קטגוריה:ויקרא כ ב
ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן.
וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן.
וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן׃
וְאֶל וְ - ו' החיבור
אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: c/413
מורפ': HC/R־בְּנֵ֣י בְּנֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc יִשְׂרָאֵ֘ל יִשְׂרָאֵ֘ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp תֹּאמַר֒ תֹּאמַר֒ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 559
מורפ': HVqi2ms אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אִישׁ֩ אִישׁ֩ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa מִבְּנֵ֨י מִ - מילת יחס
בְּנֵ֨י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: m/1121 a
מורפ': HR/Ncmpc יִשְׂרָאֵ֜ל יִשְׂרָאֵ֜ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp וּמִן וּ - ו' החיבור
מִן - מילת יחס
צורת יסוד: c/4480 a
מורפ': HC/R־הַגֵּ֣ר הַ - מילית, ה' הידיעה
גֵּ֣ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1616
מורפ': HTd/Ncmsa׀ הַגָּ֣ר הַ - מילית, ה' הידיעה
גָּ֣ר - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1481 a
מורפ': HTd/Vqrmsa בְּיִשְׂרָאֵ֗ל בְּ - מילת יחס
יִשְׂרָאֵ֗ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/3478
מורפ': HR/Np אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr יִתֵּ֧ן יִתֵּ֧ן - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqi3ms מִזַּרְע֛וֹ מִ - מילת יחס
זַּרְע֛ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: m/2233
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3ms לַמֹּ֖לֶךְ לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
מֹּ֖לֶךְ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/4432
מורפ': HRd/Np מ֣וֹת מ֣וֹת - פועל, קל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 4191
מורפ': HVqa יוּמָ֑ת יוּמָ֑ת - פועל, הופעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4191
מורפ': HVHi3ms עַ֥ם עַ֥ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsc הָאָ֖רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֖רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa יִרְגְּמֻ֥הוּ יִרְגְּמֻ֥ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7275
מורפ': HVqi3mp/Sp3ms בָאָֽבֶן בָ - מילת יחס, ה' הידיעה
אָֽבֶן - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/68
מורפ': HRd/Ncfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְאֶל־בְּנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֘ל תֹּאמַר֒ סגול (מלך, דרגא 2)
אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) אִישׁ֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) מִבְּנֵ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֜ל גרש (שליש, דרגא 4)
וּמִן־הַגֵּ֣ר מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
הַגָּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) בְּיִשְׂרָאֵ֗ל רביעי (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) יִתֵּ֧ן דרגא (משרת, דרגא 5) מִזַּרְע֛וֹ תביר (משנה, דרגא 3)
לַמֹּ֖לֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
מ֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) יוּמָ֑ת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
עַ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) הָאָ֖רֶץ טפחא (מלך, דרגא 2)
יִרְגְּמֻ֥הוּ מרכא (משרת, דרגא 5) בָאָֽבֶן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְעִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֵּימַר גְּבַר גְּבַר מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן גִּיּוֹרַיָּא דְּיִיתְגַּיְּרוּן בְּיִשְׂרָאֵל דְּיִתֵּין מִזַּרְעֵיהּ לְמֹלֶךְ אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל יִרְגְּמוּנֵּיהּ בְּאַבְנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְעִם בְּנֵי יִשְרָאֵל תְּמַלֵיל לְמֵימָר גְבַר טְלֵי אוֹ סִיב מִן גְנִיסַת בְּנֵי יִשְרָאֵל דְיַעֲבֵיר מִזַרְעֵיהּ לְמוֹלֶךְ לְמִיתוֹקְדָא בְּנוּרָא אִיתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל יְחַיְיבוּן יָתֵיהּ בְּמַטְלוּת אַבְנִין: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "ואל בני ישראל תאמר", "ואל בני ישראל תדבר", "אמור אל בני ישראל", "דבר אל בני ישראל", "צו את בני ישראל", "ואתה תצוה אל בני ישראל"-- ר' יוסי אומר דברה תורה כלשון בני אדם בלשונות הרבה וכולם צריכים להדרש.
"גר"-- אלו הגרים. "הַגָר"-- לרבות נשי הגרים. "בישראל"-- לרבות נשים ועבדים. [ב] אם כן למה נאמר (ויקרא יח, ו) [עיין במלבי"ם] "איש איש"? להביא את העכו"ם שבאו על עריות העכו"ם (ס"א האומות) שידונו בדיני העכו"ם (ס"א האומות) ושבאו על עריות ישראל שידונו בדיני ישראל.
[ג] "אשר יתן מזרעו למלך"-- לא שיתן מזרעו מיכך כך (ס"א וכך).
"אשר יתן מזרעו למלך" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ומזרעך לא תתן" (ויקרא יח, כא), יכול אפילו העביר ולא מסר יהא חייב? תלמוד לומר "אשר יתן מזרעו". יכול אפילו מסר ולא העביר יהא חייב? תלמוד לומר "ומזרעך לא תתן להעביר למלך". יכול אפילו מסר להעביר למולך שלא באש יהא חייב? תלמוד לומר (דברים יח, י) "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים"-- "העברה" "העברה" לגזירה שוה. מה "העברה" האמורה כאן למולך אף "העברה" האמורה להלן למולך, ומה "העברה" האמורה להלן באש אף "העברה" האמורה כאן באש. נמצאת אתה אומר שימסור ויעביר באש למולך.
[ד] "מות יומת"-- בבית דין. מנין אם אין בבית דין כח יפה שעם הארץ מסייעים אותו? תלמוד לומר "עם הארץ ירגמוהו". דבר אחר: "עם הארץ"-- עם שבגינו נבראת הארץ. רבן גמליאל אומר, עם שהם עתידים לירש את הארץ על ידי הדברים הללו.
"ירגמוהו"-- ולא בכסותו.
"באבן"-- מלמד שאם מת באבן אחת, יצא.רש"י
"מות יומת" - (ת"כ) בב"ד ואם אין כח לבית דין עם הארץ מסייעין אותן
"עם הארץ" - (ת"כ) עם שבגינו נבראת הארץ ד"א עם שעתידין לירש את הארץ ע"י מצות הללו
[ב] מות יומת בבית דין. לא בא לפרש ד"מות יומת" הוא בבית דין, דודאי בבית דין הוא, אלא בא לתרץ כפל הלשון "מות יומת עם הארץ ירגמו אותו" (כ"ה ברא"ם):
[ג] שבגינם נברא הארץ. דאם לא כן "הארץ" למה לי, הוי ליה למכתב 'העם ירגמו אותו':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מוֹת יוּמָת – בְּבֵית דִּין, וְאִם אֵין כֹּחַ לְבֵית דִּין, עַם הָאָרֶץ מְסַיְּעִין אוֹתָן.
עַם הָאָרֶץ – עַם שֶׁבְּגִינוֹ נִבְרֵאת הָאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר: עַם שֶׁעֲתִידִין לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ עַל יְדֵי מִצְוֹת הַלָּלוּ.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וטעם מות יומת בבית דין, עם הארץ ירגמוהו באבן אם אין כח ביד בית דין, וכל זה בעדים והתראה, ואם אין שם עדים, ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אותו, אם עשה כן בינו לבין עצמו ואין עדים בדבר, ואם יש עדים בדבר והעלם יעלימו עם הארץ את עיניהם ממנו מפני פחד בני המשפחה לבלתי המית אותו, הנה הקב"ה יכרית אותו ואת כל המסכימים עמו והמחפים עליו, ולכך הזכיר משפחתו בכלל העונש, הוא שאמר ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו. והרב ז"ל כתב בספר המורה בטעם המולך, כי עובדי האש בזמנים ההם היו עושין תחבולות לחזק אמונתם והיו מפרסמים שכל מי שלא יעביר בנו ובתו באש ימותו בניו, ואין ספק כי כל אחד ואחד היה משתדל לעשות כן לרוב חמלתו ופחדתו על הבן ולמעוט היזק הבן (ולקותו) [וקלותו] בכך שלא היה אלא להעבירו על האש, וכל שכן שהיו משתדלים בזה יותר בהיות ענין הבנים הקטנים מסור לנשים והיות הנשים דעתן קלה עליהן ושכלן חלוש להאמין כל דבר, ומפני זה עמדה התורה כנגד זאת הפעולה מאד ועשתה בה מן החזוקים מה שלא עשתה בשאר מיני עבודה זרה, וזהו שאמר למען טמא את מקדשי, והגיד לך הכתוב במי שעושה כן שהקב"ה יכרית זרעו, זהו שאמר ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו, כי כנגד מה שחשב במעשה הזה שיחיו בניו ויתקיים זרעו הודיענו שיאבד ויכרת זרעו, מדה כנגד מדה, עד כאן. וכבר כתבתי מזה בפסוק (ויקרא יח) ומזרעך לא תתן, כי דעת קצת המפרשים שהיה הבן נשרף בהעביר אותו באש הרבה פעמים עד שימות, ולא כן דעת הרב בכאן כי לא היה נשרף אלא העברה בעלמא, ולדבריו מה שכתוב (דברים יג) כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם, איננה מולך כי אם ע"ז אחרת.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כ ב"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.