה) [ג] *הערה 1: ברכות וקללות - כיצד?
- כיון שעברו ישראל את הירדן,
- באו להר גריזים, ולהר עיבל שבשומרון,
- שבצד שכם - אשר אצל אלוני מורה,
- שנאמר: "הלוא המה בעבר הירדן, אחרי דרך" (דברים יא ל) וכו',
- ולהלן הוא אומר: "ויעבור אברם בארץ, עד מקום שכם, עד אלון מורה" (בראשית יב ו),
- מה אלון מורה האמור להלן - שכם,
- אף אלון מורה האמור כאן - שכם.
- שישה שבטים עלו - לראש הר גריזים,
- ושישה - לראש הר עיבל,
- והכהנים, והלוים, והארון - עומדים למטה באמצע,
- והכהנים - מקיפין את הארון
- והלויים - את הכהנים,
- וכל ישראל - מכאן ומכאן,
- שנאמר: "וכל ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו, עומדים מזה ומזה לארון" (יהושע ח לג).
- הפכו פניהם כלפי הר גריזים - ופתחו בברכה:
- "ברוך האיש, אשר לא יעשה פסל ומסכה",
- והיו אלו ואלו - עונים ואומרין אמן.
- "ברוך האיש, אשר לא יעשה פסל ומסכה",
- הפכו פניהם כלפי הר עיבל - ופתחו בקללה:
- "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה" (דברים כז טו),
- והיו אלו ואלו - עונים ואומרין אמן.
- "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה" (דברים כז טו),
- עד שגומרין ברכות וקללות.
- ואחר כך, הביאו אבנים - ובנו את המזבח,
- וסדום - בסיד,
- וכתבו עליהן את כל דברי התורה הזאת - בשבעים לשון,
- שנאמר: "באר היטב" (דברים כז ח).
- ונטלו את האבנים,
- ובאו - ולנו במקומן.
(ו) [ד] ברכת כהנים - כיצד?
- במדינה - אומר אותה שלש ברכות,
- ובמקדש - ברכה אחת.
- במקדש - אומרים את השם ככתבו,
- ובמדינה - בכינויו.
- במדינה - נושאים כהנים את ידיהם כנגד כתפותיהן,
- ובמקדש - על גבי ראשיהם,
- חוץ מכוהן גדול - שאינו מגביה את ידיו, למעלה מן הציץ.
- רבי יהודה אומר:
- אף כוהן גדול - מגביה את ידיו, למעלה מן הציץ,
- שנאמר: "וישא אהרון את ידיו אל העם, ויברכם" (ויקרא ט כב).
- ובמקדש - על גבי ראשיהם,
(ז) [ה] ברכות כוהן גדול - כיצד?
- חזן הכנסת נוטל ספר תורה - ונותנו לראש הכנסת,
- וראש הכנסת - נותנו לסגן,
- והסגן - נותנו לכוהן גדול,
- וכוהן גדול - עומד ומקבל,
- וקורא עומד.
- קורא - "אחרי מות" (ויקרא טז א), ו"אך בעשור" (ויקרא כג כז).
- וגולל את התורה - ומניחה בחיקו,
- ואומר: "יתר ממה שקראתי לפניכם, כתוב".
- ו"בעשור" שבחומש הפקודים - קורא על פה.
- ומברך עליהם - שמונה ברכות,
- על התורה, ועל העבודה,
- ועל ההודיה, ועל מחילת העוון,
- ועל המקדש, ועל ישראל,
- ועל הכהנים, ועל שאר התפילה.
(ח) [ו] פרשת המלך - כיצד?
- מוצאי יום טוב הראשון של חג - בשמיני, במוצאי שביעית,
- עושין לו בימה של עץ - בעזרה,
- והוא יושב עליה,
- שנאמר: "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה, בחג הסוכות, בבוא כל ישראל ליראות" (דברים לא י-יא) וכו'.
- וחזן הכנסת נוטל ספר תורה - ונותנו לראש הכנסת,
- וראש הכנסת - נותנו לסגן,
- והסגן - נותנו לכוהן גדול,
- וכוהן גדול - נותנו למלך,
- והמלך - עומד ומקבל,
- וקורא יושב.
- אגריפס המלך - עמד וקיבל,
- וקרא עומד - ושיבחוהו חכמים.
- וכשהגיע - "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" (דברים יז טו),
- זלגו עיניו דמעות.
- אמרו לו: "אל תתיירא אגריפס,
- אחינו אתה - אחינו אתה".
- וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א א) - ועד "שמע" (דברים ו ד),
- ו"שמע", "והיה אם שמוע תשמעו" (דברים יא יג),
- "עשר תעשר" (דברים יד כב), ו"כי תכלה לעשר" (דברים כו יב),
- ברכות וקללות - עד שהוא גומר את כולם.
- ברכות שכוהן גדול מברך - הן המלך מברך,
- אלא - שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה סוטה ז
משנה סוטה, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב