ביאור:יחזקאל יד

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)

---

בביקור של זקני ישראל אצל יחזקאל, ה' מזהיר אותו מפני החוטאים בע"ז ועדיין פונים לעצת הנביא

א וַיָּבוֹא אֵלַי אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי. {פ}
ב וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: ג בֶּן אָדָם, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֶעֱלוּ גִלּוּלֵיהֶם את אליליהם עַל לִבָּם, וּמִכְשׁוֹל עֲוֺנָם ואת הע"ז, שהיא העוון שמכשיל אותם נָתְנוּ נֹכַח פְּנֵיהֶם. הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ לָהֶם האם אני צריך להענות לבקשתם? {ס}
ד לָכֵן דַּבֵּר אוֹתָם, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יַעֲלֶה אֶת גִּלּוּלָיו אֶל לִבּוֹ, וּמִכְשׁוֹל עֲוֺנוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו, וּבָא אֶל הַנָּבִיא - אֲנִי יְהוָה נַעֲנֵיתִי לוֹ אענה לו, אנזוף בו (בה) בָא כאשר הא בא בְּרֹב גִּלּוּלָיו. ה לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם במחשבותם הרעות (אפרסם את כוונתם הנסתרת, כדי שלא יוכלו לחמוק), אֲשֶׁר נָזֹרוּ רחקו מֵעָלַי בְּגִלּוּלֵיהֶם כֻּלָּם. {ס}

אזהרה לחוטאים המעיזים לדרוש את נביאי האמת

ו לָכֵן אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: שׁוּבוּ חיזרו לה' וְהָשִׁיבוּ העבירו את עצמכם מֵעַל גִּלּוּלֵיכֶם, וּמֵעַל כָּל תּוֹעֲבֹתֵיכֶם הָשִׁיבוּ פְנֵיכֶם. ז כִּי אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמֵהַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִנָּזֵר מֵאַחֲרַי, וְיַעַל גִּלּוּלָיו אֶל לִבּוֹ, וּמִכְשׁוֹל עֲוֺנוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו, וּבָא ולמרות כל חטאיו, הוא פונה אֶל הַנָּבִיא לִדְרָשׁ לוֹ בִי - אֲנִי יְהוָה נַעֲנֶה לּוֹ בִּי אענה לו (אנזוף בו) בעצמי. ח וְנָתַתִּי פָנַי בָּאִישׁ הַהוּא, וַהֲשִׂמֹתִיהוּ לְאוֹת וְלִמְשָׁלִים, וְהִכְרַתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה. {ס}

אזהרה לנביאים שלא יתפתו להגיד דברים שקריים

ט וְהַנָּבִיא כִי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר - אֲנִי יְהוָה פִּתֵּיתִי לאחר שכבר בחר ללכת בדרך רעה, ה' ממשיך להוליך אותו בה אֵת הַנָּבִיא הַהוּא, וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלָיו, וְהִשְׁמַדְתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל. י וְנָשְׂאוּ עֲוֺנָם: כַּעֲוֺן הַדֹּרֵשׁ הפונה לנביא אמת למרות שהוא עובד ע"ז (פסוקים ו-ח), כך גם - כַּעֲוֺן הַנָּבִיא יִהְיֶה. יא לְמַעַן לֹא יִתְעוּ עוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרַי, וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּכָל פִּשְׁעֵיהֶם. וְהָיוּ לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}

אם מדינה חוטאת, ה' מעניש אותה, וגם צדיקים בודדים לא יעזרו לה להנצל בזכותם. על אחת כמה וכמה לגבי ירושלים, שתענש בעונשים רבים

יב וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: יג בֶּן אָדָם, אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל להתכחש לה', וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ, וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם את הלחם שתלויים בו, עד כדי כך שכאילו נשענים עליו כמו על מקל, וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. יד וְהָיוּ וגם אם היו בארץ הזאת שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הידועים כצדיקים גדולים בְּתוֹכָהּ: נֹחַ, (דנאל) דָּנִיאֵל וְאִיּוֹב - הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם רק את עצמם. נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
טו לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה היא תהרוג רבים, וְהָיְתָה שְׁמָמָה, מִבְּלִי עוֹבֵר מבלי עוברי אורח, מִפְּנֵי הַחַיָּה בגלל החיות הטורפות. טז שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ אם היו בתוך הארץ הזאת, חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ צדקתם אפילו את ילדיהם לא תציל. הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.
יז אוֹ חֶרֶב אָבִיא עַל הָאָרֶץ הַהִיא, וְאָמַרְתִּי גזרתי: חֶרֶב תַּעֲבֹר בָּאָרֶץ, וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה באמצעותה אָדָם וּבְהֵמָה. יח וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ, חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, לֹא יַצִּילוּ בָּנִים וּבָנוֹת, כִּי הֵם לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ.
יט אוֹ דֶּבֶר אֲשַׁלַּח אֶל הָאָרֶץ הַהִיא, וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עָלֶיהָ בְּדָם בהרג לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. כ וְנֹחַ (דנאל) דָּנִיאֵל וְאִיּוֹב בְּתוֹכָהּ, חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם בֵּן אִם בַּת יַצִּילוּ, הֵמָּה בְצִדְקָתָם יַצִּילוּ נַפְשָׁם. {פ}

כא כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה: אַף כִּי אז בוודאי כאשר את אַרְבַּעַת שְׁפָטַי עונשי הָרָעִים: חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וָדֶבֶר, שִׁלַּחְתִּי אֶל יְרוּשָׁלָ͏ִם, לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה. כב וְהִנֵּה אם בכל זאת נוֹתְרָה בָּהּ פְּלֵטָה הַמּוּצָאִים המגורשים (מירושלים לגלות), בָּנִים וּבָנוֹת, הִנָּם יוֹצְאִים אֲלֵיכֶם, וּרְאִיתֶם תשמעו מהם מה היה חטאה של ירושלים שבגללה נענשה אֶת דַּרְכָּם וְאֶת עֲלִילוֹתָם, וְנִחַמְתֶּם לאחר שתשמעו על חטאיה, תתנחמו מהאבל על חורבנה עַל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם, אֵת כָּל אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עָלֶיהָ. כג וְנִחֲמוּ אֶתְכֶם, כִּי תִרְאוּ אֶת דַּרְכָּם וְאֶת עֲלִילוֹתָם, וִידַעְתֶּם כִּי לֹא חִנָּם עָשִׂיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בָהּ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "כִּי אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמֵהַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִנָּזֵר מֵאַחֲרַי" (פסוק ז) - סגנון דומה ל"וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן הַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח" (ויקרא יז ח), וכן "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר: אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ - מוֹת יוּמָת" (ויקרא כ ב)

• "נֹחַ, דָּנִיאֵל וְאִיּוֹב" (פסוק יד) - נח שראה את העולם חרב ומוקם מחדש, דניאל שחי בתקופת חורבן בית המקדש ובביניינו, ואיוב שחווה אסון אישי והשתקם.