משנה סוטה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


סוטה פרק ז: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק שביעי ("אלו נאמרין") · >>

פרקי מסכת סוטה: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אלו נאמרין בכל לשון, פרשת סוטה, וידוי מעשר, קריאת שמע, ותפילה, וברכת המזון, ושבועת העדות, ושבועת הפיקדון.

משנה ב[עריכה]

ואלו נאמרין בלשון הקודש, מקרא ביכורים, וחליצה, ברכות וקללות, ברכת כהנים, וברכת כהן גדול, ופרשת המלך, ופרשת עגלה ערופה, ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם.

משנה ג[עריכה]

מקרא בכורים כיצד? (דברים כו) "וענית ואמרת לפני ה' אלהיך", ולהלן הוא אומר (שם כז) "וענו הלוים ואמרו". מה עניה האמורה להלן בלשון הקודש, אף כאן בלשון הקודש.

משנה ד[עריכה]

חליצה כיצד, (שם כה) "וענתה ואמרה", ולהלן הוא אומר: "וענו הלוים ואמרו". מה עניה האמורה להלן בלשון הקודש, אף כאן בלשון הקודש.

רבי יהודה אומר: "וענתה ואמרה ככה", עד שתאמר בלשון הזה.

משנה ה[עריכה]

ברכות וקללות כיצד? כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם שבאצל אלוני מורה, שנאמר (שם יא): "הלא המה בעבר הירדן" וגו', ולהלן הוא אומר (בראשית יב): "ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה".

מה אלון מורה האמור להלן שכם, אף אלון מורה האמור כאן שכם, ששה שבטים עלו לראש הר גרזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל, והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע.

הכהנים מקיפין את הארון, והלויים את הכהנים, וכל ישראל מכאן ומכאן, שנאמר (יהושע ח): "וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון" וגו'.

הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסיכה, ואלו ואלו עונין אמן.

הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה, (דברים כז) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה, ואלו ואלו עונין אמן, עד שגומרין ברכות וקללות.

ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד, וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון, שנאמר (שם) באר היטב, ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן.

משנה ו[עריכה]

ברכת כהנים כיצד? במדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת.

במקדש אומר את השם ככתבו, ובמדינה בכנויו.

במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן, ובמקדש על גבי ראשיהן, חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ.

רבי יהודה אומר, אף כהן גדול מגביה ידיו למעלה מן הציץ, שנאמר (ויקרא ט): "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם".

משנה ז[עריכה]

ברכות כהן גדול כיצד? חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל וקורא עומד, וקורא (שם טז) "אחרי מות", ו"אך בעשור" (שם כג).

וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר: יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן.

ובעשור שבחומש הפקודים (במדבר כח) קורא על פה, ומברך עליה שמונה ברכות: על התורה, ועל העבודה, ועל ההודיה, ועל מחילת העון, ועל המקדש, ועל ישראל, ועל הכהנים, ועל שאר התפילה.

משנה ח[עריכה]

פרשת המלך כיצד? מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה, שנאמר (דברים לא): "מקץ שבע שנים במועד" וגו'.

חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכהן גדול נותנה למלך, והמלך עומד ומקבל וקורא יושב.

אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד, ושיבחוהו חכמים.

וכשהגיע (שם יז) ל"לא תוכל לתת עליך איש נכרי", זלגו עיניו דמעות.

אמרו לו: אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה, אחינו אתה.

וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א) עד "שמע", ו"שמע" (שם ו), "והיה אם שמוע" (שם יא), "עשר תעשר" (שם יד), "כי תכלה לעשר" (שם כו), ופרשת המלך (שם יז), וברכות וקללות (שם כח), עד שגומר כל הפרשה.

ברכות שכהן גדול מברך אותן, המלך מברך אותן, אלא שנותן של רגלים תחת מחילת העון.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה סוטה ז ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אלו נאמרין בכל לשון פרשת סוטה ווידוי מעשר וקרית שמע ותפילה וברכת המזון ושבועת העדות ושבועת הפיקדון.

(ב) אלו נאמרין בלשון הקודש מקרא בכורים וחליצה ברכות וקללות ברכות כהנים וברכת כוהן גדול ופרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם (ג) מקרא הבכורים כיצד נאמר כאן וענית ואמרת לפני ה' אלוהיך ארמי אובד אבי (דברים כו ה) ולהלן הוא אומר וענו הלויים ואמרו (דברים כז יד) מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש (ד) חליצה כיצד נאמר כאן וענתה ואמרה ככה (דברים כה ט) ולהלן הוא אומר וענו הלויים ואמרו מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש רבי יהודה אומר וענתה ואמרה ככה עד שתאמר בלשון הזה.

(ה) ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן באו להר גריזים ולהר עיבל שבשומרון שבצד שכם אשר אצל אלוני מורה שנאמר הלוא המה בעבר הירדן אחרי דרך . (דברים יא ל) ולהלן הוא אומר ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אילון מורה (בראשית יב ו) מה אילון מורה האמור להלן שכם אף אילון מורה האמור כאן שכם שישה שבטים עלו לראש הר גריזים ושישה לראש הר עיבל והכהנים והלויים והארון עומדים למטה באמצע והכהנים מקיפין את הארון והלויים את הכהנים וכל ישראל מיכן ומיכן שנאמר וכל ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון (יהושע ח לג) הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה והיו אלו ואלו עונים ואומרין אמן הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה (דברים כז טו) והיו אלו ואלו עונים ואומרין אמן עד שגומרין ברכות וקללות ואחר כך הביאו אבנים ובנו את המזבח וסדום בסיד וכתבו עליהן את כל דברי התורה הזאת בשבעים לשון שנאמר באר היטב (דברים כז ח) ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן.

(ו) ברכת כהנים כיצד במדינה אומר אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש אומרים את השם ככתבו ובמדינה בכינוייו במדינה נושאים כהנים את ידיהם כנגד כתפותיהן ובמקדש על גבי ראשיהם חוץ מכוהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ רבי יהודה אומר אף כוהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ שנאמר ויישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם (ויקרא ט כב).

(ז) ברכות כוהן גדול כיצד חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכוהן גדול וכוהן גדול עומד ומקבל וקורא עומד קורא אחרי מות (ויקרא טז א) ואך בעשור (ויקרא כג כז) וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר יתר ממה שקראתי לפניכם כתוב ובעשור (במדבר כט ז) שבחומש הפקודים קורא על פה ומברך עליהם שמונה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודיה ועל מחילת העוון ועל המקדש ועל ישראל ועל הכהנים ועל שאר התפילה.

(ח) פרשת המלך כיצד מוצאי יום טוב הראשון של חג בשמיני במוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה שנאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל ליראות . (דברים לא י-יא) וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכוהן גדול וכוהן גדול נותנו למלך והמלך עומד ומקבל וקורא יושב אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד ושיבחוהו חכמים וכשהגיע לא תוכל לתת עליך איש נוכרי אשר לא אחיך הוא (דברים יז טו) זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתיירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה וקורא מתחילת אלה הדברים (דברים א א) ועד שמע (דברים ו ד) ושמע והיה אם שמוע תשמעו (דברים יא יג) עשר תעשר (דברים יד כב) וכי תכלה לעשר (דברים כו יב) ברכות וקללות עד שהוא גומר את כלם ברכות שכוהן גדול מברך הן המלך מברך אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.

פירושים[עריכה]