משנה סוטה ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ג · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

עד שלא נמחקה המגילה אמרה איני שותהד, מגילתה נגנזתה, ומנחתה מתפזרת על הדשן.

ואין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת.

נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני, המים נשפכין ומנחתה מתפזרת על הדשן.

נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערים ז אותה ומשקין אותה בעל כרחה.

נוסח הרמב"ם

עד שלא נמחקה המגילה אמרה איני שותה מגילתה נגנזת ומנחתה מתפזרת על הדשן ואין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני המים נשפכים ומנחתה מתפזרת על הדשן נמחקה המגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה על כורחה.


פירוש הרמב"ם

( אין פירוש )


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מגילתה נגנזת - בצד ההיכל:

ומנחתה מתפזרת על הדשן - ונשרפת על בית הדשן שהיה בעזרה ששורפים שם פסולי קדשי קדשים, דהואיל וקדשה בכלי שרת טעונה שריפה בעזרה ו:

ואין מגילתה כשרה להשקות [בה] סוטה אחרת - דבעינן כתיבה לשמה, דכתיב (שם) ועשה לה הכהן, כל עשייתה לשמה:

המים נשפכים - דכיון דאמרה טמאה אני, בדוקה ועומדת היא. ומים המרים לא נתנו אלא לברר בהם את הספק:

מערערים אותה - דדלמא טהורה היא, ומחמת בעיתותא קאמרה ח:

פירוש תוספות יום טוב

אמרה איני שותה. ואע"פ שאינה אומרת טמאה אני שאין כופין אותה לשתות כמ"ש הרמב"ם ברפ"ב מה"ס:

מגילתה נגנזת. ופירש רש"י דכל כתבי הקדש שאינן לקרות בהן נגנזין שלא יתבזו. ע"כ. ומ"ש הר"ב בצד ההיכל. ירושלמי והביאוהו התו':

ומנחתה מתפזרת על הדשן. פירש הר"ב ונשרפת כו' דהואיל וקדשה בכלי כו' והאי מתפזרת היינו נשרפת כדאמר לקמן ואלו שמנחותיהן נשרפות וקא חשיב להא האומרת איני שותה:

מערערים אותה. כתב הר"ב דדלמא טהורה היא ומחמת בעתותא קאמרה וכפירש"י. ונראה שנתכוונו להעמיד המשנה כר"ע דף י"ט ע"ב דסבר דאומרת איני שותה כי אומרת מחמת בעתותא הוא דמערערין והכא מחמת ביעתותא אנן קיימין. וא"נ לר"י דסבר דלעולם מערערין. וטעמא מפרשים אליביה דלעולם אע"פ שאין אנו רואין ביעתותא יש לנו לחוש דילמא מחמת ביעתותא:

מערערים לשון ערער תתערר. ירמיה נא [נח]. ובגמרא דף י"ט תניא ר' יהודה אומר כלבוס של ברזל מטילין לתוך פיה שאם נמחקה מגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בע"כ. ומ"ש הרמב"ם בפ"ד מה"ס [מהגמ' דפ"ק ד"ז] ומאיימין עליה ואומרין לה בתי אם ברור לך הדבר שטהורה את. עמדי על בורייך ושתי אל תפחדי לפי שאין המים דומין אלא לסם יבש מונח על בשר חי יש שם מכה מחלחל ויורד. אין שם מכה אין עושה כלום. ע"כ. הוא ענין בפני עצמו לא מכלל הערעור:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) איני כו'. ואע"פ שאינה אומרת טמאה אני שאין כופין אותה לשתות. הר"מ:

(ה) (על המשנה) נגנזת. דכל כתבי הקודש שאינן לקרוא בהן נגנזין שלא יתבזו. רש"י:

(ו) (על הברטנורא) והאי מתפזרת היינו נשרפת כדאימר לקמן ואלו שמנחותיהן נשרפות כו':

(ז) (על המשנה) מערערים. לשון ערער תתערער. שאם נמחקה מגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בע"כ:

(ח) (על הברטנורא) רש"י. ונראה שנתכוונו להעמיד המשנה כר"ע דסבר דאומרת איני שותה כי אומרת מחמת בעתותא הוא דמערערין, והכא מחמת בעתותא אנן קיימינן. וא"נ לר"י דסבר דלעולם. מערערין, וטעמא מפרשים אליביה דלעולם אע"פ שאין אנו רואין בעתותא יש לנו לחוש דלמא מחמת בעתותא:


פירושים נוספים