מהרש"ל על הש"ס/סוטה/פרק ג

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | תוספות שאנץ | הריטב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף יט עמוד ב

מתני' מניח ידו תחתיה ומניפה כו' כצ"ל:

בפיסקא ואחר כך הקריב את מנחתה כשירה ת"ר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה והשאר נאכל כו' דכתיב תורה בסתם מנחה וזאת כו' ממנה וגו' כצ"ל:

בד"ה ואח"כ כו' הקטרה פלוגתא כו' הד"א:

תוס' בד"ה וכהן מניח כו' ולא קתני סתם מכניס כו' כצ"ל:

בא"ד ואינו חוצץ כו'. נ"ב פירוש בתמיה:

בא"ד קרא כדכתיב הס"ד ואח"כ מה"ד הניף והגיש בירושלמי יליף הא דאמרינן בכל המנחות שטעונה תנופה שתנופתה קדמה הגשה והבאתה לרבות כו' כצ"ל:

בא"ד והיכן היא תנופה כבר קדמה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' אלא בודאי כבר קדמה וק"ל:

בד"ה ואחר ישקה כו' ניכר והוי כתב כו' רבנן אמרי מנחת קנאות היא כו' כבר שתית השתא כו' כצ"ל:

דף כ עמוד א

רש"י בד"ה ה"ג כו' וטעה בוהלא כבר כו' לכתחלה ופירוש סדר כו' לא שתשתה מיד אחר המחיקה אלא הא כו' כצ"ל:

בד"ה כולבוס כו' לתוך פיה זקוף. נ"ב פירוש [בל"א צוואנג] וכן פירש בערוך בערך אבן ולפי' התוס' משמע שעשוי כעין געבלכין בל"א וכן נוטה פירש"י:

תוס' בד"ה ור' יהודה כו' מודו נמי הכא דאין כו' מיתתה כצ"ל והס"ד ואח"כ מה"ד חדש בפיר"ח כו' וצ"ל קודם ד"ה ורבי יהודה כו':

בא"ד מערערין והשקה קמייתא לגופו ואמר ליה שבברייתא כו' בעל הגמ' הוא שהשקה בתרא כו' ולית ליה לר"ע מערערין כו' כצ"ל:

מתני' אינה מספקת לשתות כו'. נ"ב קאי אמשקין בעל כרחה וכן ראיתי בירושלמי אבל ברמב"ם וסמ"ג משמע כפשוטו:

רש"י בד"ה מתמלאות כו' שיטה שיטה כו'. נ"ב פי' לשון שוט:

בד"ה ומשוי לה ריש כגון דלת של אחד כצ"ל:

תוס' בד"ה מגילתה כו' היה שם ושם המים כו' כצ"ל:

בא"ד תני יש בהם משום קדושה נמחקה המגילה כו' כצ"ל. ונ"ב נל"ל כמו תניא אידך ודו"ק:

[בד"ה אמר ר"י כו']. עליה שבועה לא עשה ולא כלום א"כ מאי טעמא כו' כצ"ל:

בא"ד לפרשת סוטה אפילו כו'. נ"ב פירוש לפרשת סוטה שבספר תורה:

בא"ד ומחה דבעינן כתב שיכול לימתק וכיון דס"ל מוחקין לה מן התורה קסבור כו' כצ"ל:

דף כ עמוד ב

גמרא ועוויתך במיחן ענין. נ"ב פירוש בחנינת עניים שלא לגבות מהן מסים וארנוניות אפילו אינן ראויין לקבל צדקה וק"ל:

רש"י בד"ה ביעתותא כו' פתאום מרפיא הדמים כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אבל תורה כו' ה"א למעוטי האיך קמא שנכתב שלא לשם אשה כתב רחמנא וכתב ואי לא כתיב אלא וכתב ה"א למעוטי גט של אחרת שאינה שלו כתב רחמנא וכתב לה דממעטינן היו לו שתי נשים וכו' אלמא דממעטינן התם כו' ללאוי יתירא אתא האי וכתב אלא לגופה הלכך לא כו' כצ"ל:

בד"ה ביעתותא בג' כו' כל האנשים מתים כו' כצ"ל:

בד"ה יש זכות כו' זכרון עון ואין בכלל כו' כצ"ל:

דף כא עמוד א

גמ' מאי בוז יבוזו לו. נ"ב סיפא דקרא דלעיל מים רבים לא יוכלו לכבות וגו':

רש"י בד"ה וכתיב כולה מטא כו' נבוכדנצר כצ"ל והס"ד:

בד"ה ואשכחן צ"ל ואשכח:

בד"ה ועדיין אינן כו' ופורענות הס"ד:

תוס' בד"ה מצוה כו' דמצלא הא לא מצלא אלא לפי שעה כצ"ל.  :

דף כא עמוד ב

רש"י בד"ה שמשים צ"ל שמעמיד:

בד"ה רוצה אשה כו' ויהא תיפלות מצוי לה כו' כצ"ל:

בד"ה שמטעים כו' על לא תשא כו'. ונ"ב פירוש וקרינן לא תשיא:

תוס' בד"ה בן עזאי כו' שזכות תולה ירושלמי מטרונה שאלה כו' כצ"ל:

בד"ה יתומים כו' אליבא דרבנן טפי מאליבא דאדמון כצ"ל. ונ"ב נ"ל הפוך והכי פי' הא בנכסים מועטין אליבא דאדמון כמו נכסים מרובין אליבא דרבנן וא"כ מאחר שדברי רבי יוחנן קאי אף אנכסים מרובין כמו שפירשו התוס' א"כ ה"ה בנכסים מועטין אליבא דאדמון ודו"ק. או למחוק כך ולגרוס מאי דוחקיה לפרש אליבא דאדמון כו' כלומר מה דוחק יש לפרש אליבא דאדמון יותר מלדברי רבנן כי תוכל לפרש אליבא דאדמון כמו אליבא דרבנן והיינו כמו שפירשתי:

בד"ה אביי אמר כו' מי קאמר תינסיב. נ"ב פי' לכתחלה:

בא"ד ואי קשיא מדקאמר כו' כרשב"ג כדפסקינן כו' אהלכתא ע"כ תימה לר' כו' כצ"ל:

דף כב עמוד א

רש"י בד"ה שקרא מקרא הס"ד:

בד"ה ושנה משנה הס"ד:

בד"ה כותי כו' כת"ח כצ"ל:

בד"ה רטין תרגום חובר חבר הס"ד:

בד"ה תני תנא כו' שימש תלמוד שנה כו' כצ"ל:

בד"ה שמורין כו' קאמר שמבלין עולם כו' כצ"ל:

בד"ה ואלמנה כו' תמיד הס"ד:

בד"ה כי קאמר מבלי עולם הס"ד:

תוס' בד"ה ר"ש כו' עם הארץ לא משוי ליה כו' כצ"ל:

בד"ה כל שאינו כו' אובדת בתוליה ואלמנה שובבת מי חגלה נסבת שום ביש ותינוק שהוא כו' כצ"ל ונ"ב ירושלמי אלמנה שובבית משום דנסבת שום ביש אומרת חזרתי בתשובה שאיני נשאת לעולם אלא שאלתי נפשי כל ימי חיי לה' ע"כ מצאתי בערוך. ולפי גירסת הערוך משמע שובבות הוא לשון תשובה ואומרת התנצלות התשובה על השם ביש שאומרים עליה מזנה היא שהרי אינה נשאת ולפי גירסת ירושלמי משמע שכך אומרת מי חגלה נסבת שום ביש בתמיה ומ"מ שובבות הוא לשון תשובה כפי' הערוך ודו"ק:

בא"ד שלא בפירקו ומבזה את הגדולים כו' כצ"ל ונ"ב פירוש פליג:

בא"ד רבי פירש. נ"ב פי' מורי פירש:

דף כב עמוד ב

רש"י בד"ה דמשפע הולך כפוף הס"ד:

בד"ה דמטמרא כו' מ"מ לב"ד הגדול. נ"ב פירוש של מעלה:

בא"ד ואינן פרושים הס"ד:

בד"ה ולא ממי כו' תוכן כברן הס"ד:

בד"ה שמעשיהם כו' כפנחס ואיכא דמפרש כו' פירוש היה ינאי מזהיר אותה:

תוס' בד"ה בשווין כו' ורבה גדול העיר כו' כצ"ל:

בד"ה פרוש מאהבה כו' מבעט ז' פרושין הן פרוש שכמי וכו' ובמקום פרוש מדוכיא כתוב פרוש מן הנכייה פרוש נקפי אקיף לי כו' חדא מצוה וחדא חובה ומקיז כו' הנכייה מאן דאית לי מהני מנכי עבד מצוה פרוש אדע חובתי הי דא חובתי עבדית דאעבידא מצוה כוותה פרוש יראה כאיוב פרוש אהבה כאברהם אין לך חביב כו' כצ"ל:

בד"ה לעולם יעסוק כו' נעשית לו סם המות כו' כצ"ל:

בא"ד הרי זה צדיק גמור. נ"ב אבל תוספות פירשו היינו שגמר בלבו בין יחיה בין לא יחיה כו':

בד"ה אלו שמנחותיהם כו' נקט רישא קדש הקומץ כו' כצ"ל:

בד"ה ושבעלה בא כו' תיגלי מלתא למפרע כו' כצ"ל:

בא"ד ונראה דדוקא לגבי שבאו כו'. נ"ב ומתני' איירי כשזינתה בעזרה עי' לעיל דף ו':

בא"ד והאי דלא חשיב במתני' כו' כצ"ל:

דף כג עמוד א

רש"י בד"ה כהנת בת כהן הס"ד:

בד"ה מנחתה כו' לא תאכל אבל כהנת כו' כצ"ל:

בד"ה בקדשי קדשים כו' בכהנים יאכלנה כצ"ל והס"ד:

בד"ה קרי כאן כו' וכל דבש לא תקריבו לה' ה"ל למיכתב למה לי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה האומרת כו' דמיא לאשם תלוי כו' כצ"ל. בד"ה כל הנשואות כו' ודוקא שהיא חייבת כו' וא"ת מאחר כו' כצ"ל:

בד"ה דמסיק להו כו' ומקצתן לאכול ואותן כו' להקטיר אלא דמסיק לשם עצים כו':

בד"ה הקומץ כו' מהו שיחשב להן כו' כצ"ל:

דף כג עמוד ב

רש"י בד"ה מ"ט קאמר מנחת כהנת נאכלת כו' נשואה לכהן אינה נאכלת כליל כו' כצ"ל:

בד"ה לא יחלל כו' א' לה וא' לזרעו כו'. נ"ב טעות הוא אגב שיטפא והארכתי במקומות אחרים:

בד"ה ה"ג כו' לאו מטומאה האמורה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה כהן ולא כו' קנין נפש קנין כספו מעתה כהן ולא כהנת א"ל והכהן כו' כצ"ל:

בד"ה מה בין כו' ולא הזבה כו' ונ"ב פי' אלא בימים:

בא"ד ולא מחוץ לאהלה הס"ד ואת"כ מתחיל דבור חדש האיש מגלח כו':

בד"ה ותלית כו' ולא באשה הס"ד ואח"כ מתחיל דבור חדש בגניבתו כו':