מהרש"ל על הש"ס/סוטה/פרק ה

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | תוספות שאנץ | רמב"ן | הריטב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף כז עמוד ב

גמ' האמורים בפרשת נטמאה ונטמאה כו' כצ"ל:

שם אשירה לה' כי גאה גאה נמחק. ונ"ב נ"ל טעות:

רש"י בד"ה שתי פעמים כו' ונטמאה ועוד כתיב והיתה אם נטמאה ובגמרא דריש לה ר"ע חד לתרומה כו' משום דשמע לר"ע כו' כצ"ל:

בד"ה שקול משקלו כו' ולכאן לו אני כו' הד"א:

תוס' בד"ה כשם שהמים כו' בין לו בין לאחר. נ"ב פירוש בין נסתרה עמו וזינתה בין זינתה מאחר שהרי משביעין אותה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר וק"ל:

בא"ד אלא אני אומר אם אחרים נסתרה מעתה גרש יהא כו' כצ"ל. ונ"ב אינו רוצה לומר שאם גירש אותה ולא השקה דנימא שתהא מותרת עם אותו שנסתרה ונימא שזינתה מאחר כמו שאנו אומרים כאן היכא שבדקו אותה ולא אותו ומה קושיא היא דלמא לעולם אסרינן מספק ומוקמינן בחזקת שזינתה עמו אבל הכא שהמים לא בדקו אותו איכא הוכחה שהוא נקי. ועוד מאי קמשני כו' דאמרינן שהוא שוגג כו' ולעולם אמרינן שזינתה עמו והלא משביעין אותה להדיא אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אלמא דאיכא למימר שנסתרה עם אחר ומ"מ אסרינן עליו מכח ספק כדפרישית ולנ"ל דקאי על אותם שבדקו אותה כלומר ולא מתה מיד אלא שצבתה ומתנוונת והולכת והוא גירשה תהא מותר לאותו שנסתרה עמו ודו"ק:

בא"ד ואת אמרת הכין הוא שוגג כו' מתחת ידו ואמרינן הכין כו' כצ"ל:

דף כח עמוד א

גמ' שנאמר נטמאה ונטמאה ועדיין תיבעי נטמאה ונטמאה כו' כתיבי חד לידיעה וחד לצוואה וחד לעשייה ורבי כשם כו' כצ"ל:

שם ואידך ההוא דמודע לה כו'. נ"ב אין הפשט שמודיע לה כי מאי איכפת בדידה הלא היא תמות לדיראון אלא כך הוא הלשון דמודע לה רצה לומר אותו הענין מודיע הכהן לכל העומדין משום הכי פרש"י בפ"ק כדי שלא יאמרו כו' אלא על אחרים קאי וק"ל:

רש"י בד"ה שיתא קראי כו' להודיע לנו דבטן כו' המים וגו' לצוואה כו' וחד והשקה את כו'. בד"ה דידיה דבועל כו' וצוואה הס"ד:

בד"ה מגיד לך כו' לה איסורא הס"ד:

תוס' בד"ה אינו דין כו' דעשה בהן אונס כרצון. נ"ב פירש גבי נזיר ילפינן שאפילו באונס נטמא הלך הנזירות וצריך לגלח כו' וגבי פסח לא צריך קרא דפשיטא אפילו נטמאה באונס שלא יכול לעשות פסח וק"ל:

בא"ד טומאת התהום כוודאי לפי שטומאת התהום הוא הלכה ולא סתרינן ק"ו מהלכה כו' כצ"ל:

בא"ד והוא הדין דאין להוכיח משם כו'. נ"ב פי' מאותו ק"ו:

בא"ד והלא אין ללמוד הימנו כו'. נ"ב פירוש מן הלכה:

בא"ד אי מסוטה נימא מה סוטה כו' כצ"ל:

דף כח עמוד ב

רש"י בד"ה ופרכינן כו' להביא בכהונה הס"ד:

בד"ה ותו מיבעי כו' ר"י כצ"ל והס"ד:

תוס' בד"ה ברשות הרבים כו' איזה מכם שניהן מביאין קרבן כו' מסוטה מה התם בועל כו' ובכהאי גוונא לא מדמינן לסוטה ויש לומר כו' על כתיפיו אחד טהור כו' ברה"ר טהור ועוד מפרש התם דין בקעה אחד טהור כו' אלו הן כו' כצ"ל:

דף כט עמוד א

רש"י בד"ה וכהונה מק"ו ולא דריש וי"ו הס"ד:

