משנה סוטה ה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ה · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בו ביום דרש רבי יהושע בן הורקנוס: לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אלא מאהבה, שנאמר (איוב יג): "הן יקטלני לו איחל".

ועדיין הדבר שקול, לו אני מצפה או איני מצפה? תלמוד לומר (איוב כז): "עד אגוע לא אסיר תומתי ממני", מלמד שמאהבה עשה.

אמר רבי יהושע: מי יגלה עפר מעיניך, רבן יוחנן בן זכאי, שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה, שנאמר (איוב א): "איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע"; והלא יהושע תלמיד תלמידך לימד שמאהבה עשה.

נוסח הרמב"ם

בו ביום דרש רבי יהושע בן הורקנוס שלא עבד איוב את המקום אלא מאהבה שנאמר הן יקטלני לו אייחל (איוב יג טו) עדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה לו תלמוד לומר עד אגווע לא אסיר תומתי ממני (איוב כז ה) ללמד שמאהבה עשה אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה שנאמר ירא אלוהים (איוב א א איוב א ח איוב ב ג) והרי יהושע תלמיד תלמידך לימד שמאהבה עשה.

פירוש הרמב"ם

בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא כו': לו אפילו שהוא כתוב באל"ף הנה הוא מורה לפעמים על הין ואפילו שהוא כתוב בוי"ו הרי הוא מורה על הלאו לפעמים וכבר זכר טעם זה המדבר באותיות הנח ולפיכך מה שאמר לא איחל לא היה כתיבתו אצלו באל"ף או בוי"ו ממה שיסור הספק בין הלאו וההין. ואמר בשביל ר"ע תלמידך לרוב מעלתו לפי שר"ע תלמיד רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי אליעזר תלמיד רבן יוחנן בן זכאי ולא חשש לזה השיעור בר' יהושע בן הורקנוס אבל אמר תלמיד תלמידך כמו שהיה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מאהבה - שאהב את המקום:

שקול - משקלו שוה אינו מכריע לכאן ולכאן. יש לו הכתוב בוי"ו ומשמעותו כאילו היה לא באל"ף. ויש לא באל"ף ומשמעותו כאילו כתוב בוי"ו יא. הן יקטלני, הלא הוא הורגני לא איחל לו עוד. או לו אני מיחל:

מיראה - מדאגת פורענות שלא תבא עליו:

ירא אלהים - ולא אוהב אלהים:

פירוש תוספות יום טוב

ועדיין הדבר שקול. פירש הר"ב יש לו הכתוב בוי"ו ומשמעותו כאילו הוא לא באל"ף. ויש לא באל"ף וכו'. וכן כתב הרמב"ם. ובגמ' לא מייתי אלא בכל צרתם לא צר (ישעיה ס"ג) דכתיב באל"ף וכתיב (שם) ומלאך פניו הושיעם. אלא דמשמע הכי ומשמע הכי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על הברטנורא) וכ"כ הר"מ. ובגמרא לא מייתי אלא בכל צרתם לא צר (ישעיה ס"ג) דכתיב באל"ף כו' (שם) ומלאך פניו הושיעם, אלא דמשמע הכי ומשמע הכי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

דרש ר' יהושע:    ס"א ל"ג רבי:

מאהבה:    פי' רש"י ז"ל שאוהב את המקום ע"כ. נראה שבא למעט שלא נפרש מאהבת שכר המצות שאותו הוא אחד משבעה פרושים הגרועים כדמוכח פ' היה נוטל (סוטה דף כ"ב.) אח"כ מצאתי שכן פי' רש"י ז"ל בגמ' בסוף פירקין ואעפ"י שבמתני' פירש מיראה מדאגת פורענות שלא תבוא עליו בסוף פירקין פי' מיראתו של המקום שמוראו גדול ומוטל על הבריות ע"כ:

תלמיד תלמידך:    תלמידו של ר' עקיבא היה רש"י ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל פירש דברבי עקיבא שנה תלמידך אע"פ שהוא ג"כ היה תלמיד תלמידו לרוב מעלתו של ר' עקיבא. אבל בר' יהושע בן הורקנוס לא חשש ושנה תלמיד תלמידך כמו שהיה ע"כ:

לימד שמאהבה עשה:    בגמ' בברייתא דריש ר"מ נאמר ירא אלהים באברהם ונאמר ירא אלהים באיוב מה ירא אלהים האמור באברהם מאהבה דהכי כתיב ביה בהדיא זרע אברהם אוהבי אף ירא אלהים האמור באיוב מאהבה וגדול העושה מאהבה שהוא לאלפים כדכתיב לאלפים לאוהבי ועושה מיראה כתיב ביה ולשומרי מצותי לאלף דור:


פירושים נוספים