ביאור:שריפת ילדים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

אזכורים בספר ירמיהו[עריכה]

בכמה מקומות בספר ירמיהו נאשמים בני ישראל בלשון "לא צויתי":

  • (ירמיהו ז לא): "ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי"
  • (ירמיהו יט ה): "ובנו את במות הבעל לשרף את בניהם באש עלות לבעל אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי"
  • (ירמיהו לב לה): "ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למלך אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת למען החטי את יהודה"

שלוש ההאשמות קשורות להקרבת ילדים. ברור שה' לא ציוה להקריב ילדים, אבל לא ברור מדוע דווקא בנושא זה נזכר הביטוי "לא ציויתי ולא עלתה על ליבי"? הרי ה' לא ציווה עוד הרבה דברים - ה' לא ציווה לקטר לא-להים אחרים, לגנוב, לרצוח, וכו'... ובאף תוכחה על הנושאים האלה לא נזכר ביטוי דומה!

1. "זה כל כך מובן מאליו שאפילו לא טרחתי לאסור"[עריכה]

נתבונן באיסורים שכתובים בתורה בקשר להעברת ילדים:

  • ויקרא יח כא: "ומזרעך לא תיתן להעביר למולך"
  • ויקרא כ ב: "...איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר ייתן מזרעו למולך -- מות יומת..."
  • דברים יח י: "לא יימצא בך מעביר בנו ובתו באש..."

בכל הפסוקים האלה לא מדובר כלל על שריפת הילדים אלא רק על העברתם (או נתינתם): כנראה הכוונה לטקס סמלי שבו היו מעבירים את הילדים בין שתי מדורות-אש כדי להקדיש אותם לאליל, אבל לא שורפים אותם למוות. בשום מקום בתורה אין איסור מפורש לשרוף ילדים באש!

אפשר לפרש שזו גם הכוונה בנבואת ירמיהו: ה' מוכיח את האנשים בדורו של ירמיהו על כך שהם שורפים את ילדיהם באש, ואומר: 'אני בכלל "לא ציוויתי" בתורה שלא לשרוף ילדים באש, כי לא האמנתי - "לא עלתה על ליבי" - שאי-פעם מישהו מכם יחשוב לעשות דבר כל-כך נורא. הדבר הכי גרוע שחשבתי שתעשו היה להעביר ילדים באש. ואתם עשיתם דבר הרבה יותר גרוע מזה! '

  • פירוש זה מתאים רק לשני הפסוקים הראשונים - בפרק ז ובפרק יט; הוא לא מתאים לפסוק בפרק לב, שבו מדובר על העברת ילדים.

2. "אפילו לכבודי לא ציויתי"[עריכה]

הביטוי "לא צויתי" מופיע בפסוק נוסף בספר ירמיהו:

  • (ירמיהו ז כב): "כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח". בפסוק זה הכוונה היא, שהקרבנות אינם המטרה העיקרית של התורה - ה' לא נתן את התורה לבני ישראל במטרה לקבל קרבנות ( פירוט ).

לפי זה, ייתכן שמשמעות הביטוי בפסוקנו היא אפילו לשמי "לא צויתי" לעשות דברים כאלה – לא ציויתי בתורה שתקריבו לי ילדים. ואתם עשיתם את זה, לא לשמי אלא לבעל!'

על שאר העבירות לא נאמר ביטוי דומה, כי על כל עבירה יש מצווה שדומה לה, למשל אסור לרצוח אבל מצווה להוציא להורג בבית-דין, וכיו"ב.


פסוקים נוספים עם "לא ציויתי"[עריכה]

עבודת אלילים:

  • (דברים יז ג): "וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי"

האשמות לנביאי שקר:

  • (דברים יח כ): "אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא"
  • (ירמיהו יד יד): "ויאמר ה' אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם"
  • (ירמיהו כג לב): "הנני על נבאי חלמות שקר נאם ידוד ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה נאם ידוד"

פסוקים נוספים על העברה באש, תופת וגיהנום[עריכה]

  • מלכים ב טז ג (על אחז): "וילך בדרך מלכי ישראל, וגם את בנו העביר באש , כתועבות הגויים אשר הוריש ה' אותם מפני בני ישראל".
  • דברי הימים ב כח ג (על אחז): "והוא הקטיר בגיא בן הינום; ויבער את בניו באש , כתועבות הגויים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל"
  • מלכים ב כא ו (על מנשה): " והעביר את בנו באש , ועונן וניחש, ועשה אוב ויידוענים, הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיס".
  • בדברי הימים ב לג ו (על מנשה): "והוא העביר את בניו באש בגיא בן הינום, ועונן וניחש וכישף ועשה אוב ויידעוני; הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו".
  • מלכים ב כג י (על יאשיהו): "וטימא את התופת, אשר בגיא בן הינום, לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש למולך".
  • יחזקאל כ לא: "ובשאת מתנותיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גילוליכם עד היום..."
  • ישעיהו ל לג (על מפלת אשור): "כי ערוך מאתמול תופתה , בם היא למלך הוכן העמיק הרחיב; מדורתה אש ועצים הרבה נשמת ה' כנחל גופרית בוערה בה"
  • יהושע טו ח (הגבול הצפוני של שבט יהודה): "ועלה הגבול גיא בן הינום, אל כתף היבוסי מנגב, היא ירושלים; ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גיא הינום ימה, אשר בקצה עמק רפאים צפונה"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 9 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-09-01.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/srft_yldim