בד"ה א"ל כו' והיינו תרומה ולא למעוטי כהונה שאין פסול זה בא כו' ואסורה לכהונה כצ"ל והס"ד ואח"כ דומיא דהנך הוא ג"כ הס"ד:

בד"ה ומה טבול כו' שמשו הס"ד:

תוספות בד"ה שכן עשה כו' מצינו אשה. נ"ב פירוש בתמיה:

בא"ד ואסורה לאכול בתרומה כו'. נ"ב פירוש אלמא דתרומה לא תליא בטומאה והשיב מכל מקום לא מצינו אשה שאסורה לביתה ומותרת בתרומה כו' ודו"ק:

בד"ה חד לתרומה כו' פסלי מדרבי יוחנן כו'. ונ"ב פירוש דאמר ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה מי שיש לו בה אלמנות וגרושין כו' והוא הדין חייבי כריתות נמי וק"ל:

דף כט עמוד ב

רש"י בד"ה שכן יש כו' ומהכא נפקא לן כו' כתיב מה שיש לו טהרה כו' כצ"ל:

בד"ה לא ראי כו' ופסיל ולא ראי כו' דליכא למימר כו' כצ"ל:

בד"ה ובכל הספרים כו' וללשון שפירשתי אל תשיבני מה שאומר כלי חרס יוכיח שהיה להביא כו' כצ"ל:

בא"ד שאין זו תשובה. נ"ב פירוש לדברי:

בד"ה צד חמור כו' מאוירו הס"ד:

ד"ה מותר צ"ל שמותר:

בד"ה שלישי שפוסל צ"ל שפסול:

בד"ה מי לא כו' איקרי טמא דכתיב כל אשר כו' כצ"ל:

בד"ה רבי מאיר כו' והנוגע בו פוסל כו'. נ"ב פי' בשני:

בא"ד ולפסול עוד אחד כצ"ל והס"ד:

בד"ה ממאי דרבי יוסי כו' דהא עביד רביעי כו'. נ"ב פי' דאין מחלוקת בין ר"מ לאבא שאול אלא שאבא שאול חשבו כראשון לענין מגע בקודש ור"מ חשבו כשני שפוסל את התרומה ומ"מ שמעינן דעביד רביעי לפי מה שחושבו כשני ודו"ק:

דף ל עמוד א

רש"י בד"ה שלישי הבא כו' אייתי מינה הס"ד:

בד"ה וכי תימא כו' אב הטומאה הס"ד:

בד"ה כל הטעון כו' שנים הטעינום הס"ד:

בד"ה דאם איתא כו' בחולין הס"ד:

בד"ה רבי יהושע כו' ומאכל ראשון לא עביד כו' כצ"ל:

בד"ה בחולין שנעשו כו' שהבעל כהן ורגיל כו' כצ"ל:

בד"ה שלשתן שוין כו' של קודש הס"ד ואח"כ מה"ד מטמא שנים כו'. ונ"ב פי' כל ראשון אפילו חולין ודו"ק:

בא"ד דהוה ליה שלישי הס"ד:

תוס' בד"ה שלישי הבא כו' ממחוסר כפורים שצריך כו' כצ"ל:

דף ל עמוד ב

רש"י בד"ה רבי אליעזר כו' והיכא מקיפה לה כו' ובין העיסה הטמאה כו' כצ"ל:

בד"ה ואב"א חולין בחולין והכא כו' הד"א:

בד"ה כסופר כו' פרוס החג לפני החג כו'. נ"ב ובדוכתי אחריתי פי' לפי של' יום לפני פסח דורשין בהלכות פסח אם כן ט"ו ימים שהוא החצי קרוי פרוס החג:

בד"ה לאמור כו' ולאמור דפתח משה כצ"ל:

תוס' בד"ה רבי מאיר כו' מפיו דמשמע יונקים כו' כצ"ל:

דף לא עמוד א

גמ' ליראיך וחד אמר כו' כצ"ל:

שם ויעלצו בך אוהבי שמך וגו' נמחק:

רש"י בד"ה הכי נמי דלא הוא והכי אמר קרא כו' כצ"ל:

בד"ה לאלפים לאוהבי שמך כו' כצ"ל:

בא"ד לפרוש מאהבה כו'. נ"ב דלעיל דף כ"ג ע"א:

תוס' בד"ה גדול העושה כו' קרי וגחיך. נ"ב פי' צהל ושמח:

בא"ד רחמתיה בכל לבי רחמתיה בכל ממוני בכל נפשי לא הות כדין לי וכיון דמטית ליה בכל נפשי ואתית כו' כצ"ל: