מהרש"ל על הש"ס/סוטה/פרק ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | הריטב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש
על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף לא עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה מי שקינא כו' ור"א לטעמיה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מי שקינא כו' ומוציאה בכתובתה כו' לבית הלל דאמר אפילו אם הקדיחה כו' כצ"ל:


דף לב עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה הא חד כו' ברישא דאי היתה כו' הד"א:

תוס' בד"ה הא חד כו' בכל מקום שהכשירו עדות האשה באין האיש כו' את האיש ליתני עד אחד כו' כצ"ל. נ"ב פי' ליתני במתני':

רש"י בד"ה הכא במאי עסקינן צריך להיות והכא במאי עסקינן כו' ומבטלי לה הס"ד:

בד"ה לקולא להקל מעליה שלא תשתה לא אזלינן כו' והד"א: