משנה סוטה ג דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה סוטה ג דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה לתוך כלי שרת, ונותנה על ידה.

וכהן מניח ידו מתחתיה ומניפה.

משנה ב[עריכה]

הניף והגיש, קמץ והקטיר, והשאר נאכל לכהנים.

היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה.

רבי שמעון אומר, מקריב את מנחתה ואחר כך היה משקה, שנאמר (במדבר ה) ואחר ישקה את האשה את המים.

אם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה, כשרה.

משנה ג[עריכה]

עד שלא נמחקה המגילה אמרה איני שותה, מגילתה נגנזת, ומנחתה מתפזרת על הדשן.

ואין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת.

נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני, המים נשפכין ומנחתה מתפזרת על הדשן.

נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערים אותה ומשקין אותה בעל כרחה.

משנה ד[עריכה]

אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות ועיניה בולטות והיא מתמלאת גידין, והם אומרים הוציאוה (הוציאוה), שלא תטמא את העזרה.

אם יש לה זכות, היתה תולה לה.

יש זכות תולה שנה אחת, יש זכות תולה שתי שנים, יש זכות תולה שלש שנים.

מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה.

רבי אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה, כאלו מלמדה תפלות.

רבי יהושע אומר: רוצה אשה בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות.

הוא היה אומר: חסיד שוטה, ורשע ערום, ואשה פרושה, ומכות פרושין, הרי אלו מכלי עולם.

משנה ה[עריכה]

רבי שמעון אומר, אין זכות תולה במים המרים.

ואם אתה אומר: הזכות תולה במים המאררים, מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות, ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו, שאומרים: טמאות הן אלא שתלתה להן זכות.

רבי אומר: הזכות תולה במים המאררים, ואינה יולדת ואינה משבחת, אלא מתנונה והולכת, לסוף היא מתה באותה מיתה.

משנה ו[עריכה]

נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי, הרי היא ככל המנחות ותיפדה.

ואם משקדשה בכלי, הרי היא ככל המנחות ותישרף.

ואלו שמנחותיהן נשרפות: האומרת טמאה אני לך, ושבאו לה עדים שהיא טמאה, והאומרת: איני שותה, ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ושבעלה בא עליה בדרך.

וכל הנשואות לכהנים, מנחותיהן נשרפות.

משנה ז[עריכה]

בת ישראל שנישאת לכהן, מנחתה נשרפת.

וכהנת שנישאת לישראל, מנחתה נאכלת.

מה בין כהן לכהנת? מנחת כהנת נאכלת, מנחת כהן אינה נאכלת.

כהנת מתחללת, וכהן אין מתחלל.

כהנת מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים.

כהן אוכל בקדשי קדשים, ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים.

משנה ח[עריכה]

מה בין איש לאשה?

האיש פורע ופורם, ואין האשה פורעת ופורמת.

האיש מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת את בנה בנזיר.

האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.

האיש מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה.

האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה.

האיש נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה.

האיש נתלה, ואי האשה נתלית.

האיש נמכר בגניבתו, ואין האשה נמכרת בגניבתה.

<< | משנה סוטה ג דפוסים | >>