משנה סוטה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


סוטה פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק שלישי ("היה נוטל") · >>

פרקי מסכת סוטה: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה לתוך כלי שרת, ונותנה על ידה.

וכהן מניח ידו מתחתיה ומניפה.

משנה ב[עריכה]

הניף והגיש, קמץ והקטיר, והשאר נאכל לכהנים.

היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה.

רבי שמעון אומר, מקריב את מנחתה ואחר כך היה משקה, שנאמר (במדבר ה) ואחר ישקה את האשה את המים.

אם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה, כשרה.

משנה ג[עריכה]

עד שלא נמחקה המגילה אמרה איני שותה, מגילתה נגנזת, ומנחתה מתפזרת על הדשן.

ואין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת.

נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני, המים נשפכין ומנחתה מתפזרת על הדשן.

נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערים אותה ומשקין אותה בעל כרחה.

משנה ד[עריכה]

אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות ועיניה בולטות והיא מתמלאת גידין, והם אומרים הוציאוה (הוציאוה), שלא תטמא את העזרה.

אם יש לה זכות, היתה תולה לה.

יש זכות תולה שנה אחת, יש זכות תולה שתי שנים, יש זכות תולה שלש שנים.

מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה.

רבי אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה, כאלו מלמדה תפלות.

רבי יהושע אומר: רוצה אשה בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות.

הוא היה אומר: חסיד שוטה, ורשע ערום, ואשה פרושה, ומכות פרושין, הרי אלו מכלי עולם.

משנה ה[עריכה]

רבי שמעון אומר, אין זכות תולה במים המרים.

ואם אתה אומר: הזכות תולה במים המאררים, מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות, ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו, שאומרים: טמאות הן אלא שתלתה להן זכות.

רבי אומר: הזכות תולה במים המאררים, ואינה יולדת ואינה משבחת, אלא מתנונה והולכת, לסוף היא מתה באותה מיתה.

משנה ו[עריכה]

נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי, הרי היא ככל המנחות ותיפדה.

ואם משקדשה בכלי, הרי היא ככל המנחות ותישרף.

ואלו שמנחותיהן נשרפות: האומרת טמאה אני לך, ושבאו לה עדים שהיא טמאה, והאומרת: איני שותה, ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ושבעלה בא עליה בדרך.

וכל הנשואות לכהנים, מנחותיהן נשרפות.

משנה ז[עריכה]

בת ישראל שנישאת לכהן, מנחתה נשרפת.

וכהנת שנישאת לישראל, מנחתה נאכלת.

מה בין כהן לכהנת? מנחת כהנת נאכלת, מנחת כהן אינה נאכלת.

כהנת מתחללת, וכהן אין מתחלל.

כהנת מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים.

כהן אוכל בקדשי קדשים, ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים.

משנה ח[עריכה]

מה בין איש לאשה?

האיש פורע ופורם, ואין האשה פורעת ופורמת.

האיש מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת את בנה בנזיר.

האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.

האיש מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה.

האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה.

האיש נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה.

האיש נתלה, ואי האשה נתלית.

האיש נמכר בגניבתו, ואין האשה נמכרת בגניבתה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה סוטה ג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) היה נוטל את מנחתה מתוך קפיפה מצרית ונותנה בכלי שרת ונותנה על ידיה וכוהן מניח את ידו תחתיה ומניפה (ב) הניף והגיש וקמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים.

היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך משקה שנאמר ואחר ישקה את האישה את המים (במדבר ה כו) ואם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה (ג) עד שלא נמחקה המגילה אמרה איני שותה מגילתה נגנזת ומנחתה מתפזרת על הדשן ואין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני המים נשפכים ומנחתה מתפזרת על הדשן נמחקה המגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה על כורחה.

(ד) אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות ועיניה בולטות והיא מתמלא גידים והן אומרין הוציאוה הוציאוה שלא תטמא את העזרה אם יש לה זכות הייתה תולה לה יש זכות תולה לה שנה אחת יש זכות תולה שתי שנים יש זכות תולה שלש שנים מיכן אמר בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה רבי אליעזר אומר המלמד את בתו תורה מלמדה תפלות רבי יהושע אומר רוצה אישה בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות והוא היה אומר חסיד שוטה רשע ערום אישה פרושה מכות פרושים הרי אלו מבלי עולם (ה) רבי שמעון אומר אין הזכות תולה במים המאררים אם אומר אתה שהזכות תולה במים המאררים מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות ומוציא אתה שם רע על הנשים הטהורות ששתו ויאמרו טמאות היו אלא שתלת להן זכות רבי אומר הזכות תולה במים המאררים אינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנוונה והולכת וסופה שהיא מתה באותה מיתה.

(ו) נטמאת מנחתה עד שלא קידשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותיפדה משקידשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותישרף ואלו שמנחותיהן נשרפות האומרת טמאה אני לך ושבאו לה עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה ושבעלה אינו רוצה להשקותה ושבעלה בעלה בדרך וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות.

(ז) בת ישראל שנישאת לכוהן מנחתה נשרפת וכוהנת שנישאת לישראל מנחתה נאכלת מה בין כוהן לכוהנת מנחת כוהנת נאכלת ומנחת כוהן אינה נאכלת כוהנת מתחללת ואין כוהן מתחלל כוהנת מיטמאה למתים ואין כוהן מיטמא למתים כוהן אוכל בקדשים ואין כוהנת אוכלת בקדשים.

(ח) מה בין האיש לאישה האיש פורע ופורם ואין האישה פורעת ופורמת האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האישה מדרת את בנה בנזיר האיש מגלח על נזירות אביו ואין האישה מגלחת על נזירות אביה האיש מוכר את בתו ואין האישה מוכרת את בתה האיש מקדש את בתו ואין האישה מקדשת את בתה האיש נסקל ערום ואין האישה נסקלת ערומה האיש נתלה ואין האישה נתלית האיש נמכר בגניבתו ואין האישה נמכרת בגניבתה.

פירושים[עריכה]