משנה סוטה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


סוטה פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק רביעי ("ארוסה ושומרת") · >>

פרקי מסכת סוטה: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה, שנאמר: "אשר תשטה אשה תחת אישה", פרט לארוסה ושומרת יבם.

אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לממזר ולנתין, לא שותות ולא נוטלות כתובה.

משנה ב[עריכה]

ואלו לא שותות ולא נוטלות כתובה:

האומרת טמאה אני, ושבאו לה עדים שהיא טמאה, והאומרת איני שותה.

אמר בעלה: איני משקה, ושבעלה בא עליה בדרך, נוטלת כתובתה ולא שותה.

מתו בעליהן עד שלא שתו, בית שמאי אומרים, נוטלות כתובה ולא שותות.

ובית הלל אומרים, לא שותות ולא נוטלות כתובה.

משנה ג[עריכה]

מעוברת חברו ומינקת חברו לא שותות ולא נוטלות כתובה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן.

איילונית וזקנה ושאינה ראויה לילד, לא שותות ולא נוטלות כתובה.

רבי אליעזר אומר, יכול הוא לישא אשה אחרת ולפרות ולרבות הימנה.

ושאר כל הנשים, או שותות או לא נוטלות כתובה.

משנה ד[עריכה]

אשת כהן שותה ומותרת לבעלה.

אשת סריס שותה.

על ידי כל העריות מקנאין, חוץ מן הקטן, וממי שאינו איש.

משנה ה[עריכה]

ואלו שבית דין מקנאין להן, מי שנתחרש בעלה או נשתטה, או שהיה חבוש בבית האסורין.

לא להשקותה אמרו, אלא לפוסלה מכתובתה.

רבי יוסי אומר, אף להשקותה; לכשייצא בעלה מבית האסורין ישקנה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה סוטה ד ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ארוסה ושומרת יבם לא שותה ולא נוטלת כתובתה שנאמר אשר תשטה אישה תחת אישה (במדבר ה כט) פרט לארוסה ולשומרת יבם אלמנה לכוהן גדול גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא שותה ולא נוטלת כתובה.

(ב) אלו לא שותות ולא נוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך ושבאו לה עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה אמר בעלה איני משקה ושבעלה בעלה בדרך נוטלת כתובה אבל לא שותה מתו בעליהן עד שלא ישתו בית שמאי אומרין נוטלות כתובה אבל לא שותות בית הלל אומרין לא שותות ולא נוטלות כתובה.

(ג) מעוברת חברו ומניקת חברו לא שותה ולא נוטלת כתובה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין יכל הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן איילונית וזקנה ושאינה ראויה לוולד לא שותה ולא נוטלת כתובה רבי אלעזר אומר יכל הוא לישא לו אישה אחרת ולפרות ולרבות הימנה ושאר כל הנשים או שותות או לא נוטלות כתובה.

(ד) אשת כוהן שותה ומותרת לבעלה אשת הסריס שותה על ידי כל העריות מקנין חוץ מן הקטן וממי שאינו איש.

(ה) אלו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשטה או שהיה חבוש בבית האסורים לא להשקותה אמרו אלא לפוסלה מכתובתה רבי יוסי אומר אף להשקותה לכשיצא בעלה מבית האסורים ישקנה.

פירושים[עריכה]