לדלג לתוכן

משנה סוטה ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) כשם - שהמים בודקין אותה,

כך - היו בודקין אותו,
שנאמר: "ובאו" (במדבר ה כב) "ובאו" (במדבר ה כז).
כשם - שהיא אסורה לבעל,
כך - היא אסורה לבועל,
שנאמר: "נטמאה" (שם) "נטמאה" (במדבר ה כט),
דברי רבי עקיבה?
אמר רבי יהושע:
כך היה דורש זכריה בן הקצב.
רבי אומר:
שני פעמים האמורים בפרשה "נטמאה" "נטמאה" -
אחד לבעל - ואחד לבועל.


(ב) בו ביום, דרש רבי עקיבה -

"וכל כלי חרש, אשר יפל מהם אל תוכו, כל אשר בתוכו יטמא" (ויקרא יא לג),
אינו אומר "טמא" - אלא "יטמא",
לטמא את אחרים,
לימד על הכיכר השני - שיטמא את השלישי.
אמר רבי יהושע:
מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי,
שהיית אומר: עתיד דור האחרון, לטהר את הכיכר השלישי - שאין לו מן התורה,
והרי עקיבה תלמידך, הביא לו מקרא מן התורה - שהוא טמא,
שנאמר: "כל אשר בתוכו יטמא".


(ג) בו ביום, דרש רבי עקיבה -

"ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה" (במדבר לה ה) וכו',
ומקרא אחר אומר: "מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב" (במדבר לה ד),
אי אפשר לומר אלף אמה - שכבר נאמר אלפיים אמה,
ואי אפשר לומר אלפיים אמה - שכבר נאמר אלף אמה סביב,
ולמה נאמר אלף אמה?
ולמה נאמר אלפיים אמה?
אלא אלף אמה - מגרש,
ואלפיים אמה - תחום השבת.
רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר:
אלף אמה - מגרש,
ואלפיים אמה - שדות וכרמים.


(ד) בו ביום, דרש רבי עקיבה -

"אז ישיר משה ובני ישראל, את השירה הזאת לה', ויאמרו לאמור" (שמות טו א),
אלא שאין תלמוד לומר "לאמור",
ולמה נאמר "לאמור"?
אלא שהיו ישראל עונים אחריו של משה - על כל דבר ודבר,
כקורים את ההלל - "אשירה לה', כי גאה גאה" (שם),
לכך נאמר "לאמור".
רבי נחמיה אומר:
כקורים את שמע - היו קורים,
לא כקורים את ההלל.


(ה) בו ביום, דרש רבי יהושע בן הורקנוס -

שלא עבד איוב את המקום - אלא מאהבה,
שנאמר: "הן יקטלני, לא איחל" (איוב יג טו),
עדיין הדבר שקול,
לו אני מצפה - או איני מצפה לו?
תלמוד לומר "עד אגווע, לא אסיר תומתי ממני" (איוב כז ה),
ללמד - שמאהבה עשה.
אמר רבי יהושע:
מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי,
שהיית דורש כל ימיך,
שלא עבד איוב את המקום - אלא מיראה,
שנאמר: "ירא אלוהים" (איוב א א),
והרי יהושע תלמיד תלמידך לימד - שמאהבה עשה.


הדף הראשי של משנה סוטה ה