רמב"ם על סוטה ה
סוטה פרק ה[עריכה]
- ראו גם: נוסח המשנה סוטה ה רמבם
משנה א[עריכה]
בודקין אותו - רוצה לומר בזה שימות מי שזנה עמה, כמו שתמות היא כששותה.
ואין בין רבי ובין רבי עקיבא מחלוקת בדין, ואמנם חולקין בראיית הדין, וסיבת מחלוקתם וראיית כל אחד מהם נכונה לפי שיטת התלמוד, ולא נזכיר מהם בזה המקום כדי שלא יאריך הדבור ותמעט התועלת.
משנה ב[עריכה]
השרץ מאבות הטומאות, וכשנפל לאויר כלי חרס ואפילו שלא נגע בגבו נטמא זה הכלי כמו שיתבאר בפרק שני מכלים, ויחזור זה הכלי ראשון לטומאה, והאוכל שבו שני לטומאה מפני שנטמא בכלי שהוא ראשון, ואמר שכל מה שיש בזה הכלי שהוא שני כמו שבארנו.
יטמא זולתו - רוצה לומר שהוא יטמא אוכל אחר, הרי למד על ככר השני שהוא מטמא את השלישי.
ולדעת רבי עקיבא שני עושה שלישי בחולין, ואין הלכה, אלא אין שני עושה שלישי בחולין אלא בתרומה. ויתבארו אלו העיקרים כולם וראייתם במקומם מסדר טהרות.
ובכל מקום שאומר במשנה בו ביום - רוצה לומר בו ביום שהשיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה:
משנה ג[עריכה]
רבי עקיבא סבר שאיסור תחומין מדאורייתא ואמר שהם מפורשות בפסוק.
ורבי אליעזר אומר תחומין מדרבנן, רוצה לומר שאין להם גדר אלא שיעור תחום שבת דרבנן.
והלכה כרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, שאומר תחומין דרבנן:
משנה ד[עריכה]
רבי נחמיה אומר, כי מה שאמר "ויאמרו" ראיה שכולם היו אומרים ביחד השירה, אלא שמשה היה מתחיל בדבור תחילה לבד, כמו שעושה שליח ציבור בקריאת שמע.
ורבי עקיבא אומר, ראשי פרקים בלבד היו אומרים אחריו, כמו שעושין בקריאת ההלל:
משנה ה[עריכה]
לא - אפילו שהוא כתוב באל"ף הנה הוא מורה לפעמים על הין, ואפילו שהוא כתוב בוי"ו הרי הוא מורה על הלאו לפעמים. וכבר זכר טעם זה המדבר באותיות הנח, ולפיכך מה שאמר "לא איחל" לא היה כתיבתו אצלו באל"ף או בוי"ו, ממה שיסיר הספק בין הלאו וההין.
ואמר בשביל רבי עקיבא תלמידך לרוב מעלתו, לפי שרבי עקיבא תלמיד רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי אליעזר תלמיד רבן יוחנן בן זכאי, ולא חשש לזה השיעור ברבי יהושע בן הורקנוס, אבל אמר תלמיד תלמידך כמו שהיה:
משנה סוטה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב