משנה סוטה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


סוטה פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק חמישי ("כשם שהמים") · >>

פרקי מסכת סוטה: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

כשם שהמים בודקין אותה, כך המים בודקין אותו, שנאמר (במדבר ה) "ובאו... ובאו".

כשם שאסורה לבעל, כך אסורה לבועל, שנאמר (שם) "נטמאה", "ונטמאה", דברי רבי עקיבא.

אמר רבי יהושע, כך היה דורש זכריה בן הקצב.

רבי אומר: שני פעמים האמורים בפרשה, "אם נטמאה" "נטמאה", אחד לבעל ואחד לבועל.

משנה ב[עריכה]

בו ביום דרש רבי עקיבא: (ויקרא יא) "וכל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא", אינו אומר "טמא" אלא "יטמא", לטמא אחרים; לימד על כיכר שני שמטמא את השלישי.

אמר רבי יהושע: מי יגלה עפר מעיניך, רבן יוחנן בן זכאי, שהיית אומר, עתיד דור אחר לטהר כיכר שלישי, שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא; והלא עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא, שנאמר: "כל אשר בתוכו יטמא".

משנה ג[עריכה]

בו ביום דרש רבי עקיבא (במדבר לה): "ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה" וגו', ומקרא אחר אומר (שם): "מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב".

אי אפשר לומר אלף אמה, שכבר נאמר אלפיים אמה, ואי אפשר לומר אלפיים אמה, שכבר נאמר אלף אמה.

הא כיצד? אלף אמה מגרש, ואלפיים אמה תחום שבת.

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אלף אמה מגרש, ואלפיים אמה שדות וכרמים.

משנה ד[עריכה]

בו ביום דרש רבי עקיבא (שמות טו): "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר", שאין תלמוד לומר "לאמר"; ומה תלמוד לומר "לאמר"? מלמד שהיו ישראל עונין אחריו של משה על כל דבר ודבר, כקורין את ההלל, לכך נאמר "לאמר".

רבי נחמיה אומר: כקורין את שמע, ולא כקורין את ההלל.

משנה ה[עריכה]

בו ביום דרש רבי יהושע בן הורקנוס: לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אלא מאהבה, שנאמר (איוב יג): "הן יקטלני לו איחל".

ועדיין הדבר שקול, לו אני מצפה או איני מצפה? תלמוד לומר (איוב כז): "עד אגוע לא אסיר תומתי ממני", מלמד שמאהבה עשה.

אמר רבי יהושע: מי יגלה עפר מעיניך, רבן יוחנן בן זכאי, שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה, שנאמר (איוב א): "איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע"; והלא יהושע תלמיד תלמידך לימד שמאהבה עשה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה סוטה ה ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כשם שהמים בודקין אותה כך היו בודקין אותו שנאמר ובאו (במדבר ה כב) ובאו (במדבר ה כז) כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל שנאמר נטמאה (שם) נטמאה (במדבר ה כט) דברי רבי עקיבה אמר רבי יהושע כך היה דורש זכריה בן הקצב רבי אומר שני פעמים האמורים בפרשה נטמאה נטמאה אחד לבעל ואחד לבועל.

(ב) בו ביום דרש רבי עקיבה וכל כלי חרש אשר ייפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא (ויקרא יא לג) אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא את אחרים לימד על הכיכר השני שיטמא את השלישי אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית אומר עתיד דור האחרון לטהר את הכיכר השלישי שאין לו מן התורה והרי עקיבה תלמידך הביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר כל אשר בתוכו יטמא.

(ג) בו ביום דרש רבי עקיבה ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה . (במדבר לה ה) ומקרא אחר אומר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב (במדבר לה ד) אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפיים אמה ואי אפשר לומר אלפיים אמה שכבר נאמר אלף אמה סביב ולמה נאמר אלף אמה ולמה נאמר אלפיים אמה אלא אלף אמה מגרש ואלפיים אמה תחום השבת רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אלף אמה מגרש ואלפיים אמה שדות וכרמים.

(ד) בו ביום דרש רבי עקיבה אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמור (שמות טו א) אלא שאין תלמוד לומר לאמור ולמה נאמר לאמור אלא שהיו ישראל עונים אחריו של משה על כל דבר ודבר כקורים את ההלל אשירה לה' כי גאה גאה (שם) לכך נאמר לאמור רבי נחמיה אומר כקורים את שמע היו קורים לא כקורים את ההלל.

(ה) בו ביום דרש רבי יהושע בן הורקנוס שלא עבד איוב את המקום אלא מאהבה שנאמר הן יקטלני לו אייחל (איוב יג טו) עדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה לו תלמוד לומר עד אגווע לא אסיר תומתי ממני (איוב כז ה) ללמד שמאהבה עשה אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה שנאמר ירא אלוהים (איוב א א איוב א ח איוב ב ג) והרי יהושע תלמיד תלמידך לימד שמאהבה עשה.

פירושים[עריכה]