תוספתא/סוטה/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תוספתא · סוטה · ה· >>


הלכה א[עריכה]

המקנא לארוסתו ולשומרת יבם שלו אם משנכנסה נסתרה או שותה או לא נוטלת כתובה הרובא שנשא עקרה וזקנה ויש לו אשה ובנים או [שותה או לא נוטלת כתובה] מעוברת עצמו ומינקת עצמו או [שותה או לא נוטלת כתובה].

הלכה ב[עריכה]

כהנת לויה וישראלית שנישאו לכהן ולוי [נתינה לנתין וממזרת לממזר אשת גר ועבד משוחרר ואיילונית או שותה או לא נוטלת כתובה] רשב"א אומר איילונית לא שותה ולא נוטלת כתובה שנא' (במדבר ה) ונקתה ונזרעה זרע [בראויה להזריע יצאת זו שאין ראויה להזריע] אבל המקנא לארוסתו ולשומרת יבם שלו ועד שלא כנסה נסתרה לא [שותה ולא נוטלת כתובה] הרובא שנשא עקרה וזקנה ואין לו אשה ובנים לא [שותה ולא נוטלת כתובה] מעוברת חבירו ומינקת חבירו לא [שותה ולא נוטלת כתובה] ר' אלעזר אומר יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן.

הלכה ג[עריכה]

[עם הכל האשה מיטמאת] חוץ מן הקטן [וממי] שאינו איש ר' יוסי אומר ישקנה שמא נתפקח [חרש] ונשתפה [שוטה] והגדיל הקטן או שהלך בעלה למדה"י או שהיה בעלה חבוש בבית האסורים ישקנה.

הלכה ד[עריכה]

[המסולסלת] בבנה קטן והערה בה ב"ש [פוסלין] מן הכהונה וב"ה מכשירין. עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת אשה אומרת נטמאת ואשה אומרת לא נטמאת או [שותה או לא נוטלת כתובה] ר' יהודה אומר לא כל הימנו [מעד אחד להפסידה מכתובתה] אלא עד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת שנים אומרים נטמאת [ואחד] אומר לא נטמאת בטל יחיד במיעוטו.

הלכה ה[עריכה]

היה ר"מ אומר כשם שדעות במאכל כך דעות בנשים יש לך אדם שהזבוב עובר ע"ג כוסו מניחו ואינו טועמו זה חלק רע בנשים שנתן עיניו באשתו לגרשה יש לך אדם שהזבוב שוכן בתוך כוסו [זורקו] ואין שותהו כגון פפוס בן יהודה שנעל דלת בפני אשתו ויצא ויש לך אדם שהזבוב נופל בתוך כוסו [זורקו] ושותהו זו מדת כל אדם [שראה] את אשתו שמדברת עם שכניה ועם קרובותיה ומניחה יש לך אדם שהזבוב נופל לתוך תמחוי שלו [נוטלו] ומוצצו וזורקו ואוכל את מה שבתוכה זו מדת אדם רשע [שראה] את אשתו יוצאת וראשה פרוע יוצאת וצדדיה פרומין [גס בעבדיה לבה גס בשפחותיה יוצאה וטוה בשוק רוחצת] ומשחקת עם כל אדם מצוה לגרשה שנאמר (דברים כד) כי יקח איש אשה ובעלה ויצאה מביתו [וגו'] הכתוב קראו אחר שאינו בן זוגו של ראשון הראשון הוציאה מפני עבירה [זה] בא ונתקל בה [השני] אם זכה לשמים מוציאה מתחת ידו אם לאו לסוף [שקוברתו] שנאמר (שם) או כי ימות האיש האחרון [וגו'] כדאי האיש הזה למיתה [שאשה זו כנס לתוך ביתו] הנותן עיניו באשתו שתמות ויירשנה או שתמות וישא את אחותה לסוף שקוברתו וכן היא שנתנה עיניה בבעלה שימות ותנשא לאחר [לסוף] שקוברה.

הלכה ו[עריכה]

המקדש את האשה מפני שהוא בוש מאחיה מקרוביה לסוף שקוברתו וכן האשה שנתקדשה לו מפני שהיא בושה מאביו מאחיו מקרוביו לסוף [שקברה] היה ר"מ אומר הנושא אשה שאינה הוגנת לו עובר משום חמשה לאוין משום (ויקרא יט) בל תקום [ומשום] בל תטור אל תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך (ויקרא כה) וחי אחיך עמך ולא עוד אלא שמבטל פריה ורביה מן העולם.

הלכה ז[עריכה]

האומרת לבעלה השמים ביני לבינך יעשה דרך בקשה [ביניהן] שכן מצינו [באמנו שרה שאמרה לו לאבינו אברהם] (בראשית טז) ישפוט ה' ביני ובינך אלא כך אמרה לו (בראשית כא) גרש האמה הזאת ואת בנה מלמד שהיתה [אמנו שרה] רואה את ישמעאל [בונה] במסין וצד חגבין [ומעלה ומקטיר] לעבודת כוכבים אמרה שמא ילמוד יצחק בני כך וילך ויעבוד כך ונמצא שם שמים מתחלל בדבר אמר לה לאחר שזכין לו לאדם חבין לו [אחר] שעשינוה מלכה אחר שעשינוה גבירה והכנסנוה לגדולה זו נטרדנוה מתוך בתינו מה הבריות אומרות עלינו לא נמצא שם שמים מתחלל בדבר אמרה לו הואיל ואתה אומר חילול השם בדבר [זה] יכריע המקום בין דברי לדבריך הכריע המקום בין דבריה לדבריו שנא' (שם) כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה שאין ת"ל כל ומה ת"ל כל מלמד שהכריע לשניה והכריע לראשונה מה שניה על אודות הגר [אף הראשונה על אודות הגר].

הלכה ח[עריכה]

דרש ר"ע (ויקרא יא) וכל כלי חרש וגו' יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים [וללמד על הככר השני] שמטמא את השלישי כיצד תגור תחלה [וככר שני] הנוגע בככר שלישי אמר ר' יהושע כך היה דורש יהודה בן פטירי (במדבר לה) ומדותם מחוץ לעיר וגו' ומקרא אחד אומר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב אי אפשר לומר אלפים באמה שכבר נאמר אלף אמה ואי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים באמה ולמה נאמר אלף אמה ולמה נאמר אלפים באמה אלא אלף אמה מגרש ואלפים תחום שבת ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אלפים אמה תחום ערי [לוים] צא מהן אלף אמה מגרש נמצא רביע מגרש והשאר שדות וכרמים.