מהרש"ל על הש"ס/סוטה/פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | הריטב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש
על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף כד עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה ולא נוטלות כו' שזינתה אסורה ליבמה כו' כן צריך להיות ונ"ב נראה לי:

רש"י בד"ה יכול שאני כו' לחופה ורבי יונתן כו' סד"א:

בד"ה דקידושין דידיה כו' באה לו הס"ד:

תוס' בד"ה ורבי יונתן כו' בפרק אלו הנחנקין גבי איש איש כו' ואת אמו דברה תורה כו' ודרבי יהודה אדרבי יהודה ודרבי יוסי אדרבי יוסי ודרבי שמעון אדרבי שמעון כו' המול ימול דברה תורה כלשון בני אדם אלמא דרבי יוסי לית ליה דברה תורה כו' כצ"ל:


דף כד עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה כשמואל כו' נכסי אחיו ואין חולקין עמו כצ"ל:

תוס' בד"ה ורבי יונתן כו' כל רבויי כרבי יונתן דהכא כו' רבי יונתן נמי מצי למדרש כו' כדקאמרת ולא צריך כו' דאמרינן התם בריש נדרים הניחא למ"ד דברה תורה דאליביה כו' ש"מ לחציה שפחה וחציה בת חורין אלמא אפילו כו' ודריש ליה ר"ע כו' כצ"ל:

בד"ה ורבי יונתן כו' אינה שותה הס"ד ואח"כ מתחיל דבור חדש והאמר רב קנה לכל הני כו':

בד"ה וכשמואל צ"ל כשמואל וצ"ל קודם ד"ה בספרים גרס אי הכי:

בד"ה אי הכי כו' ולא שבש הגרסא כו' כצ"ל:

בד"ה כשמואל כו' אי משום דארוסה קידושין דידיה כו' הא דתנן אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה כגון דבא כו' כצ"ל:

בד"ה אמר לך אנא דאמרי אפילו לרבי יונתן נראה דהכי פירושו לא מיבעיא כו' את אשתו הכי נמי כו' היך עבידא קינא לה ועודה ארוסה כו' ארוסה וכנסה ונסתרה כו' וקינא לה וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו לא קינא לה בעלה ומת ונפלה לפני היבם ולא הספיק כו' וכנסה ומת ונפלה לפני היבם וכנסה ונסתרה משקה אותו על קינויו כצ"ל והס"ד ואח"כ מתחיל דבור חדש שאני התם כו' ושייך הדבור לעמוד שני:


דף כה עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה דתנן לקמן בפרק כשם שהמים בודקין ואח"כ מה"ד אלא לפוסלה מכתובתה ואח"כ מתחיל הדבור שאני התם כו':

בד"ה שמחל על כו' שמחל קודם סתירה כו'. נ"ב דאל"כ איך פשיט מהא דשני תלמידי חכמים כו' דאיירי דוקא לאחר סתירה שנאסרה לו וק"ל:

בד"ה סתמא דמלתא אדם כו' כצ"ל:

בד"ה ב"ש כו' דנכסי ברשותיה קיימא כו' כצ"ל:


דף כה עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה שאינה ראויה לילד רש"י פי' כו' ולפרש"י שתה כוס כו' כצ"ל ונ"ב זה הדבור והדבור שאחריו שייך לעיל במתני':

בד"ה מיתיבי כו' או לא נוטלת כתובתה הרובה שנשא עקרה או זקינה ויש לו אשה ובנים או שותה או לא נוטלות כתובתה מעוברת עצמו או מניקת עצמו או שותה או לא נוטלת כתובתה כהנת לויה כו' לארוסתו ולשומרת יבם שלו ועד שלא כנסה כו' הרובה שנשא עקרה וזקינה ואין לו אשה ובנים לא שותה ולא נוטלת כתובה מעוברת חבירו ומניקת חבירו לא שותה ולא נוטלת כתובה רבי אליעזר כו' ולהחזירה לאחר זמן ותימה אמאי לא תנא כו' כצ"ל והד"א:


דף כו עמוד א[עריכה]

גמ' פיסקא אשת כהן שותה כו' פשיטא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה לא שותות כו' שייך לעמוד ראשון:

תוס' בד"ה לא ישא כו' אל תבא עוד שם ומודים חכמים לרבי אליעזר שאם היו לו בנים ואשה שהיא שותה או לא נוטלת כתובה היו לו אשה ובנים ומתו בין קינוי לסתירה כבר נראית לשתות כצ"ל והס"ד:

בד"ה מעוברת והתם גזירת הכתוב הוא כו' כצ"ל:

בד"ה וזו הואיל כו' כל היכא דקא מסיק אדעתיה כו' ומדריש לדרשא אחריתי כו' כצ"ל. :


דף כו עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ופוסל בתרומה פשיטא אם הוא כו' כצ"ל:

בד"ה דאית ליה כו' שמעינן ליה מיהא דמקנין כו' כצ"ל:

בד"ה ובת כהן כו' ומיניה נפקא לן כו' כצ"ל:

בד"ה מי שיש כו' על ידי כותי הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור ואלא מי כו' למעוטי מאי כצ"ל והס"ד:

בד"ה אתנן כלב שאם אדם אומר לזונה הילך טלה והבעלי לכלבי כצ"ל והס"ד:

תוס' בד"ה אבל הא כו' וכן על מה שאמר איש כו'. נ"ב אם לא יש טעות בכאן נ"ל דה"ק וכן כלומר מה שהקשו התוס' מאלמנה לכהן גדול דאי לאו קרא הוה שותה דלמא נימא דאף בלא מיעוטא לא הוה שותה וקרא בא למעט דאפילו אין מקנין ולאו דוקא קאמר אינה שותה אלא אגב רישא ארוסה ושומרת יבם דנקט אינו שותה הא קינוי מקנין מרבויא ואמרת נקט נמי גבי אלמנה כהאי לישנא א"כ הכא שפיר קמ"ל דמקניא ושותה דלאו דוקא מקניא קאמר כמו שכותבין התוס' בסוף הדבור משום הכי קאמרי וכן כלומר כל מה שממעטין מן הפסוקים איירי הכל בשתייה ולא בקינוי וכן נמי גבי קטן ודו"ק:


דף כז עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה דומה נטענת כו' גנאי כדאמר הס"ד ונמחק שמקלסין אותו:

בד"ה היתה פרוצה כו' משל אחרים הס"ד:

תוס' בד"ה תחת אישה כו' למאי הלכתא הס"ד:

בד"ה רוב בעילות אחר הבעל לא איירי אלא בקלא כו' דרוב בעילות אחר הבעל כו' בפרק אלמנה דכ"ע כו' כצ"ל:

בד"ה אליביה דמ"ד כו' ותימה לרבי כו' כצ"ל: