ירושלמי סוטה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מתוך: ירושלמי סוטה ו א (עריכה)

הלכה א משנה[עריכה]

מי שקינא לה ונסתרה אפילו שמע מן העוף הפורח יוציא ויתן כתובה דברי רבי אלעזר רבי יהושע אומר משישאו ויתנו בה מוזרות כלבנה

הלכה א גמרא[עריכה]

רבי יוחנן בשם רבי ינאי כל ההן פירקא משהתרה בה ואמר לה אל תיסתרי עם איש פלוני משקינא לה ונסתרה ר שמעון בן לקיש אמר אפי לא נסתרה אמר רבי זעירא קומי ר יסא לא דר"ש בן לקיש פליג אלא סבר כההן תנייא והוא מיקל בעידי סתירה אנן תנינן מחלוקת אית תניי תני סתם אמר רבי זעירא קומי רבי מנא לא על מה דרבי אליעזר אמר רבי יושוע פליג אלא בגין דתנינן ר יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוצרות בלבנה רבי אבא מרי בעי תמן א"ר חזקיה רבי אבהו בשם ר אלעזר כל מקום ששנה ר מחלוקת וחזר ושנה סתם הלכה כסתם וכא הוא אמר הכין אנן תנינן מוצרות אית תניי תני מוזרות מאן דמר מוצרות מצרן עמר ומאן דמר מוזרות שזרן כיתן מה נן קיימין אין בהן דשמע ולא ידע מן מאן שמע כעוף הפורח הוא ואין בהן דשמע וידע ממאן שמע כעד מפי עד הוא אלא כן אנן קיימין פלוני מפלוני ופלוני מפלוני מילה דלית בה תימליוסים


מתוך: ירושלמי סוטה ו ב (עריכה)

הלכה ב משנה[עריכה]

אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאה לא היתה שותה ולא עוד אלא אפילו עבד אפילו שפחה הרי אלו נאמנין אף לפוסלה מכתובתה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה הרי אלו נאמנות לא לפוסלה מכתובתה אמרו אלא שלא תשתה

הלכה ב גמרא[עריכה]

(במדבר ה) ועד אין בה אין לי אלא עד מניין אפילו עבד אפילו שפחה ת"ל ועד אין בה מכל מקום וכר ישמעאל דרבי ישמעאל אמר כל מקום שנאמר בתורה עד סתם הרי אילו בכלל שני עדים עד שיפרש הכתוב שהוא עד אחד אשכח תני רבי ישמעאל אומר שני עדים מתניתא משהודה רבי עקיבה לרבי טרפון דתני רבי טרפון אומר עד אחד נאמן לטמאותה ואין עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה רבי עקיבה אומר כשם שעד אחד נאמן לטמאותה כך עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה אמר לו רבי טרפון איכן מצינו עד אחד בממון כלום אמר לו רבי עקיבה ואיכן מצינו עד אחד באשת איש כלום אלא כשם שעד אחד נאמן לטמאותה כך עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה חזר רבי עקיבה להיות שונה כרבי טרפון ר בון בר חייה בעי חמותה שאמרה אני ראיתי שניטמאת [ובא אחד ואמר אני ראיתיה שניטמאת] מה בא להעיד אם להשותה כבר נראית שלא לשתות אלא לא בא אלא להפסידה מכתובתה שאין מפסידין ממון על פי עד אחד רבי יוסי בעי שמע מן העוף הפורח אני ראיתיה שנטמאת את אמר לא היתה שותה ובא אחד ואמר אני ראיתי שניטמאת מה בא להעיד אם להשקותה כבר נראית שלא לשתות אלא לא בא אלא להפסידה מכתובתה שאין מפסידין ממון ע"פ עד א ממה דר"י אמר פלוני אכל חלב והתריתי בו אינו לוקה אמר לו אחד חלב הוא והתרו בו שנים לוקה ועיקר עידותו לא בעד אחד הוא ממה דר יודה אומר פלוני נזיר וניטמא היתריתי בו אינו לוקה אמר לו אחד נזיר אתה והיה נוהג בנזירות על פיו שתה יין וניטמא למתים התרו בו שנים לוקה ועיקר עדותו לא בעד אחד הוא ממה דר מנא אמר פלנית כדנת וזינת ובא עליה בעלה ובעלה כהן והתריתי בו אינו לוקה נסתרה בפני שנים אמר אחד אני ראיתיה שניטמאת ובא בעלה עליה כהן התרו בו שנים לוקה עיקר עדותו לא בעד אחד הוא


מתוך: ירושלמי סוטה ו ג (עריכה)

הלכה ג משנה[עריכה]

שהיה בדין ומה אם עדות הראשונה שאינה אוסרה איסור עולם אינה מתקיימת בפחות משנים עדות האחרונה שהיא אוסרתה איסור עולם אינו דין שלא תתקחיים בפחות משנים תלמוד לומר (במדבר ה) ועד אין בה כל שיש בה קל וחומר לעדות הראשונה מעתה ומה אם עדות האחרונה שהיא אוסרתה איסור עולם הרי היא מתקיימת בעד אחד עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם אינו דין שתתקיים בעד אחד תלמוד לומר (דברים כד) כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר (דברים יט) על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה דבר האמור להלן על פי שנים עדים אף דבר האמור כאן על פי שנים עדים

הלכה ג גמרא[עריכה]

עדות הראשונה זו סתירה עדות האחרונה זו טומאה מתניתא דרבי יהושע דרבי יהושע אמר מקנא מתרה לה על פי שנים ומשקה לה על פי שנים אמר רבי מנא ואפי כאהן תנא אתייא היא דתני רבי יוסי בי רבי יהודה אומר משום רבי לעזר מקנא לה על פי עד אחד או על פי עצמו ומשקה על פי שנים


מתוך: ירושלמי סוטה ו ד (עריכה)

הלכה ד משנה[עריכה]

עד אומר ניטמאת ועד אומר לא ניטמאת אשה אומרת ניטמאת ואשה אומרת לא ניטמאת היתה שותה עד אומר ניטמאת ועדים שנים אומרים לא ניטמאת היתה שותה שנים אומרים נטמאת ואחד אומר לא ניטמאת לא היתה שותה

הלכה ד גמרא[עריכה]

גידול בר מיניימין בשם רב כל מקום שהכשירו עדות האשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש ניתני עד אחד אמר ניטמאת ואשה אמרה לא ניטמית אשה אמרה ניטמית ועד אמר לא ניטמאת תניי דבית רבי כן תני בשם רבי נחמיה הולכין אחר רוב עדות היך עבידה שתי נשים ואשה אחת עשו אותה כשני עדים ועד אחד הדא דתימר באשה ונשים אבל אם היו מאה נשים ועד אחד כעד בעד אינון רב אדא בר אחוה אמר עד אחד נאמן לטמותה אין עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה אמר רב חסדא מה טעם אמרו עד אחד נאמן לטמותה מפני שרגלים לדבר שמעון בר בא בשם רבי יוחנן כאן לא היתה שותה ובעגלה ערופה היו עורפין רב אמר היתה שותה מתניתא פליגא על רב עד אחד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת היתה שותה הא בעד אחד לא היתה שותה פתר לה בפסולי עדות ואין בפסולי עדות אמור סיפא שנים אומרים ניטמאת ועד אחד אומר לא נטמאת לא היתה שותה הא עד בעד לא היתה שותה והיך רב אמר היתה שותה רבי יוחנן אמר לא היתה שותה מתניתא פליגא על ר יוחנן שנים אומרים ניטמאת ועד אמר לא ניטמאת לא היתה שותה הא עד בעד היתה שותה פתר לה בפסולי עדות ואין בפסולי עדות אמור ראשה עד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת היתה שותה הא עד בעד היתה שותה היך רבי יוחנן אמר לא היתה שותה אמרין בשם ר שמואל בפסולי עדות היא מתניתא אמרין בשם רבי שמואל בסתירה אחרת היא מתניתא רבי זעירא בעא קומי רבי מנא מהו בסתירה אחרת היא מתניתא אמר ליה כן אמר ר יוחנן בשם רבי ינאי כל ההן פירקא משקינא לה ונסתרה נסתרה בפני שנים אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת בתוך כדי סתירה יש כאן סתירה ויש כאן טומאה לאחר כדי סתירה יש כאן סתירה ואין כאן טומאה היו שלשה אחד אומר אני ראיתיה שנטמאת בתוך כדי סתירה יש כאן סתירה ואין כאן טומאה לאחר כדי סתירה אין כאן סתירה ואין כאן טומאה היו שלשה אחד אומר אני ראיתיה שלא ניטמאת בתוך כדי סתירה מה את עבד לה כעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה או תתקיים העדות בשאר אמר רבי אבמרי מכיון דאת מר בעידות שבטלה מקצתה בטלה כולה מודה הוא הכא שתתקיים העדות בשאר מפני שרגלים לדבר